שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
כמה כסף הישראלים מוציאים בזמן מלחמה? לכאורה, היינו מצפים שפחות, בשל העובדה שלא כולם יכולים לעבוד במתכונת מלאה וייתכן שגם ההכנסה הפנויה קטנה, אלא שהסטטיסטיקה מראה ההפך - לפי נתוני שב"א, נרשמו שיאים חדשים בהוצאות של הישראלים על רקע התעצמות המערכה בצפון.
סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי בספטמבר 2024 הגיע ל- 46.086 מיליארד שקל, עלייה של 14.6% לעומת אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בספטמבר חצה לראשונה את רף ה-1.5 מיליארד שקל ועמד על 1.536 מיליארד שקל, עליה של 8.8% לעומת אוגוסט 2024.
מבזבזים יותר במסעדות
אז על מה הישראלים הוציאו הכי הרבה בחודש ספטמבר השנה לעומת ספטמבר אשתקד? ובכן, ברשתות המזון נרשמה עליה של 10.21%, ל-5.794 מיליארד שקל. בתחום המסעדות והמזון המהיר נרשמה עליה של 15.34%, ל-2.873 מיליארד שקל. הישראלים הוציאו גם יותר על דלק - 7.14% יותר - 1.726 מיליארד שקל. על מה הם הוציאו פחות? על בתי מלון כמובן - 22.67% פחות ובסך הכל כ-620 מיליארד שקל לעומת כ-800 מיליארד אשתקד. בתחום התעופה נרשמה עלייה משמעותית של 78% ל-381 מיליון שקל.
הישראלים עסוקים גם בקניות באינטרנט. ממוצע הרכישות היומי באונליין חצה לראשונה את ה-900 מיליון שקל ועמד על 906.975 מיליון שקל. עוד עולה מהנתונים, כי בחודש ספטמבר 2024, החודש ה-12 למלחמת "חרבות ברזל", היקף ההוצאות החודשי בכרטיסי אשראי רשם עלייה חדה לעומת ספטמבר אשתקד. נתוני ההוצאות הגבוהים מגיעים על רקע התעצמות המערכה בצפון במהלך החודש האחרון. חשוב לזכור כי חודש ספטמבר השנה היה נטול חגים ומועדים לעומת ספטמבר 2023.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישות באשראי (אילוסטרציה: tapanakorn CANVA)
בספטמבר 2024 הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי, באמצעות כרטיסי אשראי, לסכום כולל של 46.086 מיליארד שקל. היקף ההוצאות החודשי מהווה עליה של 5.876 מיליארד שקל ו-14.6% לעומת ספטמבר 2023 שבו סך ההוצאות באשראי עמדו על 40.210 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי בספטמבר 2024 חצה לראשונה את רף ה-1.5 מיליארד שקל ועמד על 1.536 מיליארד שקל. מדובר בנתון גבוה ב-8.8% ו-124 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע באוגוסט 2024 שעמד על 1.412 מיליארד שקל.
בספטמבר 2024 נרשמה עליה של 16.5% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת ספטמבר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 27.209 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 3.851 מיליארד שקל לעומת סכום של 23.358 מיליארד שקל שנרשם בספטמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין חצה לראשונה את רף ה-900 מיליון שקל ועמד על 906.975 מיליון שקל מדובר על עליה של יותר מ-126 מיליון שקל ו-16.2% לעומת הסכום היומי הממוצע במהלך אוגוסט 2024 שעמד על 780.245 מיליון שקל.
גם הרכישות הפיזיות בעלייה
ומה היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 12% לעומת ספטמבר 2023. בספטמבר 2024 נרשם סכום של 18.877 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בעליה של 2% לעומת סכום של 16.852 מיליארד שקל שנרשם בספטמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם ירידה זעירה של 0.04%. בספטמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 629.241 מיליון ₪ לעומת סכום של 631.638 מיליון שקל שנרשם בחודש אוגוסט 2024.
- 3.לרון 08/10/2024 10:37הגב לתגובה זוהיא מניית ערך לאורך זמן! לא המלצה,גם אחרי ישראכרט רודפים
- 2.השוואה שנה קודמת בניקוי מדד (ל"ת)ארנון 08/10/2024 09:58הגב לתגובה זו
- 1.רון גל 08/10/2024 09:36הגב לתגובה זואתם גורמים לדכאון בעם. ישראלים אוהבים להרגיש שחרא להם ולכולם ואם כתוב אחרת זה מוריד להם את המורל. אני הכי "אוהב" את אלה שאומרים שכולם במינוס ואז הסקרים מראים שרק 25 אחוז במינוס כרוני. מתי תשחררו, צרת רבים אינה חצי נחמה במיוחד כשהיא לא אמיתית.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
