כמה מרוויח עובד הייטק והאם גם השכר שלכם עלה ב-6% בשנה האחרונה?
השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בחודש יולי 2024 עומד על 13,591 שקל - עלייה של 6% לעומת יולי 2023 (12,819 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) עומד על 11,296 שקל, עלייה של 2.8% לעומת יולי 2023 (10,990 שקל) - כך עולה מנתוני הלמ"ס. לפי אומדני ההבזק (הערכות) בחודש יולי יעמוד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של כלל העובדים על 13,138 שקל, עלייה של 5.3% לעומת אוגוסט 2023 (12,478 שקל).
פחות מ-11 אלף בתחום החינוך. שכר ממוצע לפי ענף (למ"ס)
לפני הטבלה, כיום, שכירים בתחום המידע והתקשורת מרוויחים קרוב ל-30 אלף שקל. אנשי חינוך מרוויחים קצת פחות מ-11 אלף שקל לחודש, בתחום הנדל"ן מרוויחים יותר מ-15 אלף שקל לחודש, במינהל המקומי ובביטוח הלאומי מרוויחים סביב 18,500 שקל בחודש. אם אתם מרוויחים קרוב ל-30 אלף שקל ברוטו בחודש, אתם ברף הגבוה ואם אתם עובדים בתחום המזון, השכר שלכם הוא בתחתית הרשימה - פחות מ-6,500 שקל ברוטו.
עוד עולה מהנתונים, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 13,368 שקל, עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023 (12,857 שקל). מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים) היה 3.985 מיליון, ירידה של 3.0% לעומת יולי 2024 (4.109 מיליון) וירידה של 1% לעומת אוגוסט 2023 (4.026 מיליון).
- במגמת התאוששות: עלייה של 12.3% בהוצאות אשראי במהלך אוגוסט עד אוקטובר
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומהו השכר ממוצע למשרת שכיר? בחודשים מאי-יולי 2024 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-3.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2024. במחירים קבועים.
בחודש יולי 2024 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.62 מיליון משרות שכיר (63.8% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 14,756 שקל.
מה קורה בתחום ההייטק? בחודש יולי 2024 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 31,508 שקל, עלייה של 7.4% לעומת יולי 2023 (29,328 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 402.8 אלף, עלייה של 0.3% לעומת חודש יוני 2024 (401.5 אלף) ועלייה של 1.0% לעומת יולי 2023 (398.7 אלף).
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
שכר ממוצע בהייטק (למ"ס)
- 6.גולדפניגר 06/10/2024 17:30הגב לתגובה זוהנתון החשוב שחסרהוא החציון, הנקודה שבא חצי מהאולסית השכירים נמצאת מתחתיה והחצי השני מעליה והיא נמוכה משמעותית מ-13,368
- 5.צחי 06/10/2024 17:08הגב לתגובה זומה שמעניין הוא השכר החציוני ואם נהיה יותר מדוייקים השכר השעתי החציוני
- 4.אזרח 06/10/2024 17:02הגב לתגובה זובכל הקשור לשכר האומדן של שכר החציוני (זה שבאמצע טבלת השכר כאשר היא ממוינת) הרבה יותר חשוב מהשכר הממוצע. זאת משום שהערכים הגבוהים מעלים את הממוצע כלפי מעלה הרבה יותר מהערכים הנמוכים כלפי מטה (אף אחד לא מקבל משכורת 100 שקל). רוב העובדים בהייטק (ולא חצי מהם) מרווחים פחות מהממוצע שעשוי להיות 31 אלף. קל יותר למדוד את הממוצע מאשר את החציון, אבל הוא לא באמת משקף.
- יאיר 06/10/2024 20:53הגב לתגובה זויש המון הון שחור שלא נכנס לגרפים. גם אצל שכירים... יש עובדים שנותנים כמה שעות בחודש. נוער וכאלה שאם יקבלו עבודה טובה בשביל 200 שרך הם יעבדו. וזה יהיה המשכורת החודשית שלך. ועם כל זה. צריכים לקחת את החציון ולא את הממוצע. כי מנכ"לים ואנשים עם משכורות מאוד גבוהות משבשות את הממוצע
- 3.רונן 06/10/2024 16:07הגב לתגובה זואת הנטו איתו הולכים למכולת ומשלמים על הכל. הברוטו זה בדיחה.
- 2.רון גל 06/10/2024 13:49הגב לתגובה זווהכי מוזר זה שאני לא מרגיש מיוחד או שונה מכל אחד אחר. זה נראה שכל עם ישראל חי באותה רמת חיים. בחגים תמיד הפייסבוק מלא במשפחות שמטיילות בעולם. כל חודש מישהו כותב "תגידו מברוק, עברתי לבית חדש" מעניין מה ההסבר לזה
- מבין אותך רואה את כולם נוסעים על רכב חדש ולא מבין מאיפה (ל"ת)כן 06/10/2024 14:35הגב לתגובה זו
- אבי 01/11/2024 12:44תן מקדמה 15למשל ושלם 1000בחודש , כמו הלוואה.הרבה עם הלוואןת
- 1.שאול 06/10/2024 13:49הגב לתגובה זו"ביטחון" ממוצע 18 אלף ברוטו? כי לא סופרים את המאבטחים בבתי הספר שמרוויחים 8 ברוטו במקרה הטוב. עובדים בשכר מינימום למאבטח שזה 37 ₪ לשעה, ולפי ימי הלימודים בבית ספר. בניגוד לעובדי החינוך, מאבטח בית ספר לא יישב בבית ויקבל שכר. לא בחגים ולא בחופש הגדול.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
