שתי המגמות הגדולות של השנים הבאות יהיו הטמעת הבינה המלאכותית והביקוש הגואה לחִשְׁמוּל (electrification) שנובע בחלקו מכך. המשקיעים מודעים לכך ומחפשים הזדמנויות השקעה שייווצרו כתוצאה מהמגמות, וכאלו אכן ייווצרו. לפי גולדמן סאקס, הביקוש לחשמל בארה"ב יגדל עד סוף העשור בשיעור שנתי של 2.4%, קצב שכמותו לא נראה ב-20 השנים האחרונות (בעשור האחרון הביקוש לא עלה בכלל), וצמיחה כזו תדרוש כ-50 מיליארד דולר של השקעה בייצור חשמל חדש ועוד כמה מיליארדים נוספים בחיבור מקורות החשמל הללו לרשת. זה אומר שיהיו הזדמנויות השקעה רציניות במניות של החברות שמטפלות באספקת החשמל (בעיקר למרכזי מידע ולתעשיית השבבים).

אוסיף שפרויקט החישמול הגדול בעולם מתקדם דווקא באפריקה,Mission 300  שמו, בהשקעה של 90 מיליארד דולר שאותה מובילים הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אפריקה, קרן רוקפלר ועוד.

 

איך משקיעים בביקוש לחישמול?

חישמול הופך מכשירים, מערכות או מגזרים שצורכים אנרגיה ממקורות אנרגיה לא חשמליים לחשמליים. מדובר באסטרטגיית חדשה, שמתפתחת כחלק מהמגמה ליצירת אנרגיה נקייה יותר ושמפחיתה את שחרור הפחמן, אסטרטגיה שמתאפשרת עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. אסטרטגיית החִשְׁמוּל היא לב ליבה של מה שמכונה carbon neutrality, אפס פליטות נטו. ייצור חשמל באמצעות מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים כמו רוח ושמש או אפילו עם דלקים מאובנים בתמהיל הייצור כמו המעבר לרכב חשמלי וטכנולוגיות חישמול אחרות, מאפשר את הורדת הפליטות.

יותר ויותר חברות נכנסות למהלך של carbon neutrality (גם רכבת ישראל, כדוגמה, עוברת תהליך חִשְׁמוּל), ולצורך זה הן צריכות את אותן חברות שירותים שמבצעות את המעבר. מדובר בחברות כמוQuanta Services  (סימול:PWR), Emcor Group (סימול:EME),Eaton Corporation  (סימול:ETN) ושכמותן שייהנו מהצמיחה בביקוש לחשמל, ונראה שהמשקיעים כבר הבחינו בכך כי החברות הנ"ל נמצאות בשיא כל הזמנים, ובשנה האחרונה הניבו הרבה מעבר לנאסד"ק.

• הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
• מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדבר נכון במיוחד ל-EME בשל קצב הצמיחה המהיר שלה. הרווח למניה עלה מ-2.4 ב-2020 ל-13.3 ב-2023, כאשר הקונצנזוס חוזה שב-2024-25 יגיע הרווח למניה ל-19.53 ול-20.82 דולר בהתאמה, והמניה עלתה פי 10 מאז 2020.

יחד עם זאת וכתמיד בעשור האחרון, יש למשקיעים בעיה עם היכולת לבחור מניה מנצחת בתחום (בטח מרמות המחירים הנוכחית) וגם במקרה הזה באה תעשיית סלי ההשקעה לעזרתם. קבוצות כמו Global X  ו-TEMA שמתמחות בהנפקת סלים מגזריים, מנפיקות גם סלי חישמול. "בזמן האחרון", אמרה רוקסנה אסלאם מחברת הייעוץ TMX, " משקיעים בוחנים מניות של חברות שתומכות בתנופת הבינה המלאכותית, וזאת מכיוון שלמרכזי נתונים בינה מלאכותית יש צרכי חשמל משמעותיים". 

כרגע יש כבר סלים שמתמקדים בשירותי החשמל אבל לא בדיוק בחישמול וגם אליהם זורמים ביקושים, כמו סל ה-GRID, שמשקיע בחברות שעיסוקן בהקמה של 'רשת חכמה' במטרה לשדרג את רשת החשמל של אמריקה עם טכנולוגיות של המאה ה-21. הסל, שיצא כבר בסוף 2009, "התגלה" בשנה האחרונה ועלה בעוצמה. הסל כולל את שלוש החברות שהזכרנו ועוד, וגם הוא נמצא בשיא כל הזמנים.

• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

 

סופטבנק נכנסת להשקעה ב-OpenAI 

מאז השיקה OpenAI ב-2022 את ה-ChatGPT, הבינה המלאכותית שמסוגלת לייצר תוכן (מה שקרוי בינה מלאכותית גנרטיבית), התחיל תהליך מטורף ממש, לבטח בוול סטריט, של הניסיון למיזוג הטכנולוגיה. הבינה אינה הטכנולוגיה המשבשת המשמעותית הראשונה שהביאה מהפכת הטכנולוגיה, אבל היא ללא ספק המתוקשרת ביותר. כעת הכריזו כל ענקיות הטכנולוגיה שהן נכנסות במלוא העוצמה אל שוק הבינה המלאכותית כשהמטרה שעומדת לפניהן היא לשנות מקצה אל קצה את הרגלי העבודה וצריכת המידע האנושיים. מרגע השקת מנוע ה-ChatGPT, מציפים מאות ואלפי כלים שונים ומגוונים, שמבוססים על טכנולוגיית הבינה המלאכותית, שאמורים לסייע להפוך את החיים שלנו לקלים ונגישים יותר וביעילות גדולה יותר.

השבוע הודיעה חברת סופטבנק (סימול:SFTBY), שמאז 2022 אוספת חברות AI בקצב מטורף), שתשקיע ב-OpenAI סכום של 500 מיליון דולר כחלק מהשקעה כוללת של 6.5 מיליארד שמגייסת OpenAI בת ה-10 לפי שווי של 150 מיליארד, כאשר המשקיעה המובילה בגיוס היא מיקרוסופט שמשקיעה מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה כבר 13 מיליארד בחברה במהלך העשור.

מסאיושי סאן, מייסד סופטבנק. צילום: טוויטר

יחד עם ההתלהבות האדירה חשוב להבין שתהליך המיזוג של הטכנולוגיה החדשה אינו פשוט, קשה בהרבה מהשניים שקדמו לו ושיצרו את התשתית לקבלתה, הענן וה-IOT ואסור להתעלם מהעובדה שמיזוג הבינה, הרובוטיקה ולמידת המכונה גם מעורר פחדים שונים, למשל החשש מפני אבטלה גדולה - יש מומחים רציניים, כמו גולדמן סאקס, הטוענים שמאות מיליוני משרות  אנושיות יעברו למכונות, ועד לחשש מהשתלטות המכונות שהרי כולנו ראינו את "המחסל".

חשוב לזכור שההתלהבות הנוכחית מהשינויים המופלאים שתייצר הטכנולוגיה הזו מתבססת עדיין על הערכות בעיקר. קשה להעריך האם ההשקעות הענקיות בתהליכי המיזוג (שלא היו דוגמתן בשום טכנולוגיה משבשת בשלביה ההתחלתיים בעבר) אכן יממשו את החלום, במיוחד החלום של המשקיעים שהעלו ערכים של מניות AI לחלל החיצון. תוכלו לקרוא סיכום של ההזדמנויות והאתגרים כאן.

התופעה היחידה שמזכירה לי את ההתלהבות בוול סטריט סביב הטמעת ה-AI היא הופעת הביוטכנולוגיה הרפואית בתחילת שנות ה-80 וההנפקות של החברות החדשות שהציגו והבטיחו למשקיעים את סוף עידן הפרמקולוגיה. המילה Franzy (טירוף, השתוללות) ביטאה אז את התנהגות המשקיעים בכל הקשור ל"ביו", ונראה לי שזו המילה שמתאימה גם היום ל-AI, אבל צריך להודות שחלום ה-AI גדול בהרבה מחלום הביו.

 

ההימור של קאתי ווד

בין אם החלום יתגשם או לא (לפי המצב הנוכחי כנראה שיתגשם), ההשפעה המרכזית מבחינת המשקיעים תהיה בעיקר על תעשיית התוכנה. קאתי ווד, המייסדת והמנהלת של Ark Investment Management, קבוצת הסלים שמתמקדת בחדשנות טכנולוגית, טוענת שחברות התוכנה הן ההזדמנות הגדולה הבאה בתעשיית הבינה המלאכותית. היא צופה שבסופו של דבר הן יפיקו הכנסה של 8 דולר על כל 1 דולר שהן ישקיעו בעיצוב שבבי מרכז נתונים ובינה מלאכותית. כמנהגה, לטוב וגם לרע, היא אחוזת תזזית בנושא (די בדומה למסאיושי סאן מסופטבנק), ואוספת חברות שעיסוקן בתוכנה שקשורה להטמעה של AI כמו META, MSFT, TSLA ו-PLTR, ובאמצעות קרן הון הסיכון שלה, Ark Venture היא גם משקיעה בחברות כמו OpenAI, Anthropic או  xAIשל אילון מאסק.

איני יודע לגבי ההכנסות של 8 דולר מול דולר מושקע, אבל אין ספק שהטמעת ה-AI תתרום משמעותית לצמיחה, לרווחיות ולהתייעלות בכל מגזרי התעשייה ובתנאי שהדבר ילווה ברגולציה.

 

פלנטיר רוכבת על גל ה-AI

לדעתי חברת Palantir Technologies (סימול:PLTR) היא דוגמה מצוינת לתהליך ההטמעה, האימוץ וההתקבלות (acceptance) של הטכנולוגיה, ואנסה להסביר מדוע. החברה נוסדה בשנת 2003 במטרה לבנות תוכנה עבור קהילת המודיעין בארצות הברית שתסייע בחקירות ופעולות נגד טרור. מאוחר יותר התחילה לעבוד גם עם ארגונים מסחריים שלמעשה מתמודדים עם אתגרים דומים בעבודה עם נתונים.

באיזה מין אתגרים מדובר? ארגונים כמו ה-CIA או ה-FBI בונים אלפי מאגרי מידע שונים, כל אחד עם המוזרויות/מאפיינים שלו, מרשומות פיננסיות, דגימות DNA ודגימות קול, דרך קטעי וידאו, מפות ותוכניות שונות ועד דוחות מודיעין אנושי מכל רחבי העולם. לכנס את כל זה למכלול קוהרנטי אחד יכול לקחת שנים, שלא להזכיר את הניתוחים הנלווים שמשתנים כל הזמן.

"מה ש-Palantir עושה", אומרת אביבה ליטן, אנליסטית ב-Gartner (IT), "זה להקל מאוד על כרייה ועיבוד של מערכי הנתונים הגדולים האלה. התוכנה של החברה מיישמת את אחד מהישגי מדעי המחשב הגדולים, היא סורקת את כל מסדי הנתונים הזמינים, מזהה פיסות מידע קשורות ומחברת הכול למערכת אחת שמאפשרת קבלת החלטות".

אין זה פלא לפיכך שעוד בטרם הגיעה החברה לוול סטריט (הונפקה בספטמבר 2020 לפי 10 דולר למניה), היא כבר נודעה כחביבת ארגוני המודיעין ומוסדות פיננסיים. בין לקוחותיה אז כבר היו רשויות ההגירה, משרד ההגנה של ארה"ב, CIA, FBI, הצבא, המארינס, חיל האוויר, מחלקות המשטרה של ניו יורק ולוס אנג'לס, ומספר גדל והולך של מוסדות פיננסיים שניסו לאתר הונאה. מאז הקמתה פיתחה החברה כלים חיוניים שמופעלים על ידי קהילת המודיעין האמריקאית במלחמה בטרור.

מהפכת האינפורמציה הדיגיטלית זרקה אוקיינוסים של נתונים על המערכות השונות ובמיוחד על מערכות אכיפת החוק, אבל לא סיפקה דרכים להבנת הנתונים. בחודשים שקדמו לפיגועי 2001, כדוגמה, היו במחשבי מערכות החוק כל הנתונים והרמזים הדרושים כדי לעצור את המבצעים. כולם היו ממדינות שידועות בהן טרוריסטים, כולם נכנסו לארה"ב באשרות זמניות, כולם התאמנו להטיס מטוסים אזרחיים, וכולם רכשו כרטיסי טיסה לכיוון אחד באותו יום נורא.

האנשים שהקימו את החברה הם פיטר ת'יל המייסד והמנכ"ל של PayPal עד למכירתה לאי-ביי שהוא כיום היו"ר של Palantir, מדען המחשבסטפן כהן  שמשמש כנשיא החברה והפסיכולוג ד"ר אלכסנדר קארפ שכיום משמש כמנכ"ל. כל השלישייה הזו ובמיוחד ד"ר קארפ בולטים בתמיכתם החזקה בישראל מאז אסון אוקטובר. לחברה יש חוזה אסטרטגי עם צה"ל והיא מותקפת ע"י מפגינים בכל רחבי העולם.

פיטר תיל, יו"ר פלנטיר. צילום: טוויטר

השלושה, שבנו את הפלטפורמות של Palantir על בסיס הידע שפיתחו ב-PayPal, הבינו בתחילת המאה, שמהפכת האינפורמציה מובילה למצב שיאפשר איסוף גלובלי ואנליזה של מידע שיאפשר לשפר את המודיעין אבל לא רק. Palantir בנתה ובונה את עצמה על השימוש הנכון והניצול של הענן, ה-IOT וכעת על ה-AI. הטמעת ה-AI תשפר משמעותית את היכולות להילחם בטרור ובהונאות.

"אנבידיה", נכתב ב-Investor Business Daily, "כבר לא מלכת ה-500 P&S. חברת הכוח הגרעיני Constellation Energy (סימול:CEG) וחברת ניתוח הנתונים Palantir Technologies  (סימול:PLTR) הן המובילות, ואחריהן Howmet Aerospace (סימול:HWM) וחברת ייצור החשמל Vistra (VST). Nvidia נפלה למקום השישי".

מנייתPLTR  שעלתה ב-350% מאז הנפקתה ב-2020, ירדה שנתיים אחר כך ל-6 דולר ומאז עלתה פי 6. מדוע? גם כמובן בגלל ה-AI אבל הרבה מעבר לכך, וכפי שנכתב בגארטנר, "ככול שמהפכת האינפורמציה מתקדמת כך גם מאומצות הפלטפורמות של Palantir". זו בהחלט מניה מעניינת להשקעה עם שתי הסתייגויות שהמשקיע חייב להתחשב בהן, ההערכה הנוכחית והתחרות. הסל שמייצג את הנישה הוא ה-DAT.

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד והעושה במידע שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.