פד גרום פאוואל
צילום: Flickr
מעבר לים

חשש מתנודתיות גבוהה כחודש לפני הבחירות; בכמה תרד הריבית לאחריהן?

מאקרו: הכלכלה במצב טוב ובדרך הבטוחה לנחיתה רכה, כך אומר פאוול, ונוטה להורדות ריבית של רבע אחוז בשתי הפגישות הקרובות, מה בכל זאת יביא להורדה חדה יותר? שוק המניות: לאחר חודש ורבעון חזקים אך תנודתיים  - האם התנודתיות תחזור גם לרבעון האחרון לקראת הבחירות? 
גיא טל |

מאקרו: השוק שוב מתווכח עם הפד': הורדת ריבית של רבע או חצי אחוז בנובמבר?

המוני בית ישראל ברחבי העולם יתפללו השבוע לשנה טובה יותר מזו החולפת, גם בתחום הכלכלי. יו"ר הפד' ג'רום פאוול לא התייחס מפורשות לשנה העברית הבאה עלינו לטובה, אבל הוא בהחלט חושב שהחודשים הקרובים צפויים להיות טובים - "הכלכלה שלנו חזקה" אמר פאוול, "שוק העבודה התקרר ממצב של התחממות יתר" בעוד "האינפלציה הוקלה בצורה משמעותית". פאוול החמיא לעצמו ולחבריו כשאמר שהצליחו למנוע "עלייה כואבת בשיעור האבטלה", למרות שהמשימה טרם הושלמה, עשינו כברת דרך משמעותית בדרך להשגתה אמר פאוול, והוסיף: "נשתמש בכלים העומדים לרשותנו כדי לשמור על הכלכלה במצב הזה". הסיכונים לדבריו הם לשני הכיוונים, כלומר גם לחזרת האינפלציה מצד אחד וגם להילחשות הכלכלה ושוק העבודה במיוחד מצד שני, ולכן "נמשיך לקבל החלטות מפגישה לפגישה".   בשבוע שעבר התפרסם נתון האינפלציה המועדף על הפד' ה-PCE והצביע על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לציפיות ולקראת הגעה ליעד בחודשים הקרובים. השוק מצפה מהפד' להוריד את הריבית בחצי אחוז בפגישה הבאה או בזו שאחריה, וסך הכל 75 נקודות בסיס עד סוף השנה. פאוול אמר שהצפי הוא לקצב איטי יותר של שתי הורדות ריבית של רבע אחוז, אך זה "תלוי בנתונים". גם חברים נוספים בפד' שהתבטאו בימים האחרונים מאז פרסום החלטת הריבית נטו לכיוון של הורדות ריבית מסורתיות יותר של רבע אחוז כל אחת. מה שיכול לשנות את המתווה הזה לכיוון של הורדה נוספת של 50 נ"ב כמו שצופים בשוק הם בעיקר דוחות תעסוקה חלשים בסוף השבוע ובתחילת נובמבר. ממוצע תחזיות האנליסטים הם שהשוק יוסיף 144אלף משרות - מספר נמוך יחסית. פספוס כלפי מטה יכול לגרום לפד' לשקול מחדש את החלטתו.  יחד עם זאת מעט מאד נתונים משקפים אפשרות למיתון, אם בכלל. מדד ה"תוצר עכשיו" של שלוחת הפד' באטלנטה מצביע כעת על צמיחה בקצב משביע רצון של 3.1% בשיעור שנתי, הוצאות הצרכנים ממשיכות להיות חזקות, חוץ מהקטגוריות הרגישות ביותר לשיעור הריבית, מספר פשיטות הרגל בסקטור העסקי נשאר נמוך, והמדדים המרכזיים בשוק המניות קרובים לשיאי כל הזמנים. אז למה שנחשוב שהמיתון מתקרב? יש לציין שגם שני הנתונים שמחזקים יותר את תיזת ה"מיתון בפתח" לא ממש משכנעים. הפסימיים מצביעים על העליה באחוז האבטלה בכמעט אחוז מהשפל של 3.4% בשנת 2022 ל-4.2% בקריאה האחרונה, כמו גם העלייה בחדלות הפרעון בקרב לווים פרטים בכרטיסי אשראי, הלוואות על רכב ועוד, בעיקר בקרב השכבות החלשות. אבל שני הנתונים האלו עדיין הרבה מתחת לממוצע ההיסטורי, למרות העלייה בחודשים האחרונים.  לנוכח מכלול הנתונים האלו כמו גם הירידה בשבועות האחרונים בדרישות הראשוניות לדמי אבטלה, יש מקום להניח שדו"ח התעסוקה בסוף השבוע דווקא יפתיע לטובה ו"ישכנע" את החוזים העתידיים על הריבית שתהיינה שתי הורדות ריבית של רבע אחוז בלבד על אחת, ולא של חצי אחוז. ההחלטה, מכל מקום, תתקבל מיד לאחר הבחירות בנובמבר, כך שיש עוד זמן.   

שוק המניות: רבעון שלישי תנודתי אבל חזק

הרבעון השלישי היה תנודתי למדי על רקע אי הוודאות סביב מדיניות הריבית של הפד' והחששות מגלישה למיתון של המשק האמריקאי בעקבות דוחות תעסוקה חלשים לחודשים יולי ואוגוסט. גם חודש אוגוסט וגם חודש ספטמבר נפתחו בירידות חדות שהתגברו סביב נתוני התעסוקה, במה שנראה כמו התחלה של תיקון אגרסיבי בשוק. אבל בשני המקרים השוק התחרט במהירות על המיני תיקון וחזר לכבוש שיאים חדשים או לפחות להיות קרוב אליהם. בסופו של דבר, הרבעון השלישי הסתיים עם עליות של 5.5% ו-2.6% במדדי הדגל ה-SP500  והנאסד"ק בהתאמה. מדד הדאו ג'ונס עקף את שניהם בצורה לא אופיינית עם עליה של 8.2% ברבעון. העליות הקיפו 10 מתוך 11 הסקטורים,  וכללו חברות קטנות וגדולות מכל הסוגים. הסקטורים הטובים ביותר היו סקטור התשתיות, הנדל"ן והתעשייה. הסקטור היחידי שסבל מירידות היה סקטור האנרגיה על רקע הצניחה במחיר הנפט.   גם אגרות החוב רשמו עליות במהלך רוב הרבעון השלישי. תעודות סל שעוקבות אחר כלל אגרות החוב המדורגות בארצות הברית עלו בכ-5% במהלך הרבעון, ותעודת הסל של בלקרוק שעוקבות אחר אג"ח עם תשואה גבוהה (כלומר אג"ח בסיכון) עלו ב-5.7% ברבעון ובסך הכל בכ-8% מתחילת השנה. העליה הזו, במיוחד באג"ח הזבל, מעידה אף היא על אמונה גוברת ב"נחיתה רכה" מה שיביא פחות חברות לפשוט את הרגל. גם הציפיה להמשך הורדות הריבית מסייעות לאגרות מן הסוג הזה שכן עומס החוב והריביות על החברות המתקשות יוקל במקצת, ומימון מחדש של חוב קיים יהפוך לקל יותר.   מה שאולי מעיב קצת על אווירת האופטימיות הזהירה שמאפיינת את סוף הרבעון השלישי הוא שמחיר הזהב ממשיך לשבור שיאים במקביל לעלייה בשוק המניות. זהב נחשב כנכס גידור, וכ"מקלט בטוח" בתקופות של חוסר וודאות, כך שעליות במחיר המתכת אולי מעידות על ספקנות מתחלת לפני שטח ביחס לעתיד הכלכלה והשווקים. נזכיר גם שמאז מלחמת העולם השניה הפד' הצליח "להנדס" נחיתה רכה לאחר העלאות ריבית שנבעו מהתחממות יתר של הכלכלה רק בשני מקרים. 

שוק המניות: האם התנודתיות תחזור ברבעון הרביעי? 

עם התבהרות המצב המאקרו כלכלי והירידה בחששות למיתון, כמו גם וודאות גבוהה יותר ביחס למתווה הורדות הריבית של הפד', התנודתיות גם בשוק המניות וגם בשוק אגרות החוב בימים האחרונים ירדה בצורה ניכרת , עם נטייה קלה כלפי מטה בשוק אגרות החוב ונטייה כלפי מעלה בשוק המניות. המסחר לא החלטי לשום כיוון, ונראה שהסוחרים מחכים לטריגר הבא שיניע את השווקים לכאן או לכאן. כן זירת המאקרו הפכה לצפויה פחות או יותר והיא מתנהלת על מי מנוחות. כאמור, החששות ממיתון הולכים ומתאדים עם כל נתון חיובי שמתפרסם, ולמרות אי הוודאות לגבי המתווה המדויק של הורדת הריבית, הכיוון הכללי והיעד הסופי פחות או יותר ברורים.  השוק נמצא בדילמה. מצד אחד אין ממש סיבה טובה לירידות חזקות עם היחלשות החששות ממיתון, מצד שני התמחור גבוה מדי לעליות חזקות. עונת הדוחות של הרבעון הרביעי צפויה להיות, שוב, טובה אבל לא ברמה שהיא תהווה טריגר נוסף. הגורם היחידי שנמצא כעת על השולחן הוא הבחירות המתקרבות בנובמבר. הבעיה היא שלמרות שהימים חולפים והתאריך מתקרב אי הוודאות סביב המנצח נותרת גבוהה מאד, למרות שהסקרים ואתרי ההימורים מראים נטיה קלה (מאד) לטובת האריס. באמת שאי אפשר לדעת מי ינצח בקרב בין שני המועמדים הלא פופולאריים. אבל בסופו של דבר גם לא ברורה ההשפעה של בחירה פוטנציאלית של אחד או אחת מהם לנשיאות. לא  בהכרח שאחד המועמדים יקפיץ את שוק המניות והשני יפיל אותו. נראה שישנן "מניות האריס" כמו לדוגמה אנרגיה מתחדשת וישנן "מניות טראמפ" כמו לדוגמה מניות של תעשיית הבריאות (שם חוששים מהאריס). בינתיים אף אחד מהסוגים לא ממריא ולא נופל באופן יוצא דופן, אלא מתנהלים באופן כללי כמו השוק. הסיבה היא שהסוחרים באמת לא יודעים מי ינצח. בדיוק על רקע חוסר הוודאות הזו, התנודתיות יכולה לחזור. מעניין שגם ללא גורם אי הוודאות, ההיסטורית, החודשים האחרונים שלפני הבחירות הם תנודתיים יחסית. אוקטובר של שנות בחירות רשם בממוצע עליה של 1%, אך היה החודש הכי תנודתי בשנה. סאם סטובל מחברת CFRA אמר ש"אוקטובר היה תנודתי יותר ב-35% בממוצע משאר 11 החודשים בשנה", בשנים שלפני בחירות. הוא מציין גם שמאז 1927 התנודתיות הייתה גבוהה יותר לפני הבחירות כאשר המועמד מטעם המפלגה השלטת הפסיד. כלומר התנודתיות יכולה לסייע במקצת בחיזוי תוצאות הבחירות. נציין עם זאת, שהסטטיסטיקות האלו יכולות אולי לתת כיוון אבל הן ממש לא מדויקות. לפי אותם נתונים, ספטמבר של לפני הבחירות היה צריך להיות אחד החודשים הגרועים בשוק המניות. למעשה חווינו את חודש ספטמבר הטוב ביותר מאז שנת 2019 עם עליה של כ-2% במדד ה-SP500. אך שילוב של תנודתיות טבעית לפני בחירות, בתוספת רמה גבוהה יחסית של אי וודאות ביחס לתוצאה, וברקע חוסר יציבות גלובלי וחששות ממיתון באירופה ובסין, יכולים להחזיר את הנתודתיות בחודשים הבאים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.