מחקר של בנק ישראל: עלייה בשכר מובילה גם לעליית מחירים
בנק ישראל פרסם היום מחקר שבוחן את הקשר בין אינפלציית השכר למחירים בשוק העבודה בישראל בין 2006 ל-2022. המחקר מתמקד בשאלה כיצד עליות בשכר משפיעות על מחירי מוצרים ושירותים בענפי המשק, ולהפך – כיצד עליות מחירים משפיעות על השכר. ממצאי המחקר מציגים את התמסורת הדו-כיוונית שבין שכר למחירים, ומצביעים על כך שהקשרים ההדדיים בין השניים התחזקו משמעותית מאז משבר הקורונה.
בשנים האחרונות, לאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה, נצפה זינוק באינפלציה העולמית וגם בישראל. לצד זאת, שוק העבודה התאפיין במחסור בכוח עבודה - מצב שהוביל לעליות שכר בענפים שונים במשק. המציאות הזו חידשה את הדיון על הקשר בין השכר לאינפלציה – האם עליות בשכר מובילות בהכרח לעליית מחירים, והאם אנו עדים לספירלת שכר-מחירים בלתי נשלטת?
השכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים צילום: freepik
המחקר החדש מבנק ישראל מצא שיש קשר ישיר בין עלייה בשכר לעליית מחירים, אם כי האפקט מוגבל יחסית. כך לדוגמה, עלייה של 10% בשכר החודשי מביאה לעלייה מצטברת במחירים בטווח של 1%-3% בשנה שלאחר מכן. עם זאת, ההשפעה נוטה לדעוך בהדרגה לאחר 12 חודשים.
ספירלה של שכר-מחירים
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתבסס על נתונים ענפיים שנאספו מכל מיני שנים, ומנתח את ההשפעה של השינויים בשכר על מחירים ברמת הענף. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה ההפוכה – כיצד שינויים במחירי מוצרים משפיעים על רמות השכר.
אחד מהממצאים המרכזיים של המחקר מצביע על כך שהשכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים. כלומר, כשמחירי המוצרים עולים מעבר לציפיות, השכר מתעדכן בהתאם לאחר כשנה. נתון זה משלים את התמונה של ספירלת שכר-מחירים, שבה עליית שכר גורמת לעליית מחירים, והעלייה במחירים גורמת בתורה לעליית שכר.
המחקר מצא כי בענפים שבהם יש תחרות גבוהה על עובדים, נרשמה השפעה חזקה יותר של עליית השכר על המחירים. כמו כן, חוקים שנוגעים להעלאת שכר המינימום השפיעו באופן ישיר על מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
המחקר גם מצביע על כך שמשבר הקורונה הוביל להידוק הקשר בין שכר ומחירים. לפני המשבר, הקשר היה חלש יותר, אך לאחר היציאה ממנו, נצפו עדויות לכך שהשפעת עליות שכר על המחירים התחזקה. בתקופה זו, גם ההשפעה של עליות מחירים על השכר היתה חזקה יותר - מה שמעיד על לחצים אינפלציוניים מוגברים מצד שוק העבודה.
נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא ההשפעה של העלאות שכר המינימום על המחירים. בענפים עם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום, נרשמה השפעה חזקה של העלאות שכר המינימום על עליות מחירים. כך לדוגמה, העלאה של 10% בשכר המינימום מובילה לעלייה של 2% במחירי מוצרים ושירותים בענף שבו שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה. זו תופעה המצביעה על כך שהעלאות שכר המינימום עשויות להוביל לעליית מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש כוח עבודה נמוך יחסית.
ההשפעה של עליית השכר על המחירים מוגבלת יחסית
למרות ההשפעה של עליות שכר על המחירים, המחקר מצביע על כך שההשפעה הכוללת של עליית השכר על המחירים נחשבת מוגבלת יחסית. אחת הסיבות לכך היא שבחלק מהענפים, החברות מצליחות לספוג חלק מעלויות השכר מבלי לגלגל את כל העלות לצרכנים. כך לדוגמה, בענפים כמו תעשייה ומסחר קמעונאי, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קביעת המחיר, כמו תחרות מקומית ובינלאומית, שמפחיתים את האפשרות לגלגל עליות שכר באופן ישיר לצרכן.
כמו כן, בענפים מסוימים כמו שירותי בריאות וחינוך, השכר לא תמיד מושפע ישירות משינויים באינפלציה, מה שמחליש את הקשר בין השניים. אלה הם ענפים שבהם המחירים נקבעים לעתים על ידי הממשלה או גופים רגולטוריים, מה שמגביל את השפעת השכר על המחירים.
המחקר מציג גם את ההשפעה ההפוכה – מהמחירים אל השכר. במקרה הזה, כשהמחירים עולים באופן בלתי צפוי, השכר מגיב לאחר זמן מה, אך השפעת המחירים על השכר נחלשת עם הזמן. כלומר, בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית ואינה חזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
יוסי כהן כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
