ההתאוששות נמשכת: ירידה קלה בשיעור האבטלה באוגוסט
ירידה קלה בשיעור האבטלה באוגוסט. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום. על רקע המלחמה הנמשכת בישראל, הדו"ח מציג תמונה מעניינת של שוק העבודה, שלמרות הקשיים והתנאים הבלתי שגרתיים, מגלה יציבות יחסית בכמה פרמטרים מרכזיים, אם כי יש גם סימנים מדאיגים.
מהדו"ח עולה כי שיעור המשתתפים בכוח העבודה באוגוסט הגיע ל-62.9% - ירידה קלה לעומת יולי (63.0%). שיעור התעסוקה נשאר יציב על 61.2%, אך האבטלה הפגינה ירידה קלה מ-2.8% ל-2.7%. זאת, למרות המלחמה והאתגרים הכלכליים הנלווים אליה.
בקרב העובדים הנעדרים מעבודתם מסיבות כלכליות, נרשמה ירידה באחוזים לעומת החודש הקודם. 4.6% מהעובדים נעדרו מעבודתם באוגוסט, לעומת 6.4% ביולי - מה שמעיד על חזרה חלקית לפעילות, ככל הנראה בזכות התאוששות מסוימת של עסקים שהושפעו ישירות מהמלחמה.
פחות עובדים במילואים
כצפוי, שיעור הנעדרים ממקום עבודתם עקב שירות מילואים היה משמעותי במיוחד במהלך החודשים האחרונים, אך נראה כי גם כאן יש ירידה מסוימת. באוגוסט נעדרו 6.9% מהעובדיםעקב מילואים, לעומת 9.4% ביולי. פילוח נוסף של הנתונים מראה כי גברים היו הנפגעים העיקריים בהקשר זה, עם 18.6% מהגברים שנעדרו מעבודתם עקב מילואים, בעוד ששיעור הנשים שיצאו למילואים היה 1.3% בלבד.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הירידה בשיעור הנעדרים עקב מילואים, המלחמה ממשיכה להשפיע בצורה ניכרת על שוק העבודה, עם שיבושים רבים בפעילות הכלכלית במדינה.
בחודשים קודמים, במיוחד בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הצביעו נתוני הלמ"ס על ירידה ניכרת יותר בכוח העבודה ובאחוזי התעסוקה. ביולי נרשמה עלייה משמעותית באחוזי הנעדרים זמנית מעבודתם - מה שסימן תחילת השפעות המלחמה על שוק העבודה. באוגוסט אנו רואים התייצבות מסוימת, אם כי עדיין מוקדם להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של הלחימה על הכלכלה.
באופן כללי, ההשפעה של המלחמה על המשק מורגשת בכל התחומים, במיוחד בענפי המסחר והשירותים. עם זאת, יש חשש כי הירידה במילואים ובנעדרים עשויה להיות זמנית בלבד, ואם הלחימה תימשך - המצב עשוי להחריף מחדש.
מהנתונים עולה כי אחוז הנעדרים מעבודתם מסיבות כלכליות ממשיך לרדת, ועמד על 4.6% באוגוסט, לעומת 6.4% ביולי. המשמעות היא כי עסקים מסוימים, אשר הושבתו בתחילת המלחמה, החלו להתאושש ולחזור לפעילות. פילוח הנתונים מראה פערים בין גברים לנשים בהקשר זה: 6.8% מהגברים נעדרו מסיבות כלכליות, לעומת 3.5% מהנשים.
עלייה בשיעור האנשים שמחוץ לכוח העבודה או התייאשו מחיפוש
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
למרות הירידה באחוז הבלתי מועסקים ל-2.7%, הנתונים מצביעים על כך שהמשק עדיין מתמודד עם אתגרים כבדים. הלמ"ס מדווחת כי כ-149.7 אלף איש נעדרו מעבודתם או לא מצאו עבודה באוגוסט, נתון שמצביע על כך שכ-3.3% מכוח העבודה מושבת מסיבות כלכליות או אחרות.
יש גם פלח של כ-197.3 אלף איש שנמצאים מחוץ לכוח העבודה או שהתייאשו מחיפוש עבודה. אחוז זה מייצג 4.3% מכוח העבודה הכולל, וכולל את אלה שפוטרו בשנתיים האחרונות או שלא מצאו עבודה מסיבות שונות. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לחודשים קודמים, מה שמסמן על עלייה בסיכון לאובדן עבודות נוספות, בעיקר אם הלחימה תימשך.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
