ההון האנושי, העובדים והמנהלים המוכשרים והמסורים שמניעים את העסקים שלנו, הם המשאב החשוב ביותר שלנו. המלחמה גרמה לשיבושים משמעותיים בשוק העבודה, עם אובדן מקומות עבודה, ירידה בפריון ועלייה באבטלה, במיוחד באזורים הפריפריאליים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מספר המשרות הפנויות עלה מכ-115 אלף בחודש ספטמבר 2023 לכ-140 אלף בחודש יולי 2024; ובמקביל, בנק ישראל צופה גידול צפוי בתוצר של 1.5% בלבד בשנת 2024, לעומת גידול של 2% בשנת 2023. מספר דורשי העבודה המקבלים קצבת אבטלה עלה בחדות בפרוץ המלחמה, מ-114 אלף בחודש יולי 2023 לכ-266 אלף בחודש נובמבר 2023, ולאחר מכן ירד בהתמדה לכ-139 אלף בחודש יולי 2024 (נתוני שירות התעסוקה). נתונים שמבהירים לכולנו, שוב, עד כמה חוסנו של המשק תלוי בהון האנושי במשק.

המגזר העסקי – שחקן מפתח בשינוי

המלחמה הציבה אתגרים משמעותיים בפני המשק הישראלי. אך במקביל, היא גם פותחת דלת לשינוי ולחיזוק הכלכלה. זמנים של משבר יכולים גם לעורר חדשנות והסתגלות. המגזר העסקי, הידוע בזריזותו וביכולתו להסתגל לשינויים, יכול להוביל את הדרך ביצירת מקומות עבודה חדשים והזדמנויות הכשרה, תוך מינוף ההון האנושי שלו כדי להניע את ההתאוששות הכלכלית, הנעת הצמיחה ועידוד החוסן הכלכלי.

הכשרות והשמה – השקעה בעתיד

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המגזר העסקי הוא פער הכישורים - חוסר ההתאמה בין הכישורים שיש לעובדים לבין הכישורים הדרושים למעסיקים. המלחמה רק החריפה את הפער הזה, שכן עסקים רבים נאלצו להסתגל במהירות לטכנולוגיות חדשות ולמודלים עסקיים שונים בתכלית כדי להמשיך ולהפעיל את עסקיהם בתנאים החדשים שנוצרו.

כאן נכנס לתמונה כוחו של המגזר העסקי. על ידי השקעה בתוכניות הכשרה והשמה, עסקים יכולים לא רק לסגור את פער הכישורים אלא גם להעצים את העובדים שלהם, להגביר את הפרודוקטיביות ולשפר את שביעות רצון העובדים. בנק ישראל מעריך כי שיפור המיומנויות של העובדים בישראל לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD צפוי להגדיל את הפריון במשק ב-2.7% עד 2.9%. תוכניות כמו "360" של הג'וינט, בשיתוף משרדי הממשלה וגופים נוספים, הן דוגמא לאופן שבו עסקים יכולים לאמץ חדשנות טכנולוגית, עסקית ותהליכית, ולפתח מיומנויות וכישורי מנהלים ועובדים, כדי להעלות את הפריון ואיכות התעסוקה. בתקופה זו, יותר מתמיד, אנו נדרשים במשק ליציבות תעסוקתית של עובדים, ועסקים בעלי חוסן כלכלי.

גיוון והכלה – שחרור הפוטנציאל של כל הישראלים

שילוב אוכלוסיות מגוונות, כמו ערבים וחרדים, בשוק העבודה הוא לא רק עניין של צדק חברתי אלא גם הכרח כלכלי. על ידי ניצול הכישרונות והנקודות המבט הייחודיות של קבוצות אלה, המגזר העסקי יכול להניע חדשנות, יצירתיות וצמיחה. אם רמת המיומנויות של עובדים מהאוכלוסיות החרדית והערבית תשתווה לזו של היהודים הלא-חרדים, השכר לשעה צפוי לעלות ב-0.9%, מה שיסגור כמעט שליש מהפער בין ישראל למדינות ההשוואה (בנק ישראל). עסקים יכולים למלא תפקיד מפתח בשבירת מחסומים ויצירת סביבת עבודה מכילה שבה כל העובדים מרגישים מוערכים ומועצמים. זה לא רק יועיל לעסקים בודדים אלא גם יתרום לחוסן החברתי והכלכלי של ישראל כולה.

עבודה מרחוק – פתיחת הזדמנויות חדשות

המלחמה הדגישה עוד יותר את החשיבות של גמישות במקום העבודה. המציאות הנוכחית דווקא מראה כי קיימים פערים משמעותיים בשיעור העבודה מהבית בין המחוזות השונים בישראל, כאשר רק 4% ו-5% מהשעות נעשו מהבית במחוזות הדרום והצפון בהתאמה, לעומת 17% במחוז תל אביב (מכון טאוב, מרץ 2021). על ידי פיתוח כלים ותשתיות שיאפשרו עבודה מרחוק, עסקים יכולים לנצל מאגר כישרונות רחב יותר, כולל מאזורים פריפריאליים, ולספק לעובדים איזון טוב יותר בין עבודה לחיים. זה לא רק יועיל לעובדים בודדים אלא גם ימריץ את הפיתוח הכלכלי באזורים מוחלשים, יצמצם פערים אזוריים ויתרום לצמיחה כוללת.

המשבר – צוהר לשינוי

אף על פי שהמלחמה הציבה בפני המשק הישראלי אתגרים חסרי תקדים, הפתרונות כבר קיימים. הג'וינט, הפועל מזה שנים רבות לטפל בבעיות הבוערות ביותר לחברה הישראלית. פועל לקידום תעסוקה ופריון מכליל באמצעות אגף ג'וינט-תבת. בשותפות עם הממשלה, ארגוני חברה אזרחית  והמגזר העסקי, הג'וינט מציע מגוון כלים להתמודדות הן עם בעיות הליבה של המשק והן עם האתגרים החדשים שהמלחמה הביאה עימה.

זהו רגע האמת של המגזר העסקי: לקחת אחריות, להושיט יד ולבנות יחד חברה ישראלית חזקה ויציבה יותר. השקעה בהון האנושי היא לא רק אסטרטגיה עסקית חכמה, אלא גם שליחות – לבנות עתיד טוב יותר לכולם, ולעצב את דמותה של ישראל כמדינה שדואגת לכל אזרחיה. השקעה בהון האנושי היא השקעה בעתידה של ישראל.