תבעו את עורך הדין של אביהם המנוח בטענה שגנב מכספו
בית משפט השלום ברחובות פסק באחרונה בתביעה שהגישו יורשי מנוח נגד עורך הדין שטיפל באביהם המנוח, בטענה כי גנב ממנו כספים שלא כדין. פסק הדין של השופט ישראל פת דן בטענות היורשים כנגד עורך הדין, ובתביעה שכנגד שהגיש האחרון בגין שכר טרחתו ולשון הרע. פסק הדין חושף פרטים על מערכת היחסים העכורה בין היורשים, האב המנוח ועורך הדין.
האב המנוח, שנפטר ב-2020 ממחלה קשה, היה לקוח של עורך הדין הנתבע, שהוא גם חבר ותיק שלו, שטיפל בענייניו הכספיים והרפואיים. יורשי האב, ארבע בנות ובן קטינים, טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. לטענת היורשים, עורך הדין קיבל לידיו סכום של 65 אלף שקל, שאותו נדרש להעביר לידי הבת הגדולה. כמו כן, נטען כי מכר את רכבו של האב תמורת 25 אלף שקל, אך לא העביר את התמורה לעיזבון.
בני המשפחה טענו שעורך הדין לא השיב כספים לעיזבון צילום: FREEPIK
בני המשפחה טענו כי עורך הדין קיבל לידיו את סכום הכסף מהבת הגדולה ואמור היה לשמור אותו עבור הילדים הקטינים, אך הוא לא החזיר את הכספים לעיזבון. כמו כן, הם טענו כי ייפוי הכוח שהוצג על ידי עורך הדין לא היה חוקי, והם עתרו להחזר הכספים שהועברו לו.
עורך הדין טען שפעל לפי הנחיות האב
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, עורך הדין טען כי פעל לפי הנחיותיו של האב המנוח, והעביר לו את הכספים באופן חוקי. כמו כן, טען כי מכירת הרכב בוצעה בידיעת האב, והכסף הועבר אליו. עורך הדין אף הוסיף כי טיפל באב במסירות במשך תקופת מחלתו, וטען כי מגיע לו שכר ראוי עבור הטיפול והשליחויות שביצע עבורו.
כפי שעולה מהעדויות, באחד הביקורים בבית החולים ביקש האב המנוח מבתו לקבל סכום של 65 אלף שקל שנשמר אצלו אצל חברו, כדי לשמור אותו עבור אחיה הקטינים. הבת קיבלה את הכסף, אך האב שינה את דעתו וביקש שהכסף יועבר לידי עורך הדין. הבת העבירה את הסכום לעורך הדין, אך לא קיבלה ממנו קבלה או אסמכתא. לאחר פטירת האב, פנו היורשים לעורך הדין בדרישה להחזיר את הכסף, אך לטענתם הוא לא נענה לדרישה.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניו. השופט פת קבע כי עורך הדין פעל בהתאם להוראות המנוח, והעביר לו את הכספים. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין כי הכסף הועבר לאב המנוח, וכי הוא לא גנב את הכספים. השופט אף ציין כי העברת הכסף לידי עורך הדין נעשתה בנוכחות הבת הגדולה ולבקשת האב, ולכן אין בסיס לטענות היורשים כי הכסף נגנב.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בהתייחס למכירת הרכב, קבע השופט כי לא הוכח שהרכב נמכר תמורת 25 אלף שקל כפי שטענו היורשים, אלא תמורת 13.5 אלף שקל בלבד, וכי הכסף הועבר לאב. "הטענות בדבר גניבת הכספים לא הוכחו כלל, ואין כל בסיס לקבלן", נכתב בפסק הדין שפורסם.
תביעת נגדית בטענה ללשון הרע
במקביל לתביעה המרכזית, הגיש עורך הדין תביעה שכנגד בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו לשון הרע נגדו. עורך הדין טען כי הן הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים. בין היתר, הוא טען כי האם שוחחה עם אשתו במרכול והפיצה שמועות על כך שלקח את כספי העיזבון שלא כדין. עורך הדין אף סיפר כי השמועות הגיעו למעגלים רחבים יותר ופגעו בשמו הטוב.
עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די ראיות המוכיחות כי הופצה לשון הרע באופן פומבי המספיק להוכחת התביעה. השופט ציין כי חלק מהאירועים שהציג עורך הדין לא מהווים "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, מכיוון שהשיחה בין עורך הדין לאם לא פורסמה ברבים. השופט קבע כי השיחה ביניהם לא נחשבת פרסום הפוגע בשם הטוב של עורך הדין.
לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, החליט השופט לדחות את שתי התביעות - גם את התביעה העיקרית של היורשים וגם את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. בית המשפט לא מצא כי עורך הדין פעל שלא כדין, וקבע כי הכספים שהועברו אליו הועברו לפי בקשת האב המנוח. כמו כן, נדחתה תביעתו של עורך הדין בגין לשון הרע, מכיוון שלא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשמועות שהופצו נגדו. בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא נפסקו פיצויים לטובת אף אחד מהצדדים.
- 1.דן 13/09/2024 11:25הגב לתגובה זולנוכח נסיוני הרב עם עוכרי דין , יש בסיס לכאורה לטענות היורשים
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
