תבעו את עורך הדין של אביהם המנוח בטענה שגנב מכספו
בית משפט השלום ברחובות פסק באחרונה בתביעה שהגישו יורשי מנוח נגד עורך הדין שטיפל באביהם המנוח, בטענה כי גנב ממנו כספים שלא כדין. פסק הדין של השופט ישראל פת דן בטענות היורשים כנגד עורך הדין, ובתביעה שכנגד שהגיש האחרון בגין שכר טרחתו ולשון הרע. פסק הדין חושף פרטים על מערכת היחסים העכורה בין היורשים, האב המנוח ועורך הדין.
האב המנוח, שנפטר ב-2020 ממחלה קשה, היה לקוח של עורך הדין הנתבע, שהוא גם חבר ותיק שלו, שטיפל בענייניו הכספיים והרפואיים. יורשי האב, ארבע בנות ובן קטינים, טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. לטענת היורשים, עורך הדין קיבל לידיו סכום של 65 אלף שקל, שאותו נדרש להעביר לידי הבת הגדולה. כמו כן, נטען כי מכר את רכבו של האב תמורת 25 אלף שקל, אך לא העביר את התמורה לעיזבון.
בני המשפחה טענו שעורך הדין לא השיב כספים לעיזבון צילום: FREEPIK
בני המשפחה טענו כי עורך הדין קיבל לידיו את סכום הכסף מהבת הגדולה ואמור היה לשמור אותו עבור הילדים הקטינים, אך הוא לא החזיר את הכספים לעיזבון. כמו כן, הם טענו כי ייפוי הכוח שהוצג על ידי עורך הדין לא היה חוקי, והם עתרו להחזר הכספים שהועברו לו.
עורך הדין טען שפעל לפי הנחיות האב
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, עורך הדין טען כי פעל לפי הנחיותיו של האב המנוח, והעביר לו את הכספים באופן חוקי. כמו כן, טען כי מכירת הרכב בוצעה בידיעת האב, והכסף הועבר אליו. עורך הדין אף הוסיף כי טיפל באב במסירות במשך תקופת מחלתו, וטען כי מגיע לו שכר ראוי עבור הטיפול והשליחויות שביצע עבורו.
כפי שעולה מהעדויות, באחד הביקורים בבית החולים ביקש האב המנוח מבתו לקבל סכום של 65 אלף שקל שנשמר אצלו אצל חברו, כדי לשמור אותו עבור אחיה הקטינים. הבת קיבלה את הכסף, אך האב שינה את דעתו וביקש שהכסף יועבר לידי עורך הדין. הבת העבירה את הסכום לעורך הדין, אך לא קיבלה ממנו קבלה או אסמכתא. לאחר פטירת האב, פנו היורשים לעורך הדין בדרישה להחזיר את הכסף, אך לטענתם הוא לא נענה לדרישה.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניו. השופט פת קבע כי עורך הדין פעל בהתאם להוראות המנוח, והעביר לו את הכספים. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין כי הכסף הועבר לאב המנוח, וכי הוא לא גנב את הכספים. השופט אף ציין כי העברת הכסף לידי עורך הדין נעשתה בנוכחות הבת הגדולה ולבקשת האב, ולכן אין בסיס לטענות היורשים כי הכסף נגנב.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בהתייחס למכירת הרכב, קבע השופט כי לא הוכח שהרכב נמכר תמורת 25 אלף שקל כפי שטענו היורשים, אלא תמורת 13.5 אלף שקל בלבד, וכי הכסף הועבר לאב. "הטענות בדבר גניבת הכספים לא הוכחו כלל, ואין כל בסיס לקבלן", נכתב בפסק הדין שפורסם.
תביעת נגדית בטענה ללשון הרע
במקביל לתביעה המרכזית, הגיש עורך הדין תביעה שכנגד בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו לשון הרע נגדו. עורך הדין טען כי הן הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים. בין היתר, הוא טען כי האם שוחחה עם אשתו במרכול והפיצה שמועות על כך שלקח את כספי העיזבון שלא כדין. עורך הדין אף סיפר כי השמועות הגיעו למעגלים רחבים יותר ופגעו בשמו הטוב.
עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די ראיות המוכיחות כי הופצה לשון הרע באופן פומבי המספיק להוכחת התביעה. השופט ציין כי חלק מהאירועים שהציג עורך הדין לא מהווים "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, מכיוון שהשיחה בין עורך הדין לאם לא פורסמה ברבים. השופט קבע כי השיחה ביניהם לא נחשבת פרסום הפוגע בשם הטוב של עורך הדין.
לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, החליט השופט לדחות את שתי התביעות - גם את התביעה העיקרית של היורשים וגם את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. בית המשפט לא מצא כי עורך הדין פעל שלא כדין, וקבע כי הכספים שהועברו אליו הועברו לפי בקשת האב המנוח. כמו כן, נדחתה תביעתו של עורך הדין בגין לשון הרע, מכיוון שלא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשמועות שהופצו נגדו. בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא נפסקו פיצויים לטובת אף אחד מהצדדים.
- 1.דן 13/09/2024 11:25הגב לתגובה זולנוכח נסיוני הרב עם עוכרי דין , יש בסיס לכאורה לטענות היורשים
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
