עורך דין
צילום: FREEPIK

תבעו את עורך הדין של אביהם המנוח בטענה שגנב מכספו

היורשים טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. מנגד, הגיש עורך הדין תביעת לשון הרע בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים
עוזי גרסטמן | (1)

בית משפט השלום ברחובות פסק באחרונה בתביעה שהגישו יורשי מנוח נגד עורך הדין שטיפל באביהם המנוח, בטענה כי גנב ממנו כספים שלא כדין. פסק הדין של השופט ישראל פת דן בטענות היורשים כנגד עורך הדין, ובתביעה שכנגד שהגיש האחרון בגין שכר טרחתו ולשון הרע. פסק הדין חושף פרטים על מערכת היחסים העכורה בין היורשים, האב המנוח ועורך הדין.

האב המנוח, שנפטר ב-2020 ממחלה קשה, היה לקוח של עורך הדין הנתבע, שהוא גם חבר ותיק שלו, שטיפל בענייניו הכספיים והרפואיים. יורשי האב, ארבע בנות ובן קטינים, טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. לטענת היורשים, עורך הדין קיבל לידיו סכום של 65 אלף שקל, שאותו נדרש להעביר לידי הבת הגדולה. כמו כן, נטען כי מכר את רכבו של האב תמורת 25 אלף שקל, אך לא העביר את התמורה לעיזבון.

בני המשפחה טענו שעורך הדין לא השיב כספים לעיזבון צילום: FREEPIK

בני המשפחה טענו כי עורך הדין קיבל לידיו את סכום הכסף מהבת הגדולה ואמור היה לשמור אותו עבור הילדים הקטינים, אך הוא לא החזיר את הכספים לעיזבון. כמו כן, הם טענו כי ייפוי הכוח שהוצג על ידי עורך הדין לא היה חוקי, והם עתרו להחזר הכספים שהועברו לו.

עורך הדין טען שפעל לפי הנחיות האב

מנגד, עורך הדין טען כי פעל לפי הנחיותיו של האב המנוח, והעביר לו את הכספים באופן חוקי. כמו כן, טען כי מכירת הרכב בוצעה בידיעת האב, והכסף הועבר אליו. עורך הדין אף הוסיף כי טיפל באב במסירות במשך תקופת מחלתו, וטען כי מגיע לו שכר ראוי עבור הטיפול והשליחויות שביצע עבורו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כפי שעולה מהעדויות, באחד הביקורים בבית החולים ביקש האב המנוח מבתו לקבל סכום של 65 אלף שקל שנשמר אצלו אצל חברו, כדי לשמור אותו עבור אחיה הקטינים. הבת קיבלה את הכסף, אך האב שינה את דעתו וביקש שהכסף יועבר לידי עורך הדין. הבת העבירה את הסכום לעורך הדין, אך לא קיבלה ממנו קבלה או אסמכתא. לאחר פטירת האב, פנו היורשים לעורך הדין בדרישה להחזיר את הכסף, אך לטענתם הוא לא נענה לדרישה.

בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניו. השופט פת קבע כי עורך הדין פעל בהתאם להוראות המנוח, והעביר לו את הכספים. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין כי הכסף הועבר לאב המנוח, וכי הוא לא גנב את הכספים. השופט אף ציין כי העברת הכסף לידי עורך הדין נעשתה בנוכחות הבת הגדולה ולבקשת האב, ולכן אין בסיס לטענות היורשים כי הכסף נגנב.

קיראו עוד ב"משפט"

בהתייחס למכירת הרכב, קבע השופט כי לא הוכח שהרכב נמכר תמורת 25 אלף שקל כפי שטענו היורשים, אלא תמורת 13.5 אלף שקל בלבד, וכי הכסף הועבר לאב. "הטענות בדבר גניבת הכספים לא הוכחו כלל, ואין כל בסיס לקבלן", נכתב בפסק הדין שפורסם.

תביעת נגדית בטענה ללשון הרע

במקביל לתביעה המרכזית, הגיש עורך הדין תביעה שכנגד בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו לשון הרע נגדו. עורך הדין טען כי הן הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים. בין היתר, הוא טען כי האם שוחחה עם אשתו במרכול והפיצה שמועות על כך שלקח את כספי העיזבון שלא כדין. עורך הדין אף סיפר כי השמועות הגיעו למעגלים רחבים יותר ופגעו בשמו הטוב.

עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די ראיות המוכיחות כי הופצה לשון הרע באופן פומבי המספיק להוכחת התביעה. השופט ציין כי חלק מהאירועים שהציג עורך הדין לא מהווים "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, מכיוון שהשיחה בין עורך הדין לאם לא פורסמה ברבים. השופט קבע כי השיחה ביניהם לא נחשבת פרסום הפוגע בשם הטוב של עורך הדין.

לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, החליט השופט לדחות את שתי התביעות - גם את התביעה העיקרית של היורשים וגם את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. בית המשפט לא מצא כי עורך הדין פעל שלא כדין, וקבע כי הכספים שהועברו אליו הועברו לפי בקשת האב המנוח. כמו כן, נדחתה תביעתו של עורך הדין בגין לשון הרע, מכיוון שלא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשמועות שהופצו נגדו. בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא נפסקו פיצויים לטובת אף אחד מהצדדים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 13/09/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    לנוכח נסיוני הרב עם עוכרי דין , יש בסיס לכאורה לטענות היורשים
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.