מי לא ראה אתמול רוקדים עם כוכבים? על המונופול של קשת בשוק הטלוויזיה
דור הררי והרקדנית ג׳וליה שחר - מס' 1 (רשתות חברתיות)
והזוכה היא...קשת
רוב התקציבים הולכים לקשת שבשוק אומרים שמשאירה את רשת בחיים (לא מקבלת את כל הלקוחות ושולחת בעקיפין לרשת) רק כדי שהרגולטור לא יתעורר ויגדיר אותה כמונופול עם כל ההגבלות העסקיות.
מאיה קיי - כוכבת; מקום שני (רשתות חברתיות)
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הרשות השנייה תכננה שני זכיינים חזקים - זה לא עבד
טלוויזיה בזמן מלחמה
המלחמה הביאה לעליה בשיעורי הרייטינג למול שנת 2023, אבל לירידה בהכנסות מפרסום. לפי נתוני שוק הפרסום, גופי השידור הגדולים בישראל - קשת 12, רשת 13 וערוץ 14 - נהנו מגידול בצפייה, בשל האירועים הביטחונים. אבל הם סבלו מירידה חדה בהכנסות מפרסום. מגמת הירידה אירעה לא רק בשל המלחמה (זמן בו רבים לא רוצים לפרסם), אלא גם בשל שוק הפרסום בדיגיטל שממשיך למשוך אליו נתח גדול יותר מהפרסום, על חשבון הטלוויזיה שילוט החוצות והרדיו.
בשנת 2022 הדיגיטל עבר את הפרסום בטלויזיה והמגמה הזו תימשך. גם רבים שעדיין רואים את ערוצי הברודקאסט, עושים זאת בזמנן החופשי בדילוג על פרסומות.
ברבעון האחרון של 2023, בעקבות המלחמה, נרשמה ירידה דרמטית של כ-40% בתקציבי הפרסום ביחס לרבעון המקביל ב-2022. ירידה זו השפיעה על השנה כולה שהפכה לחלשה ביחס לשנה קודמת. בשבוע הראשון של המלחמה נעלמו לחלוטין הפרסומות מהטלוויזיה, ומהדורות החדשות השתלטו על לוח השידורים. שבוע לא היה פרסום ואחריו פרסום רך וקטן. בהמשך חזרו הפרסומות למסך הטלוויזיה, בהדרגתיות. תחילה שודרו רק קמפיינים שהותאמו למצב, לאחר שהערוצים המסחריים הציעו למפרסמים מבצעים והנחות.
קשת הפכה למונופול בשוק הטלוויזיה שיעורי הצפייה בקשת זינקו ב-2023 על חשבון המתחרות. על פי נתוני ועדת המדרוג, רשת סיימה את 2023 עם נתח שוק של 25% בלבד מההכנסות בפריים טיים – בעוד קשת התחזקה ושלטה ב-68% מנקודות הרייטינג בשעות הפריים טיים. ערוץ 14 הגיע ל-7%.
ב-2024 המגמה הזו מתחזקת. אומנם ערוץ 14 הגדיל את חלקו, אבל רשת נחלשה, והפער בין קשת לאחרות גדל. נתח השוק של קשת הוא נתח שוק מונופוליסטי. ההגבלים העסקיים יכולים בבדיקה קצרה לקבוע זאת, אבל למרות מה שחושבים על הממשלה הנוכחית והרצון שלה לשנות את מפת התקשורת, היא לא מורידה את הכפפות ובודקת את שוק הטלוויזיה. זה רק ממחיש עד כמה קשת חזקה. הממשלה והשר הרלבנטי, ד"ר שלמה קרעי מפחדים לגעת בה. זה יכול לחזור אליו כבומרנג.
בקשת כבר מוכנים כנראה עם תשובות מראש. "מונופול טלוויזיה? הצחקתם אותנו, זה שוק שהולך ויורד. איך אפשר להיות מונופול בשוק בדעיכה, שוק הפרסום עבר לדיגיטל, ובמפה הכוללת, אנחנו רחוקים מהרף של מונופול".
זה לא נכון. ראשית, טלוויזיה היא עדיין תחום בפני עצמו וזה בהחלט גוף עם כוח על שמתבטא הרבה יותר מעניין כלכלי, כך שרשות ההגבלים בוודאי צריכה להתייחס לשוק הזה בנפרד, ומעבר לכך - מי לא ראה את הגמר של רוקדים עם כוכבים? גם אלו שלא ראו, יודעם על מה מדובר, הם שמעו על הזוכים, יודעים מי רוקד עם מי ומכירים את השופטים. קשת היא תמנון דיגיטלי, זה לא רק טלוויזיה, זה גוף מדיה שמחזיק את מאקו, N12 וגופים אחרים ומספק גם דרכם טלוויזיה.
הטלוויזיה אכן בירידה - הציבור עובר לדיגיטל, אבל הפלטפורמה לא משנה. התוכן משנה, ובתוכן קשת היא הוא מונופול כשמצד אחד ולאורך זמן הצופים עוברים מהטלוויזיה לדיגיטל וכך גם תקציבי הפרסום.
נתח הפרסום בטלוויזיה הגיע ל-34% בלבד ב-2023, לעומת נתח של 54% לפרסום בדיגיטל שממשיך להתחזק. עם זאת, נתח הפרסום בטלוויזיה בישראל גדול עדיין יותר מאשר הנתח העולמי שלו, שהיה 19% בלבד ב-2023, מכיוון שמספר הערוצים החזקים בישראל קטן משמעותית מאשר במדינות אחרות.
האיש מאחורי קשת - דודי ורטהיים
ורטהיים הוא היו"ר של קוקה-קולה ישראל כשנציגו בקשת הוא יואב נחשון, שמכהן כיו"ר קשת. נחשון הוא סגן נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-קולה ישראל). האנשים החזקים בקשת (על בנותיה) הם אבי ניר המנכ"ל ואבי וייס מנכ"ל חברת החדשות.
אבי וייס ואבי ניר (אלי דסה)
- 23.אנפייז אהובתי 11/09/2024 06:07הגב לתגובה זותחזקו את המונופולים ואת השליטה שלהם ב-4 הקירות.
- 22.רוני-סאן 09/09/2024 06:17הגב לתגובה זובעלי הערוץ הם בעלי השליטה במזרחי טפחות, כלומר הערוץ הוא אחד ממריצי בועת הנדלן ויוקר המחייה הגדולים בארץ. איפה רשות התחרות!?!?!?!?
- 21.רוני-סאן 09/09/2024 06:15הגב לתגובה זוהערוץ אמנם מבקר את השלטון אבל הוא ערוץ הון שלטון קלאסי שמפוצץ בפרופוגנדה שלטונית ושבעיקר מעניין אותו השורה התחתונה ואין בו באמת עיתונאות אלא בידור זול. הערוץ הזה הוא אחת הסיבות (יש עוד סיבות כמו עם לא חכם) למה ביבי בשלטון כל כך הרבה שנים ובן גביר וסמוטריץ׳ הם האנשים הכי משפיעים במדינה כיום.
- 20.סבטלנה 09/09/2024 01:15הגב לתגובה זואיך אפשר לרקוד כשההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה? החרדים מתנהגים כעמלקים.
- 19.חרדי 08/09/2024 19:41הגב לתגובה זולמה אנחנו צריכים לממן את הערוץ הזה???
- 18.פרוגרס 06/09/2024 19:16הגב לתגובה זוהייתי בהפגנות בקפלן לשחרור החטופים מטבח נתניהו
- 17.לרון 06/09/2024 10:09הגב לתגובה זומה לעשות התעניינתי יותר בשחיין הפרהלימפי דדאון!!
- 16.אלכס 06/09/2024 06:08הגב לתגובה זוערוץ 13.מתמחה בחיסול עצמי ברכש מביש. וניהול עיסקי מטורלל.
- 15.יהוואש 05/09/2024 22:57הגב לתגובה זותנו גם לחילוניים לבזוז את קופת המדינה. למה רק חרדים ומתנחלים?
- 14.למה צריך להפריע לנו 05/09/2024 19:38הגב לתגובה זולמה צריך להפריע לנו
- 13.בני 05/09/2024 18:19הגב לתגובה זורשות התחרות הגדירה כי מונופול הוא גוף עם כוח השפעה ויכולת לקבוע מחיר קשת קובעת הכל בשוק הטלויזיה. כבר לא צריך להראות 50% שליטה בשוק, המבחנים השתנו, למה רשות התחרות לא בודקת את קשת.?
- 12.היתה חגיגה אמש 05/09/2024 18:13הגב לתגובה זוהיתה חגיגה אמש
- 11.יהוונו 05/09/2024 16:30הגב לתגובה זולאחר התפילה. מציץ בסתר גם בעת התפילה.
- 10.ללינוי היה מגיע הגביע (ל"ת)רוקדים עם פרסומות 05/09/2024 15:26הגב לתגובה זו
- 9.כמה פרסומות נראה לכם שאנחנו לא מעבירים בפרסומות? (ל"ת)ערוץ 12 05/09/2024 15:26הגב לתגובה זו
- 8.זליג 05/09/2024 15:25הגב לתגובה זותפסיקו לצפות בערוץ 12 הם שואבים לכם את המח עם הפרסומות הלא נגמרות כל 8 דקות 4 דקות פרסומות
- 7.ערוץ 12 מותג ולא התוכנית. אפילו אם ישדרו את פופואי (ל"ת)HAKY1 05/09/2024 14:58הגב לתגובה זו
- 6.יאיר 05/09/2024 14:37הגב לתגובה זוערוץ מאוזן עם קולות מרכז הציבור ונוטה לימין ואנשים מעניינים כמו צבי יחזקאלי ויוסי יהושוע
- 5.להשאיר את התוכנית המעולהההה של רביב דרוקר !!!!!!! (ל"ת)א 05/09/2024 13:14הגב לתגובה זו
- 4.יוסי בן ברוך 05/09/2024 13:04הגב לתגובה זומה אתם רוצים עוד ערוץ כושל כמו 14 שמציב סטנדרט של אשפתות ב-מדיה ? סוף סוף יש מה לראות
- 3.קשת ערוץ של שטיפת מח (ל"ת)ארי 05/09/2024 12:38הגב לתגובה זו
- 2.שופר 05/09/2024 12:25הגב לתגובה זואוי יו יו... דש לינון מגל אוהב דקל
- 1.אני רואה רק ערוץ 14 .סופסוף דמוקרטיה (ל"ת)מני 05/09/2024 12:21הגב לתגובה זו
- זה בסדר אבל לציבור הימניהלא ביביסט אין מה לראות (ל"ת)תומר 05/09/2024 14:38הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
