פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי השופטת ערמונית מעודד, עוסק בערעור שהגיש המוזיקאי מתי כספי נגד המוסד לביטוח לאומי. כספי, אחד מהמוזיקאים המוערכים והמוכשרים ביותר בישראל, טען כי נגרמה לו פגיעה משמעותית בשמיעה עקב שנים רבות של חשיפה לרעש במסגרת עבודתו - פגיעה שהובילה להידרדרות במצבו הנפשי ולירידה דרסטית בהכנסותיו.

מתי כספי, יליד 1949, סובל מזה כמה שנים מליקוי שמיעה חמור ומטנטון – תופעה המתבטאת ברעש תמידי באוזניים. מצב זה הוכר כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-2017. ב-2019 נקבעה לו נכות משוקללת יציבה בשיעור של 30%, המורכבת מ-17.5% בגין ליקוי שמיעה, 10% בגין טנטון, ו-5% בגין תגובה דיכאונית קלה.

במהלך השנים, כספי טען כי מצבו הנפשי החמיר משמעותית, והגיש בקשה להחמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי. ועדה רפואית מדרג ראשון אכן העלתה את שיעור הנכות הנפשית שלו ל-10%, כך שנכותו המשוקללת הועמדה על 34%. למרות זאת, כספי טען שהחלטה זו אינה משקפת את מצבו האמיתי, והגיש ערר על כך.

הוועדה לעררים התכנסה ביוני 2023 ושמעה את טענותיו של כספי ובא כוחו. כספי תיאר בפני הוועדה את השפעותיה ההרסניות של הפגיעה בשמיעה על חייו ועל עבודתו. לדבריו, הוא כמעט שלא יוצא מהבית, מתקשה להתמודד עם החיים היומיומיים וסובל מהפרעות שינה ומירידה במשקל. "אני בקושי יוצא מהבית... המוסיקה זה החיים שלי וגם פרנסה ואני צריך להעמיד פנים כי אני לא רוצה שידעו איך אני מרגיש", סיפר כספי לוועדה.

• מדריך להגשת תביעה למי שאיבד את יכולתו לעבוד
• למה אחד המוזיקאים הגדולים בישראל צריך תרומות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד נטען בפני הוועדה כי פגיעתו של כספי בשמיעה הובילה לירידה של כ-70% בהכנסותיו, בשל פגיעה בכישורי עבודתו כמוזיקאי.

מתי כספי צילום: גלעד אבידן

הוועדה דחתה את הערר של כספי, וקבעה כי הממצאים אינם מצביעים על דיכאון מג'ורי אלא על תגובה חרדתית דיכאונית. למרות הכרתו של רופא מומחה מטעם כספי בדיכאון מג'ורי, הוועדה בחרה שלא לאמץ את אבחנתו, וקבעה נכות נפשית בשיעור של 10% בלבד.

כמו כן, הוועדה דחתה את בקשתו של כספי להפעיל את תקנה 15, שמאפשרת להגדיל את שיעור הנכות בשל פגיעה בתפקוד ובכושר ההשתכרות. הוועדה ציינה כי אף שנרשמה ירידה בהכנסותיו, לא הוצג בפניה תיעוד מספק המוכיח את הירידה הזו באופן משמעותי, ולכן היא לא מצאה לנכון להפעיל את התקנה.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

בעקבות החלטת הוועדה לעררים, הגיש מתי כספי ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בערעור טען כספי כי הוועדה שגתה בהחלטתה שלא להכיר בדיכאון מג'ורי, וכי היא התעלמה מטענותיו בדבר הפגיעה המשמעותית בכושר ההשתכרות שלו. בנוסף, כספי טען כי הוועדה לא נימקה כראוי את החלטתה לדחות את בקשתו להפעיל את תקנה 15.

השופטת מעודד קיבלה את ערעורו של מתי כספי, וקבעה בפסק הדין שפרסמה כי הוועדה שגתה בכך שלא התייחסה במלוא הרצינות לטענותיו של כספי לגבי מצבו הנפשי והקשיים התפקודיים שהוא חווה. השופטת ציינה כי "הוועדה הסתפקה בציון כי המערער 'מתפקד', מבלי להתייחס לטענותיו לגבי הקשיים התפקודיים והחברתיים מהם הוא סובל".

כמו כן, השופטת קבעה כי הוועדה שגתה בכך שלא הפעילה את תקנה 15 ולא נועצה עם ועדת רשות בנושא, אף שהדבר מחויב במקרים של נכות מעל 20%. היא הדגישה כי "בכל מקרה בו עולה נכותו של מבוטח על 20%, חלה על הוועדה החובה להיוועץ עם ועדת הרשות".

בסופו של דבר, פסקה השופטת להחזיר את עניינו של מתי כספי לדיון נוסף בפני הוועדה לעררים, בהרכב המקורי. הוועדה נדרשת לשקול מחדש את שיעור הנכות הנפשית של כספי, לדון בטענותיו בנוגע לירידה בהכנסותיו, ולהפעיל את תקנה 15 במידת הצורך. כמו כן, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שישלם המוסד לביטוח הלאומי לכספי בסכום כולל של 4,000 שקל.

החלטה זו נותנת תקווה לכספי, שממשיך להיאבק למען הכרה מלאה במצבו הבריאותי והפיננסי. עם זאת, היא גם משקפת את המורכבות הרבה שיכולה להתעורר בתביעות נכות, בייחוד כשמדובר באמנים שהפרנסה שלהם תלויה במידה רבה בכושרם האמנותי והפיזי.