ירידה ברווחי אשטרום בשל הוצאות המימון הגבוהות; גם ההכנסות ירדו
ההכנסות של חברת אשטרום אשטרום קבוצה 0.76% ברבעון השני הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. עוד עולה, כי הרווח הגולמי הסתכם בכ-238 מיליון שקל, לעומת כ-265 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הרווח התפעולי הסתכם בכ-182 מיליון שקל, לעומת כ-196 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד והרווח הנקי עמד על 13 מיליון שקל, לעומת כ-118 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
עליה של 58% בהוצאות המימון
עוד עולה מדוח החברה של היו"ר רמי נוסבאום והמנכ"ל גיל גירון, כי הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-6.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-116 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה ברווח הנקי ברבעון מיוחסת לגידול בהוצאות המימון, בעקבות הריבית שנותרה גבוהה והגידול בהוצאות בגין התחייבויות צמודות מדד וכן הירידה ברווח הגולמי בשל השלכות המלחמה.
לפי הדוח, הוצאות המימון ברבעון השני של שנת 2024 הסתכמו בכ-223 מליון שקל לעומת סך של כ- 141 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (עלייה של 58%). הוצאות המימון בראייה חצי שנתית מסתכמות לסך של כ-363 מליון שקל לעומת 269 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת כ-512 מליון שקל בכל שנת 2023. בתקופת הדוח ההוצאות כוללות הוצאות ריבית בסך של כ-305 מליון שקל לעומת סך של כ-226 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד וכן הוצאות בגין הצמדת התחייבויות הקבוצה בסך של כ-111 מליון שקל לעומת כ- 124 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זאת בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן. הוצאות המימון כ-32 מליון שקל בגין ירידת ערך של מניות המוחזקות על ידי החברה של חברה ציבורית המחזיקה בפרוייקט אנרגיית הרוח בפולין.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני של שנת 2024 הסתכם בכ-500 מיליון שקל, בהשוואה לכ-128 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
כיום, הקבוצה פועלת ב-8 זרועות פעילות עיקריים, בניהם קבלנות בנייה ותשתיות בישראל; אשטרום נכסים, הפועלת בישראל, בגרמניה ובאנגליה, והמחזיקה ומנהלת קניונים ומרכזי מסחר, מבני משרדים ותעסוקה; חברת הבת אשדר; אשטרום מגורים להשכרה; אשטרום תעשיות; אשטרום אנרגיה מתחדשת; אשטרום אינטרנשיונל - פעילות המתבצעת בתחומי קבלנות בנייה ותשתיות בחו"ל, אשטרום זכיינות – פעילות הכוללת השתתפות במכרזים וביצוע תכנון, תפעול ומימון של פרויקטים לאומיים גדולים בתחום התשתיות.
ומה לגבי נתוני מחצית השנה? ההכנסות עמדו על 2.2 מיליארד שקל, לעומת 2.5 מיליארד אשתקד - ירידה של 12%; הרווח הנקי הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל. לחברה תזרים מזומנים חיובי של כ-757 מיליון שקל, וצבר עבודות המסתכם בכ-8.8 מיליארד שקל, הכולל עבודות בהיקף של כמיליארד שקל, העתידות להתקבל במהלך השנים 2024-2025 מחברות הקבוצה. רמת הרווחיות ברוב מגזרי הקבוצה נשמרת ולצידה האיתנות הפיננסית של הקבוצה, חרף התמשכות המלחמה וההשלכות הנובעות ממנה.
"פעילות סדירה למרות מצוקה כוח אדם"
רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום: "קבוצת אשטרום שמרה ברבעון השני על פעילות סדירה ברוב מגזרי הפעילות שלה, לרבות שיעורי רווח גולמי ורווח תפעולי יציבים, איתנות פיננסית ונזילות גבוהה, המתבטאת בין היתר ביתרת מזומנים ומסגרות כספיות לא מנוצלות בהיקף של כ–3 מיליארד שקל ובתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-757 מיליון שקל. זאת, על אף הירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים, בשל התמשכות מלחמת 'חרבות ברזל' והשלכותיה, לרבות מצוקת כוח האדם במגזר הקבלנות, הודות להתאמות שביצענו במהלך המחצית הראשונה של השנה.- BG BOND חונכת מפעל חדש לחומרי בנייה בבית גוברין כחלק מהמעבר לייצור כחול-לבן
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.חי 26/08/2024 18:25הגב לתגובה זומעולה שיתחילו לעבוד ברצינות !

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.