עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

חושבים על רילוקיישן? כדאי שתדעו גם איך לחזור ממנו

חזרה לישראל היא תהליך מורכב, בייחוד אם הוא מגיע לאחר שכבר עשיתם ניתוק תושבות ולא גרתם כאן לפחות שש שנים. מה כדאי לדעת על החזרה, ומדוע רצוי להתחיל את התהליך עוד לפני הטיסה לארץ - "ביזפורטל" עם מדריך לתושב החוזר
עוזי גרסטמן |

החזרה לישראל אחרי שהות ממושכת בחו"ל היא תהליך מורכב, המלווה בהתאקלמות מחודשת ובביורוקרטיה מרובה. אחד מהצעדים החשובים ביותר עבור מי שחוזר לישראל הוא קבלת מעמד של תושב חוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי. מעמד זה מעניק זכויות מיוחדות מכמה סוגים ומקל על תהליך החזרה וההתאקלמות בארץ. תושב חוזר הוא אדם שהיה תושב ישראלי, עבר לגור בחו"ל והפסיק את התושבות הישראלית שלו לתקופה מסוימת. כשהוא מחליט לחזור ולהתגורר בישראל, עליו לעבור תהליך של הכרה מחודשת כתושב ישראלי דרך המוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת ההכרה, התושב החוזר יהיה זכאי לקבל את הקצבאות שמספק הביטוח הלאומי, בהתאם לתנאי הזכאות של כל קצבה, ויהיה עליו להסדיר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.

ההכרה כתושב חוזר מתחילה לפני החזרה

תהליך ההכרה כתושב חוזר מתחיל לרוב לפני החזרה לארץ. ניתן להסדיר את התושבות עוד בזמן השהות בחו"ל, בתנאי שהתושב מתכוון לחזור לישראל באופן קבוע ומבצע פעולות המעידות על כך. כך לדוגמה, מכירת נכסים בחו"ל, הפסקת ביטוחים, סיום עבודה, ויתור על אזרחות זרה ועוד. כדי להגיש בקשה להכרה כתושב חוזר, ניתן למלא טופס מקוון במהלך 30 הימים שלפני החזרה לארץ. מי שלא הספיק להגיש את הבקשה מראש, יוכל לעשות זאת לאחר חזרתו לישראל באמצעות מילוי שאלון לקביעת תושבות, ולצרף אליו מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים בחו"ל והעברת המרכז לישראל. מסמכים אלה יכולים לכלול אישור על הבאת מכולה, חוזה שכירות, אישור על רישום הילדים למערכת החינוך בארץ, חוזה עבודה ועוד. בנוסף להכרה במעמד התושב החוזר בביטוח הלאומי, יש לעבור תהליך נוסף במשרד העלייה והקליטה. שם ניתן לקבל סיוע במגוון תחומים כמו הטבות מס, קליטה ועוד. התהליך מתחיל במילוי טופס הרשמה מקוון במהלך ששת החודשים שלפני החזרה לארץ. מי שעומד בתנאי הזכאות, יקבל תשובה עקרונית למייל שלו בתוך שבועיים. לאחר החזרה לארץ, צריך לפנות ללשכת משרד העלייה והקליטה באזור המגורים שלכם כדי להשלים את תהליך קביעת המעמד ולקבל תעודת תושב חוזר. מי שלא נרשם מראש, יצטרך למלא שאלון ולהציג מסמכים כמו דרכונים ותעודת זהות מעודכנת, בהתאם לסוג הסיוע שהוא מבקש.

הטבות במס והמתנה לשירותי בריאות ציבוריים

תושבים חוזרים זכאים להטבות מסוימות, כולל בתחום המיסוי. מי ששהו בחו"ל בין שש לעשר שנים רצופות, זכאים לפטור ממס על הכנסות פסיביות שנובעות מנכסים מחוץ לישראל, למשך חמש שנים מרגע חזרתם לארץ. בנוסף, רווחי הון ממכירת אותם נכסים יהיו פטורים ממס לתקופה של עשר שנים. למי ששהו בחו"ל לפחות עשר שנים רצופות, מגיעות הטבות מס נוספות, כולל פטור ממס על הכנסות שמקורן בחו"ל למשך עשר שנים מחזרתם לארץ. פטור זה כולל הכנסות מרווחי הון, הכנסות שוטפות ועוד. גם בתחום הבריאות, יש לתושבים חוזרים זכויות מיוחדות. אמנם עליהם להמתין תקופת המתנה של כמה חודשים כדי להיות זכאים לשירותי בריאות ציבוריים, אך קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה על ידי תשלום של דמי ביטוח מראש. חזרה לישראל לאחר שהות ממושכת בחו"ל מחייבת היערכות מוקדמת וביצוע פעולות שונות כדי להבטיח את הזכויות המגיעות לכם כתושבים חוזרים. מומלץ מאוד להסדיר את עניין התושבות עוד לפני החזרה - הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול משרד העלייה והקליטה, כדי להימנע מעיכובים ומבעיות ביורוקרטיות לאחר החזרה. בנוסף, כדאי לבדוק את כל הזכויות וההטבות המגיעות לכם כתושבים חוזרים, ולהיעזר בכלים הזמינים לכך, כמו אתרי האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ומשרד העלייה והקליטה. שני הגופים האלה מספקים מידע מקיף והכוונה בנוגע לתהליכים והטפסים הדרושים. במאי האחרון הכריזו משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על תוכנית חדשה ועתירת תקציב להשבת טובי המוחות המחקריים לישראל. התוכנית, שתתפרש על פני כשבע שנים ומתוקצבת ביותר מ-700 מיליון שקל, תעניק לחוקרים בכירים ופוסט דוקטורנטים השבים ארצה במסגרתה, מענקי מחקר במיליוני שקלים. זאת בנוסף לתקציבים ייעודיים לפתיחת מעבדות מחקר מתקדמות. ואולם לאור הגירעון שקיים כיום בקופת המדינה נשאלת השאלה אם וכיצד תצא התוכנית לפועל. לסיכום, תהליך החזרה לישראל כולל בתוכו לא מעט שלבים, אך עם ההכנה הנכונה והבנת הזכויות המגיעות לכם, ניתן להקל על המעבר ולהבטיח השתלבות חלקה בחיים החדשים בארץ. קבלת מעמד תושב חוזר מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד העלייה והקליטה היא צעד חשוב בדרך להבטחת זכויותיכם והקלות במעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.