ביום של הפצצה
מה יקרה ביום של הפצצה? לא הפצצה ההיא, לא זאת שאחריה אין כלום. הכוונה היא לפצצה שתוריד בניין, אולי יותר, ותפגע ברדיוס רחב של כמה עשרות מטרים. הפצצה שהיא תגובה, הפצצה שכולם מחכים לה, אך מאמינים ששוב לא יקרה כלום. יש לנו הגנה נהדרת, יש לנו חברים טובים, יש לנו שכנים שאכפת להם. ביחד ננצח את הפצצה.
ביום של הפצצה
מדינה שלמה מחכה לפצצה ומקווה שהכול "יהיה בסדר", אבל הכול לא בסדר, כי אנחנו מתרגלים לחיות בצל איום גדול, כי פצצות יכולות ליפול כאן הלילה ולמחוק בניינים ואנשים, כי מתמרנים אותנו ומפתיעים אותנו ומתזזים אותנו בהערכות שמתחלפות בכול כמה שעות, כי אף אחד לא מרגיש בטוח - הפצצה יכולה ליפול בשגרירות בדרום אמריקה, באפריקה ובכלל - הפצצה יכולה להיות מסך עשן לפעולת תגמול מתוחכמת. הכול אפשרי, והכול - לא בטוח.
חוסר הביטחון ואי הוודאות מלווים את כל העמים, אבל אצלנו זה ברמות מאוד גבוהות, ועדיין - הברומטר החשוב ביותר שמבטא את חוכמת ההמונים אומר לנו - "להירגע". כן פצצה, לא פצצה, אנחנו נתגבר על זה.
הבורסה - הברומטר הכי טוב שקיים
הברומטר הזה הוא הבורסה. יש מעט דברים שחשובים לאנשים יותר מהכסף שלהם. משפחה, בריאות, אושר, כסף - הם כנראה הדברים החשובים ביותר לרוב הציבור, לא דווקא בסדר הזה. הציבור הרחב, ההמון החכם, לא מפחד מאוד. הבורסה עלתה בשבוע שעבר, היא יורדת היום כשנראה שמועד הפצצה מתקרב, אבל הציבור לא בהיסטריה ולא בפאניקה. זה יכול להגיע וזה יגיע אם זה יהיה קטלני. אבל נכון לעכשיו ההמון די אדיש והעניין עם חוכמת ההמונים הוא שלרוב היא "החכמה מכולם".
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האדישות שנשקפת מהבורסה היא לא אדישות כלפי הכסף. להמון מאוד חשוב מהכסף שלו. האדישות נובעת מכך שהציבור לא חושב שיקרה משהו דרמטי שיוביל לירידות חדות מדי. הוא מעדיף להישאר בשוק, למרות הפצצה. אולי זה בזכות בלימת הטילים המוצלחת באפריל, אולי זה בזכות ההבנה שלא כדאי להם להתעסק איתנו בתגובה קשה כי "נשבור להם את כל העצמות", אולי זה מגיע מהעולם הכלכלי ולא הביטחוני - ביום של הפצצה יכול להיות קשה, אבל תמיד יש את היום שאחרי. ביום שאחרי הפצצה, האם לא תהיה כלכלה? האם לא יהיו בנקים, לא יהיו חברות ביטוח? נראה שהכול יישאר כמו שהוא.
מי שמאמין ביום שאחרי - סבור כנראה שאין מה לעשות כעת עם ההשקעות, מלבד להמתין. מי שחושב שזהו, היום שאחרי הוא עוד יום של פצצה, מלחמה מתרחבת, אולי מלחמת עולם שלישית, כנראה כבר לא מושקע בשוק. כך או אחרת, ההמון בוחר להיות אופטימי. נקווה שהוא צודק.
- 15.כתבה מטעם יאיר מחדליהו (ל"ת)קשקוש ביביסטי 14/08/2024 17:54הגב לתגובה זו
- 14.אבנר 14/08/2024 17:36הגב לתגובה זויותר מדי עשבים שוטים
- 13.אחד מהעם 13/08/2024 20:33הגב לתגובה זומספיק לנסע בכבישי ישראל,כדי לראות עד כמה (חלק ) מהישראלים מוכנים לסכן את הכל בשביל להגיע דקה לפניך לרמזור. עוברים באדום מלא,חותכים מטר לפני סמיטריילר ,עוקפים על קו לבן בדרך לאיילת ועוד . אז פלא שהבורסההעולה יום לפני הפצצה ? זה אלה שבטוחים שהאולי שלהם,יצליח
- 12.הבעייה 13/08/2024 12:04הגב לתגובה זוביידן עלה על זה מזמן,ואנחנו???מברברים
- 11.מזל אחד! 13/08/2024 11:58הגב לתגובה זולנו כדמוקרטיה,אך ביבי רץ לדיקטטורה והאמריקאים לא טיפשים,מיירטים ומטוסים לא נקבל ואז נראה!!!!!
- 10.פסטוק 13/08/2024 10:26הגב לתגובה זוסתם לא באמת.
- 9.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 12/08/2024 19:38הגב לתגובה זו
- 8.כלכלן 12/08/2024 16:24הגב לתגובה זוהבעיה של שוק ההון אינה המלחמה אלה אי התאמה של מנהלים ונושאי משרה.רק לראות את "השכונה" שיש בכלל ביטוח בכדי להבין שהחברות בישראל בבעיה.והרגולטור כהרגלו ישן (כאילו לא עברו מעל 30 שנה מפרשת הסנה)
- 7.שר האוצר וניהול כספי המיסים השערורייתי ושוד הקופה 12/08/2024 16:19הגב לתגובה זושר האוצר וניהול כספי המיסים השערורייתי ושוד הקופה עי הקואליציה גרועות לכלכלה מפצצה כאן או שם.
- הגמד 13/08/2024 12:05הגב לתגובה זומה"בוס"
- 6.ראש הממשלה של ו הוא האסון הגדול (ל"ת)כלכלן 12/08/2024 15:29הגב לתגובה זו
- 5.בני 12/08/2024 15:25הגב לתגובה זועובדיה וגם אבישי כותבים באחריות לאומית ,ציבורית וחברתית. שאפו ענק
- 4.גם בחומת מגן חיכו לפצצה (ל"ת)אני 12/08/2024 15:20הגב לתגובה זו
- 3.RH 12/08/2024 15:19הגב לתגובה זוגם בימים הראשונים של הקורונה הבורסה הייתה רגועה, עד שהפסיקה להיות רגועה.
- יריב 12/08/2024 19:34הגב לתגובה זולקח זמן עד שהגיעה הפאניקה ומרחץ הדמים בבורסה. יכול להיות שכאן זה יהיה אחרת אבל צריך להודות (ביושר, תמיד ביושר!) שאנחנו לא ממש יודעים.
- 2.נרגעתי, תודה לך אבישי עובדיה (ל"ת)איש פשוט 12/08/2024 14:16הגב לתגובה זו
- 1.כיף לקרוא (ל"ת)מנחם 12/08/2024 14:16הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
