מתי אתם זכאים לקבל את החיסכון הפנסיוני של ההורים-סבים?
לאן הולכים כספי החיסכון בפנסיה כשהחוסך נפטר? מה קובע לאן ילכו הכספים של הנפטר - הצוואה, חוק הירושה או רישום מוטבים על חסכונות ספציפיים?
עו"ד דניאל פרידנברג שותף במשרד הופמן פרידנברג בשיחה עם ביזפורטל על החשיבות של צוואה ועדכון המוטבים בחסכונות.
חוק הירושה לעומת צוואה
ברוב המקרים לא מעדכנים את המוטבים במהלך החיים והם לא מעודכנים למצב שהיה בתחילת הקמת הקרן או הקופה. וכך נוצר מצב שהורים זכאים לכסף ולא ילדים; או גרושה ולא האלמנה.
מה אומר חוק הירושה?
"חוק הירושה פוגש אותנו אחרי פטירה, החוק קובע בפשטות שהעיזבון של כל מה שנשאר מתחלק בין בת הזוג לבין הילדים חצי חצי. מה נעשה שיש דירה שרשומה 50% על הגבר והאישה כל אחד ונניח שהגבר הולך לבית עולמו, מחצית הנותרת מתחלקת בין הילדים לאלמנה וכך יוצא שהאלמנה מחזיקה 75% מהדירה והילדים ב-25%.
"אם הילדים מעל גיל 18 הם יכולים להגיד לאמא שהם מוותרים ומסתלקים לטובתה כאילו לא ירשו והכל עובר אליה. אם הם קטינים לא ניתן לעשות זאת כיוון שבית המשפט אמון על רכושם של הקטינים ובית המשפט לא יאשר זאת עד גיל 18, ולכן אם האלמנה תרצה לעשות משהו עם הדירה הכל צריך אישור בית משפט. ואף בנק לא ייתן משכנתא במצב של קטינים מעורבים בדירה".
מה קורה במצב של זוגיות שנייה?
"החוק לא מבדיל בין זוגיות שניה. מבחינת החוק עושים הקפאה על המצב הקיים במצב הפטירה והאישה יורשת חצי. גם לא משנה אם נשואים או ידועים בציבור. מתי זה מייצר מורכבות כאשר נפטר בן הזוג מוריש הכל לאלמנה והאמא קושרת את גורלה עם אחר ולא עורכת צוואה והיא הולכת לבית עולמה ולמרות שאת הכל קיבלה בירושה, בן הזוג שיהיה במועד הפטירה ירש מחצית מהרכוש. גם אם נעשה הסכם ממון זה לא קשור לחוק הירושה. ולכן מחצית מהרכוש יעבור אליו ומחצית לילדים".
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה עם כספי פנסיה לאן הכספים האלה הולכים במצב של ירושה?
"חוק הירושה מאוד ספיצפי בנקודה הזו לפי סעיף 149 כספים שמגיעים מזכות ביטוחית, אלו זכויות שמוחרגות באופן מובהק מחוק הירושה. אי אפשר לכתוב עליהם שום דבר בצוואה והחוק נחרץ. הדרך להתמודד עם זכויות פנסיוניות זה עם מינוי מוטבים. ולכן יש הרבה מקרים של התנגשויות בין הדברים. אם אדם כותב את שם בן או בת הזוג וממנה אותו כמוטב גם אם הם נפרדים לאחר מכן במצב של פטירה הכסף ילך למוטבים שכתובים למרות שידוע שהתגרשו. אותה טעות היסטורית תעלה ביוקר.
"גם אם תהיה צוואה מפורשת וזה לא מעודכן בפנסיה עדיין המוטב שכתוב בביטוח יקבל את הזכויות הפנסיוניות.
"מקרה שנתקלתי, אדם שהתחיל לעבוד במקום עבודה והיה נשוי ורשם במוטבים אישתי רחל, לימים הוא התגרש ממנה במאבקים משפטיים קיצוניים, והם נפרדו בפסקי דין דרמטיים. לאחר מכן נישא בשנית וכאשר הלך לבית עולמו ופתחו את התיק הפנסיוני התחיל מאבק משפטי בין האישה הראשונה לשנייה. ונשאלת השאלה האם נותנים משקל למילה אישתי או למילה רחל. הפסיקה חלוקה בנקודה הזו במקרה הזה בסוף התפשרו וחלקו חצי חצי".
גם הרבה חברה צעירים כותבים את ההורים והאחים בזכויות לפנסיה ולאחר מכן מתחתנים ולא משנים את המוטבים - מה עושים בכדי להימנע ממקרים מסוג זה?
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
"הפתרון הוא באמצעות עדכון מוטבים מהיום הראשון – יורשי עפ"י חוק. אם לא יהיה נשוי המוטבים הם ההורים, אם נשוי זאת תהיה האלמנה. ואם כותבים שמית מי המוטבים תדעו שזה נעול. צריך לשנות את שם המוטבים. עדכון המוטבים עצמם כלומר לפנות לקרן הפנסיה ולעדכן את המוטבים כדי שיהיה ברור מיהם המוטבים העדכניים, זה מונגש וקל ואין צורך בעו"ד וזה שווה הרבה מאוד"
לאור אירועי שבעה באוקטובר האם החוק הירושה הנוכחי שמשאיר חלק מהרכוש אצל הילדים הוא לא תמוה ופוגע באותה אלמנה וילדים ברגעים הקשים?
"נכון שבמקרים שאתה מתאר נוצרת פגיעה באלמנה והירושה שניתנת לקטינים והיא מונעת ממנה להתקדם ולדאוג להם כאשר היא רוצה לשפר את תנאי הדיור וזה יכול להוות מכשול. מצד שני זה חוק כללי לכולם והוא לא יכול לדאוג לכל מקרה ומקרה. והחוק צריך לאזן בין אינטרס של האלמנה והילדים והאיזון הוא חצי חצי. נכון שזה טוב ויפה במציאות תיאורטית שהכל הרמוני אבל במציאות שאנחנו חיים היא יותר קיצונית וזה דורש פתרונות יותר יצירתיים".
ומה אומר חוק הירושה במצב של חברות ובעלי מניות בראיון המלא:
- 1.ירון אופק 12/08/2024 20:13הגב לתגובה זוהיי , תודה על הסקירה, למיטב יידעתי יש הבחנה בין קרן פנסיה לשאר המוצרים הפנסיוניים. קרן פנסיה מחולקת לאחר המוות, 60% - לבת הזוג, ו 40% מחולקים בין הילדים -עד גיל 21. שאר המוצרים לפי מוטבים. לא שמעתי שהדברים נאמרו בראיון. אשמח להברות
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
