התחדשות עירונית בפ"ת: 230 דירות ייהרסו, 830 ייבנו - מה המחיר?
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז החליטה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה. התוכנית ביוזמת שפיר מגורים ובניה בע"מ, הינה על שטח כולל של כ-22 דונם, והיא ממוקמת בפינת הרחובות ארלוזורוב, כצנלסון וגייסות השריון, בסמוך למוזיאון פתח תקווה לאמנות ופארק יד לבנים ובצמוד לתחנת מטרו ארלוזורוב. השכונה, למרבה הפלא, פרחה דווקא בתחילת המלחמה, עם יותר מ-25 עסקות.
התוכנית כוללת 826 יחידות דיור שיוקמו ב-4 מגדלי מגורים בני 26-35 קומות שישלבו חזיתות מסחריות, וב-5 מבני מגורים של עד 10 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-330 יוקצו לטובת דירות קטנות ו-70 דירות יוקצו לטובת להשכרה ארוכת טווח ל-20 שנים לפחות. כיום מצויים במתחם 236 יחידות דיור ב-10 מבני רכבת בני 3 קומות שיפונו לטובת הפרויקט החדש.
המחירים בשכונת רמת ורבר נעים סביב 25-28 אלף שקל למ"ר. אלה מחירם של הדירות החדשות שנבנות ברחובות צה"ל, ח"ן, עגנון ויצחק שדה. דירה ממוצעת תעלה סביב 2.4-2.65 מיליון שקל, כשרוב הדירות נעות בין 95-108 מ"ר. ברף הגבוה, הדירות הקטנות של 3 חדרים יכולות להגיע למחיר של 31 אלף שקל למ"ר - סביב 2.3 מיליון שקל לדירת 75 מ"ר.
- שיכון ובינוי נבחרה לפרויקט פינוי‑בינוי בנווה עופר
- הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדמיית הפרויקט (גיורא רוטמן אדריכלים בע"מ)
בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית מקצה שטח של כ-1.3 דונם לטובת מבני ציבור. השטח, ממוקם מול המוזיאון ויקשר בין מתחם המגורים לפארק יד לבנים, וישמש הן לצורכי חינוך למתחם (גנים ומעונות) והן כמוסד ציבורי עירוני.
הבינוי המוצע בתוכנית כולל חזיתות מסחריות לכיוון הרחובות ארלוזורוב וכצנלסון (היקף שטחי המסחר כאלפיים מ"ר), וגם במבנה הציבור יותר שימוש מסחרי נלווה לשימוש הציבורי. במרכז המתחם תוקם חצר פנימית מגוננת שתהיה פתוחה לציבור, ותקושר על ידי מעבר לרחוב ארלוזורוב ולפארק. כמו כן, התוכנית קובעת שימור של עצים רבים לאורך הרחובות המקיפים אותה, ובעיקר בצידה המערבי ברחוב גייסות השריון ובצמוד לו.

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.