לוחמי צהל
צילום: אלמוג קולט

קרן רקיע תשקיע 195 מיליון שקל ותקנה את השליטה בשורש

תקבל שליטה משותפת בחברה שעוסקת בפיתוח, יצור ושיווק של ציוד מיגון ונשיאה אישי ללוחמי חי"ר. חלק מהסכום ישולם לבעלי המניות. העסקה משקפת לחברת שורש שווי של כ-385 מיליון שקל
איציק יצחקי |

קרן רקיע קפיטל תשקיע כ-195 מיליון שקל בעבור שליטה משותפת בחברת שורש ערכות נוודים, שעוסקת בפיתוח, יצור ושיווק של ציוד מיגון ונשיאה אישי ללוחמי חי"ר ואנשי כוחות ביטחון הנמכר לצבאות וכוחות משטרה ברחבי העולם, תוך מיקוד במערב אירופה. העסקה משקפת לחברת שורש שווי של כ-385 מיליון שקל, אשר מגלם מכפיל של כ-7 על הרווח התזרימי־תפעולי (EBITDA) הממוצע של שורש בשלוש השנים האחרונות.

חלק מהסכום יושקע בחברה וחלקו ישולם לבעלי המניות, ובתמורה תוקצנה לה 50% ממניות החברה. השקעת הקרן תתמוך ביישום תוכנית הצמיחה של החברה שמנוהלת על ידי יוסי בן שלום, רביד קימיה וליאור קדרון.

 

שורש שהוקמה על ידי יוקי גיל ובת זוגו דניאל בנוזיליו, הינה חלוצה עולמית בתחום מערכות חייל (Soldier Systems), שחקנית משמעותית בשוק המיגון האישי (אפודי מגן, פלטות קרמיות וקסדות) ואחת משלוש החברות המובילות בעולם בתחום מערכות המים ("שלוקרים") לחייל (Hydration Systems). החברה הינה היצואנית הגדולה בתחום בישראל והיא פעילה בעיקר במערב אירופה, עם מכירות לצבאות וכוחות משטרה באיטליה, ספרד, שוויץ, שוודיה, אנגליה, קפריסין ועוד.

בשנים האחרונות שורש משמשת כספק המתכלל (Prime Contractor) של צבא בריטניה, הנחשב לאחד הצבאות הגדולים בעולם וזאת במסגרת תוכנית חייל לוחם יבשה בשם VIRTUS. החברה מספקת לצבא הבריטי את מערכת לוחם היבשה שלה אותו היא פיתחה במשך עשור. המערכת שפותחה כוללת עשרות פריטי ציוד שונים למיגון אישי ונשיאת ציוד המתוכננים לעבוד באינטגרציה מלאה ובכך לשפר משמעותית את השרידות ואת האפקטיביות המבצעית של לוחמי חטיבות החי"ר. שורש מפעילה שרשרת אספקה גדולה ומורכבת על פני 3 יבשות ומפעילה מערכת ייצור ואבטחת איכות מהמתקדמות בעולם.

 

במתחם החברה בטירת הכרמל, מערך ייצור הכולל מפעל ייצור של מערכות מים, מפעל לייצור מיגון רך נגד רסיסים, מפעל לייצור פלטות קרמיות נגד קליעים ומפעל תפירה אוטומטית. לחברה מערך פיתוח גדול הכולל מומחים עולמיים בתחום המיגון הבליסטי. החברה הוכרה ע"י הרשויות בישראל כמפעל טכנולוגי מקדם חדשנות. החברה מעסיקה כ-180 עובדים.

 

מרקיע נמסר בתגובה: "במסגרת חיפושינו אחר חברות המתאימות להשקעה, איתרנו את שורש, חברה מובילה עולמית בתחומי פעילותה. שורש הצליחה באופן שיטתי לייצר מוצרים חדשניים במחירים אטרקטיביים. לחברה שורה של מוצרים בפיתוח אשר יקנו לה יתרון תחרותי גם בשנים הבאות.

"המתיחות הגיאופוליטית בעולם, מגבירה את הביקוש למוצרי החברה. ניתן לראות את העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון במדינות NATO בכלל ובתקציבים המיועדים למיגון אישי של יחידות לוחמות בפרט. זאת לאחר שנים של הזנחת הצבאות במדינות אירופה. השילוב של הצמיחה המואצת בשוק והמיצוב של שורש כמובילה עולמית מייצר הזדמנות להגדלה משמעותית בהיקף הפעילות של החברה. בנוסף, מלחמת חרבות ברזל מדגישה את החשיבות העליונה בקיומה של תעשיה ביטחונית בישראל. ההשקעה שלנו בעת הזו תסייע לחברה לבצע את קפיצת המדרגה הבאה הן באמצעות צמיחה אורגנית והן באמצעות מיזוגים ורכישות".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).