בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

הממשלה אישרה: משיכת כספים במס מופחת בקרנות השתלמות עד סוף השנה - למה לא כדאי לכם למשוך?

הממשלה שמה מכשול בפני הציבור. מאפשרת משיכת כספים מקרן השתלמות בפטור בתקופה של 6 שנים, אבל לרוב הציבור יש אפשרויות עדיפות על משיכת קרן השתלמות שפטורה ממסים באופן גורף - עשינו בדיקה: אפילו הלוואה לרוב כלכלית יותר
אדיר בן עמי | (14)

הממשלה אישרה: עד סוף 2024 ניתן יהיה למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת לפני שחלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון. ההצעה הגיעה משולחנו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, והיא נועדה לאפשר לשכירים ועצמאים למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת, במקום בשיעור מס שולי. על פי החוק, ההטבה תחול עד סוף שנת 2024.

במצב החוקי הקיים, סכומים שמשך שכיר או עצמאי מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים, פטורים ממס רק אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון ולגבי עובד או יחיד שהגיע לגיל הפרישה – רק אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון. משיכה מוקדמת מהאמור, מחייבת תשלום מס בשיעור המס השולי  על הכספים שנמשכו. על פי הצעת החוק, במקום המס השולי, יחול שיעור מס של 15% (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל פרישה 7.5%), לכל היותר, על סכומים שנמשכו כאשר, ככל שמועד המשיכה קרוב לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. כך, לדוגמא, יחיד שלא הגיע לגיל הפרישה ויבקש למשוך כספים 3 שנים לאחר מועד התשלום הראשון, ישלם מס בשיעור של 7.5% על הכספים שנמשכו.

דיווחנו לאחרונה כי בעקבות המלחמה והגירעון בתקציב באוצר שוקלים לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות הנזילות וכן הסברנו איך יש כאלו שמושכים קרנות השתלמות בלי לשלם מס גם בתוך תקופת ה-6 שנים. 

כך או אחרת, אין שום היגיון למשוך מקרנות השתלמות שמספקות הטבות מס גם בהפקדה, גם בחיסכון עצמו וגם במשיכה. זה המכשיר הפיננסי המועדף מבין כל המכשירים. נשאלת השאלה האם כך זה צריך להיות כשיש ועדה שתפקידה לבחון את ההטבות במיסוי ובכלל במכשירים השונים ולייצר התאמה שתענה על הצרכים והאג'נדה של המדינה שבבסיסה - הטבות לחיסכון לטווח ארוך.

אך בכל מקרה, המשיכה לא כדאית אלא אם אין למחזיקים בקרן ברירה. יודגש שלא מדובר במס אפס, אלא במס של 15%, וכן שברוב המקרים כדאי לקבל הלוואה ולא למשוך את הכסף ולשלם עליו 15% מס. אם אתם חייבים כסף, בדקו לקיחת הלוואה עד סיום תקופת ה-6 שנים ותחסכו את המס בהיקף של 15% על הסכומים שנמשכו. ה-15% האלו שקולים לתשואה של שנתיים, עדיף לקחת הלוואה לשלם ריבית אפילו של 10% למשך נניח 3 שנים (אמצע התקופה של ה-3 שנים), לשלם 30% ריבית, מול רווח ממוצע היסטורית של קרן במסלול כללי של 21% במצטבר. כלומר להפסיד 9% ולא להפסיד 15%. כל זה בהנחה שמה שהיה יימשך. הקרן יכולה לספק גם תשואות גבוהות יותר וגם נמוכות יותר. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אנונימי 08/08/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים לבחור באותם אנשים שבמשמרת שלהם יוקר המחיה מכפיל את עצמו ב-20 שנה האחרונות. אנשים חוזרים לבחור באותם אנשים שהכלכלה של העם לא מעניין אותם. הם עושקים את העם והעם בתמורה נותן לו, עוד קדנציה, ועוד קדנציה, ועוד קדנציה, ועוד קדנציה כשבכל קדנציה המחירים רק עולים ועולים. טימטום זה אנדרסטיימנט.
  • 13.
    א.י 05/08/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
    נותנים לציבור "סוכריה" - תשרפו עוד חסכונות, תצמצמו לכם עוד יורת את הפנסיה, היקר שעכשיו יהיו פחות חובות לבנקים... פתרון "קסם". את המחיר של ההחלטות הפופוליסטיות, כולנו כבר משלמים.
  • 12.
    אליהו 05/08/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה הנכונה, כי הוא חושב כמוני ועוד רבים אחרים וטובים בציבור. די לעושק הבנקים, לא ייתכן המחירים האלו על ההלוואות, וכי הם עשו, משהו כדי לאפשר להו לקחת את הכסף, הזה. למה לא לוקחים להם מס מכובד עם הרווחים, מישהו צריך לעשות את זה
  • 11.
    אליהו 05/08/2024 07:59
    הגב לתגובה זו
    עדיף למשוך ולא לתת לעושק הזה של, הריביות, להמשיך, שירוויחו קצת פחות בבנקים מה קרה.
  • 10.
    לא למכור בחיים קרן השתלמות! זה כסף ללא מס בסיום 6 שנים (ל"ת)
    מתן 05/08/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פרוגרס 04/08/2024 23:07
    הגב לתגובה זו
    חבל לשלם מס, כשכל הכסף זורם לחרדים ולהתנחלויות
  • 8.
    חיים 04/08/2024 18:25
    הגב לתגובה זו
    תחשבו יותר מפעם אחת....טעות למשוך עדיף הלוואה קצרה.
  • 7.
    דרור 04/08/2024 17:59
    הגב לתגובה זו
    ולשרה סטרוק. מכאן הדרך קצרה לקושש כספים מכל הבא ליד.
  • 6.
    טמבל כזה יכול להיות רק צמוד לשקרן. וכל שמנסה לעשות 04/08/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    טמבל כזה יכול להיות רק צמוד לשקרן. וכל שמנסה לעשות יוצא גרוע לאזרחים זה הגאון בצלאל
  • 5.
    אנונימי 04/08/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר בקושי יכול לשחק מונופול בכסף דמיוני. יעודד ציבור חוסכים להפטר ממכשיר יחיד מסוגו בעולם כדי לכסות את התחת שלו. הדיוט
  • 4.
    זאב 04/08/2024 16:23
    הגב לתגובה זו
    המדינה גוזלת מאזרחים תמימים
  • 3.
    העורב 04/08/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    ברור מאוד - מנסים לדחות את הקץ בעוד כמה חודשים ולקושש בדרך כמה קולות בדרך לאחוז החסימה. כל כך שקוף שזה סמוטריץ'.
  • 2.
    כלכלן 04/08/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר טיפש -לכו על דיבידנד מוטב ותכניסו מעל 10 מליארד - הוא ומנהל הרשות מתעקשים להמציא הגלגל מחדש - זה עבד ב 2017 למה לא ב 2024 ???
  • 1.
    לקוח של כלל 04/08/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
    להעביר שליטה לאקירוב
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.