מטרו
צילום: מטרו

תשעה בעד מול אפס מתנגדים: חוק המטרו אושר

אישור החוק אמור להיות יריית הפתיחה לעבודות על הפרויקט הענק. במסגרתו מוסדרים הפיצויים שישולמו לבעלי עסקים בתוואי העבודות, ונושאים רבים נוספים
עוזי גרסטמן | (3)
נושאים בכתבה הכנסת חוק המטרו

אחרי לא מעט בעיות, דיונים ועיכובים, אושר היום לפנות בוקר בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, חוק המטרו, או בשמו הרשמי: התיקון להצעת חוק הרכבת התחתית. החוק עבר בתמיכתם של תשעה חברי כנסת לעומת אפס מתנגדים. בעקבות האישור, הוסר למעשה המכשול המרכזי להתחלת העבודות על הפרויקט הענקי. כבר בשלב זה ברור שיש עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של המטרו, והקווים הראשונים בו לא ייפתחו לפני 2040, על פי ההערכות האופטימיות ביותר. 

החוק המקורי היה אמור לעלות להצבעה בכנסת כבר לפני כשנתיים, בזמן ממשלת בנט־לפיד, אבל זה לא קרה. הסיבה לכך היתה קריסת הקואליציה והתנגדות האופוזיציה דאז. החוק הנוכחי, שעבר היום, קודם על ידי יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ועל ידי משרד האוצר. שרת התחבורה, מירי רגב, מתנגדת לפרויקט, אף שאנשי המקצוע במשרדה תומכים בו ומקדמים אותו.

החוק למעשה מגדיר ומתחם את המטרו, שהוא פרויקט התחבורה הגדול ביותר בתולדות המדינה. התוכנית מדברת על הקמת שלושה קווים - M1, M2 ו-M3, שיכללו 150 ק״מ של מסילות תת-קרקעיות בכל גוש דן ו-109 תחנות. קווי המטרו יחברו בין 24 רשויות מקומיות, ויסתנכרנו עם חלק מהתחנות של רכבת ישראל והרכבת הקלה. על פי התחזיות, במטרו יעברו כ-2 מיליון נוסעים ביום. נכון לעכשיו, עלות הפרויקט מוערכת ב-210-170 מיליארד שקל. בין השאר, החוק מקצה 560-500 מיליון שקל לפיצוי בעלי עסקים ששוכנים ליד התוואי של העבודות המתוכננות.

החוק שעבר כולל, בין היתר, את הרכב המועצה שתפקח על הקמת המטרו, את תפקידיה ואת נוהלי עבודתה. כמו כן, החוק ינסה לשפר את תהליכי תיאום התשתיות והסרת חסמים לצורך קידום מהיר של הפרויקט, הוא יגביר ורחיב את מנגנוני התייעצות ושקיפות, יגביל את סמכות הוות"ל לתכנן שימושים שחורגים מתכנון התשתית, וקובע שהחברה המבצעת לא תוכל לבצע עבודות לשיקום או פיתוח ברמה שנמוכה מהסטנדרט באזור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי 27/07/2024 07:05
    הגב לתגובה זו
    מינימום בשנת 2040 ? למה לא 2090 ?
  • 2.
    YL 26/07/2024 16:36
    הגב לתגובה זו
    תפיסת המסמכים בלישכת שרת התחבורה ש כנראה מראים מי קבל ולמה מי יהלום ומי סתם חרייייייין . כנראה ביעוץ שקיבלה נאמר לה לפזר ולקדם כמה שיותר מכרזים על מנת ליצור מצב שישלול את כל מה ש תיכננה ונכשל
  • 1.
    איש פשוט 25/07/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה זמן וכל כך יקר !!! אולי כדאי שמומחי המנהרות של החמאס יהיו השותפים או הפרויקטורים של המטרו הישראלי ???
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).