עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

לא מה שחשבתם: גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים בהייטק

הסיכון של גברים להיות מפוטרים בחברות הייטק גבוה בכ-10% משל נשים, ובוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות, כך עולה ממחקר שמפרסם היום מכון RISE Israel
איתן גרסטנפלד | (2)

הסיכון של גברים להיות מפוטרים בחברות הייטק גבוה בכ-10% משל נשים, כך עולה ממחקר שמפרסם היום מכון RISE Israel. עוד נמצא, כי בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות.

הדו"ח, אשר מנתח את גלי הפיטורים בהייטק הישראלי, מגלה כי עובדים טכנולוגיים מפוטרים פחות מאחרים (הסיכון לפיטורים נמוך בכ-20% ביחס לכל היתר). אחריהם בסדר עולה נמצאים עובדי תפעול, מוצר, ועובדים בתחום העסקי שמפוטרים יותר משאר המחלקות. בנוסף, נמצא כי עובדים ותיקים מפוטרים בשיעור נמוך משמעותית מעובדים מתחילים: הסיכון לפיטורים של עובד בעל ותק של 5 שנים בחברה יורד ב-25% ביחס לעובד חדש, כשהסיכון של בעל ותק של מעל 10 שנים יורד ב-70% ביחס לעובד צעיר.

באופן מעט מפתיע, המחקר גילה כי הסיכון של גברים להיות מפוטרים גבוה בכ-10% משל נשים. בנוסף, עובדים בעלי השכלה שאינה אקדמית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים, אך לסוג התואר, למקצוע ולמוסד הלימודים אין השפעה על הסיכון לפיטורים.

בכל הקשור למשך זמן מציאת עבודה, נמצא כי כמחצית מהמפוטרים מצאו עבודה בתוך שלושה חודשים מאירוע הפיטורים, ו-27% מהעובדים מתחילים עבודה חדשה בחודש הפיטורים או בזה שאחריו. עם זאת, זמן מציאת העבודה של העובדים הצעירים ביותר ארוך פי שניים מהיתר. הזמן החציוני למציאת עבודה של עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 0-2 שנים הוא כמעט 8 חודשים. לעומת זאת, בקרב עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 2-5 שנים הזמן מעט ארוך יותר (3.8 חודשים), ומ-5 שנים ומעלה אין הבדלים משמעותיים. לבסוף, בעלי תואר ראשון מוצאים עבודה מהר יותר מבעלי תואר שני ומעלה ומעובדים ללא תואר. כמו כן, בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות וגם ממי שהשכלתם אינה אקדמית.

84% מהמפוטרים שמצאו עבודה חדשה - נשארו בהייטק. בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להישאר בהייטק הם עובדי תפעול, כאשר בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בהייטק הם עובדים טכנולוגיים ועובדים בתחום המוצר. לבעלי תואר מתחום ה-STEM יש סיכוי גבוה פי 1.25 להישאר בהייטק מבעלי תואר במדעי הרוח, החברה ואחרים. מבין העובדים שפוטרו מחברות רב-לאומיות, 74% עברו לעבוד בחברה מקומית. עם זאת, משום שמספר המפוטרים מחברות מקומיות גדול בהרבה - הפיטורים יוצרים תנועה נטו של עובדים לחברות רב -לאומיות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סרגיו 31/07/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    על סמך מה מספרים האלא ? שלושה חודשים ? 27% מוצאים עבודה תוך חודש ? עם הוא שלו קורות חיים כמה חודשים קודם אולי כן
  • 1.
    אנטריקוט 24/07/2024 23:00
    הגב לתגובה זו
    סתם ועכשיו ברצינות- ההייטק מת- חכו עוד שנה 49 אחוז בכנת סגירה מיידית- ממקור פנימי!
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.