לא מה שחשבתם: גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים בהייטק
הסיכון של גברים להיות מפוטרים בחברות הייטק גבוה בכ-10% משל נשים, כך עולה ממחקר שמפרסם היום מכון RISE Israel. עוד נמצא, כי בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות.
הדו"ח, אשר מנתח את גלי הפיטורים בהייטק הישראלי, מגלה כי עובדים טכנולוגיים מפוטרים פחות מאחרים (הסיכון לפיטורים נמוך בכ-20% ביחס לכל היתר). אחריהם בסדר עולה נמצאים עובדי תפעול, מוצר, ועובדים בתחום העסקי שמפוטרים יותר משאר המחלקות. בנוסף, נמצא כי עובדים ותיקים מפוטרים בשיעור נמוך משמעותית מעובדים מתחילים: הסיכון לפיטורים של עובד בעל ותק של 5 שנים בחברה יורד ב-25% ביחס לעובד חדש, כשהסיכון של בעל ותק של מעל 10 שנים יורד ב-70% ביחס לעובד צעיר.
באופן מעט מפתיע, המחקר גילה כי הסיכון של גברים להיות מפוטרים גבוה בכ-10% משל נשים. בנוסף, עובדים בעלי השכלה שאינה אקדמית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים, אך לסוג התואר, למקצוע ולמוסד הלימודים אין השפעה על הסיכון לפיטורים.
בכל הקשור למשך זמן מציאת עבודה, נמצא כי כמחצית מהמפוטרים מצאו עבודה בתוך שלושה חודשים מאירוע הפיטורים, ו-27% מהעובדים מתחילים עבודה חדשה בחודש הפיטורים או בזה שאחריו. עם זאת, זמן מציאת העבודה של העובדים הצעירים ביותר ארוך פי שניים מהיתר. הזמן החציוני למציאת עבודה של עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 0-2 שנים הוא כמעט 8 חודשים. לעומת זאת, בקרב עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 2-5 שנים הזמן מעט ארוך יותר (3.8 חודשים), ומ-5 שנים ומעלה אין הבדלים משמעותיים. לבסוף, בעלי תואר ראשון מוצאים עבודה מהר יותר מבעלי תואר שני ומעלה ומעובדים ללא תואר. כמו כן, בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות וגם ממי שהשכלתם אינה אקדמית.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
84% מהמפוטרים שמצאו עבודה חדשה - נשארו בהייטק. בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להישאר בהייטק הם עובדי תפעול, כאשר בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בהייטק הם עובדים טכנולוגיים ועובדים בתחום המוצר. לבעלי תואר מתחום ה-STEM יש סיכוי גבוה פי 1.25 להישאר בהייטק מבעלי תואר במדעי הרוח, החברה ואחרים. מבין העובדים שפוטרו מחברות רב-לאומיות, 74% עברו לעבוד בחברה מקומית. עם זאת, משום שמספר המפוטרים מחברות מקומיות גדול בהרבה - הפיטורים יוצרים תנועה נטו של עובדים לחברות רב -לאומיות.
- 2.סרגיו 31/07/2024 10:52הגב לתגובה זועל סמך מה מספרים האלא ? שלושה חודשים ? 27% מוצאים עבודה תוך חודש ? עם הוא שלו קורות חיים כמה חודשים קודם אולי כן
- 1.אנטריקוט 24/07/2024 23:00הגב לתגובה זוסתם ועכשיו ברצינות- ההייטק מת- חכו עוד שנה 49 אחוז בכנת סגירה מיידית- ממקור פנימי!
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
