צילום: אוהד פאליק

צ'אטבוט ה-AI של אינטל יספק מידע בזמן אמת לספורטאים באולימפיאדת פריז

?הצ'אטבוט מופעל על ידי מאיצי AI Intel Gaudi 2 על ענן המפתחים Tiber של אינטל. בנוסף, אינטל פיתחה מערכת Retrieval Augmented Generation (RAG) מותאמת אישית, המבטיחה דיוק גבוה בתשובות הניתנות לספורטאים

אדיר בן עמי | 18/07/2024 21:35

נושאים בכתבה אינטל בינה מלאכותית

אינטל INTEL CORPORATION והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הכריזו על השקת Athlete 365, צ׳אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, שיסייע ל-11,000 הספורטאים במשחקים האולימפיים בפריז 2024. הצ'אטבוט, המופעל על ידי טכנולוגיית Intel Gaudi מיועד לספק מידע חיוני ומדויק לספורטאים בזמן אמת, ובכך לשפר משמעותית את חווייתם במהלך המשחקים.

Athlete 365 מציע לספורטאים גישה מהירה וקלה למידע תפעולי חיוני באמצעות סמארטפונים ומחשבים אישיים עם יכולות AI. הצ׳אטבוט יודע לעבד מאות עמודים של מידע קריטי בחצי שנייה בלבד, ולהציג אותו בממשק שיחה ידידותי. המידע מבוסס על מסמכים שסופקו על ידי ה-IOC והאקוסיסטם שלו, מה שמבטיח אמינות ודיוק במידע.

ג'סטין הוטארד, סמנכ"ל בכיר ומנהל כללי של מרכז נתונים ו-AI באינטל, אמר: "Athlete 365 מדגים כיצד הגישה הפתוחה של אינטל ל-AI יכולה לשנות את חוויית הספורטאים האולימפיים. אנו גאים לספק טכנולוגיה שמאפשרת לספורטאים להתמקד במה שחשוב באמת - הביצועים שלהם בזירה האולימפית."

הצ'אטבוט מופעל על ידי מאיצי AI Intel Gaudi 2 על ענן המפתחים Tiber של אינטל. בנוסף, אינטל פיתחה מערכת Retrieval Augmented Generation (RAG) מותאמת אישית, המבטיחה דיוק גבוה בתשובות הניתנות לספורטאים. מערכת Athlete 365 משתמשת במודל שפה מתקדם בשם Mistral-7B המשלבת טכנולוגיות לעיבוד שפה טבעית. המערכת מסוגלת לעבד שאלות ולספק תשובות תוך חצי שנייה, הודות לשילוב של מאיצי הבינה המלאכותית Intel Gaudi 2 ומעבדי Xeon.

בהדגמה אותה קיימה אינטל עבור עיתונאים, נבחנה היכולת שלו לענות על מגוון של שאלות. למשל, מתי מותר לספורטאים לצלם ולשתף תמונות וסרטונים מאתרי משחקים. התשובה שניתנה היא כי הדבר אפשרי כל עוד הספורטאי עומד בכללים מסוימים, כמו הגבלת אורך הסרטונים לשתי דקות והימנעות מפגיעה בפרטיות של אחרים. הצ׳אטבוט גם הבהיר כי ספורטאים אינם יכולים להשתמש בצלמים מקצועיים, אלא רק בטלפונים הניידים האישיים שלהם.

בנושאים רגישים יותר, הצ'אטבוט סיפק מידע מקיף על מדיניות הוועד האולימפי הבינלאומי בנוגע לשימוש בסמים והטרדה. הוא הדגיש את העמדה הנחושה של הוועד נגד הטרדה והתעללות, וציין את קיומן של יוזמות חינוכיות בנושא. בנוגע לשימוש בתרופות, הצ'אטבוט הזהיר כי יש לבדוק בקפידה את הרכיבים של תרופות נגד הצטננות לפני השימוש בהן, שכן בתנאים מסוימים, חלק מהרכיבים עלולים להיחשב כחומרים אסורים.

מעבר לצ'אטבוט Athlete 365, אינטל צפויה להציג במהלך האולימפיאדה בפריז מגוון רחב של טכנולוגיות חדשניות. במעבדת הביצועים AI באצטדיון דה פראנס, המבקרים יוכלו להתנסות במערכת ניתוח תנועה מתקדמת המבוססת על AI. המערכת מנתחת יכולות אתלטיות וממליצה על ענפי ספורט מתאימים. ב"סלון אינטל" במלון רויאל מונסו, החברה תציג שידורי 8K באיכות גבוהה, מודלים דיגיטליים של אתרי התחרויות, ויישומי AI מתקדמים לעריכת וידאו ויצירת תוכן. במרכז השידור הבינלאומי, אינטל תדגים טכנולוגיות שידור וירטואליות, יצירת דגשים אוטומטית באמצעות AI, ושילוב מציאות רבודה בשידורים חיים.

קיראו עוד ב"BizTech"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי

סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai

הדס ברטל | 25/12/2025 05:40

נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי | 22/12/2025 23:55

נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.

ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן