פלאפל
צילום: קובי רובין

דוכן הפלאפל פעל בשטח של בניין - "הבעלים מהלך אימים על הדיירים"

אחת מבעלות הזכויות בבניין הגישה תביעה נגד המשפחה של בעלי הדוכן,  בעל הדוכן טען שהדיירים לא התנגדו להקמת הדוכן; מה קבעה השופטת?
עוזי גרסטמן | (2)

דוכן פלאפל פועל מזה עשרות שנים בתוך חצר משותפת שנמצאת בבניין בבני ברק. תביעת פינוי שהוגשה נגד בעל הדוכן לבית משפט השלום בתל אביב - התקבלה באחרונה. הנתבע טען כי השכנים בבניין הסכימו כי יפעיל את הדוכן שלו שם, ולכן אין שום בסיס לפנות אותו. השופטת טל פישמן לוי קבעה כי הוא לא הוכיח את הטענה הנ"ל, וכי הוא מחזיק בשטח שלא כדין. ברגע שיבוצע הפינוי, יוכלו בעלי הדירות לקדם משא ומתן שהם מנהלים לטובת מימוש פרויקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 בבניין.  

 

דוכן פלאפל מתוך שטח הבניין

התובעת היא בעלת הזכויות בשתי חלקות בבניין וב-85% מהרכוש המשותף. את הזכויות היא ירשה מסבתה. היא הגישה את התביעה נגד הבעלים של חנות ירקות הפועלת בקומת הקרקע של הבניין ונגד נכדו, שהוא זה שמפעיל את דוכן הפלאפל שנמצא בסמוך לחנות.

התובעת טענה בתביעה שהגישה כי הקמת דוכן הפלאפל נעשתה תוך פלישה לשטח משותף של כל הדיירים, בניגוד לחוק ומבלי שהתקבלה לכך ההסכמה של שאר הדיירים - ולפיכך עליהם לפנות את השטח. היא הדגישה כי לאורך השנים השניים גורפים הון לכיסם על חשבון בעלי הזכויות בבניין. לטענתה, במשך השנים הנתבעים הרחיבו את הפלישה שלהם, וביצעו את ההשתלטות על השטח באופן הדרגתי, בסיוע בני משפחה שלהם.

 

השתלטו על הבניין

עוד לטענתה, הנתבעים מונעים גישה ישירה מחזית הבניין לחצר שצמודה לדירה שלה, ולא משאירים מקום לעבור לצדו השני של הבניין. היא ציינה כי מדובר במשפחה הפועלת בדרכים מפוקפקות ומטילה את אימתה על דיירים אחרים. כך למשל, נאלצה אחת המשפחות לבנות שער בצד הדרומי של הבניין כדי למנוע ממשפחתם של הנתבעים להשתלט גם על הרכוש המשותף באזור זה.

הסב טען כי אינו הבעלים של דוכן הפלאפל, כך שאין שום יריבות בינו לבין התובעת. הוא הוסיף כי ההתנהלות של התובעת נובעת משיקולים זרים, שנועדו לגרום לשוכר של החנות שבבעלותו לעזוב, ובכך לתת לתובעת יתרון בתהליך המשא ומתן שמתנהל לקידום פרויקט התמ"א 38 שעתיד להתבצע בבניין.

הנכד טען כי הדיירים לא התנגדו להקמת דוכן הפלאפל שלו בחצר הבניין, ובכך למעשה נתנו את הסכמתם להפעלת הדוכן. הוא הוסיף כי הוא ואשתו מפרנסים בדוחק משפחה בת 12 נפשות ונקלעו לחובות, ואילו הדוכן הנ"ל הוא הרכוש היחיד שלהם.

 

פלישה בלי הסכמה מלאה

השופטת פישמן לוי קיבלה את התביעה. היא ציינה בפסק הדין שפרסמה כי אין מחלוקת סביב העובדה שדוכן הפלאפל נבנה על שטח הרכוש המשותף של הבניין. עוד היא הבהירה כי הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה מסוימת חייבת להיות בהסכמה של כל בעלי הדירות בבניין.

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת ציינה כי הנכד אמר בעדותו כי הוא קיבל הסכמה מ"הרוב המוחץ" של בעלי הדירות. בכך בעצם הוא הודה כי הוא לא קיבל את ההסכמה של כלל הדיירים. כמו כן, לא הובאו הוכחות כלשהן להסכמות שעליהן נשענו הנתבעים בטיעוני ההגנה שלהם, ולא הוצגו ראיות כלשהן לכך שאכן יש הסכמה שכזו.

בהיעדר הסכמה של כל הדיירים כמתחייב בחוק, קבעה השופטת כי אין אפשרות להכיר בזכות של הנתבעים לעשות שימוש ייחודי ברכוש המשותף. היא הדגישה כי שימוש אישי ובלעדי למטרות רווח והפעלת עסק, ועוד בזמן שנמנעת מיתר הדיירים גישה ומעבר חופשי לצדו האחר של הבניין, מהווה שימוש ייחודי שאינו סביר ברכוש משותף. כמו כן, שתיקת הדיירים במשך השנים לא מייצרת זכות שאינה קיימת. כמו כן, קיבלה השופטת את הטענה שהועלתה, ולפיה הדיירים חששו ממשפחת הנתבעים.

בסיכומו של דבר הורתה השופטת פישמן לוי לנכד לפנות את דוכן הפלאפל שלו בתוך שלושה חודשים. הוא גם חויב בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל, אלא אם יעמוד בלוח הזמנים שנקבע לפינוי. אם יעמוד בלוח הזמנים הזה הוא יצטרך לשלם רק מחצית מהסכום - 25 אלף שקל.

בעלי דירות בבניין משותף אינם יכולים לראות בשטחים המשותפים בבניין שטח פרטי שלהם, שכן השטחים המשותפים שייכים לכלל בעלי הדירות. כל החובות והזכויות של דיירים בבית משותף חלות גם על בעלי דירות שמשמשות לעסק או לכל צורך אחר וגם על חנויות ובתי עסק שנמצאים בחזית הבית המשותף. כל השטחים המשותפים שייכים במשותף לכל בעלי הדירות, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון הבניין. אם לא נקבע אחרת בתקנון או באסיפה כללית של הדיירים, כל דייר רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר, ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, כל עוד לא נפגעת יכולתם של שאר בעלי הדירות לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים. לגבי חלק מהשטחים המשותפים (למשל הגג), ניתן לקבוע בתקנון הבניין כי הם משויכים לאחת הדירות, ובמקרה כזה הם נהפכים לרכוש בעל אותה דירה. לגבי השטחים המשותפים שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות (למשל חדרי מדרגות, מעליות ומקלטים), לא ניתן לשייך אותם בתקנון לדירה מסוימת.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 10/08/2024 17:43
    הגב לתגובה זו
    קיבינימט
  • 1.
    גרשון 10/08/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
    ולפרק התנחלויות מיותרות בשומרון.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים