יציבות במספר המשרות הפנויות ביוני; האבטלה ירדה ל-3%
ביוני נרשמה יציבות במספר המשרות הפנויות המשק, שהיה 139,097 לעומת 139,460 משרות פנויות במאי. במקביל, נרשמה גם יציבות בשיעור המשרות הפנויות (4.49 לעומת 4.50 בחודש מאי), כך עולה מנתוני סקר המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ליוני - שהתפרסמו היום.
על פי נתוני הסקר, ביוני חלה עלייה של 23% בביקוש לפקידים, לעומת שלושת החודשים שקדמו לו. משרות נוספות בהן חלה עלייה במספר המשרות הפנויות, הן טכנאי רשת (עלייה של 46%), מאבטחים (10%) ועובדי מטבח וניקיון (5%). מנגד, במהלך החודש חלה ירידה בביקוש למשרות של הנדסאים וטכנאים (ירידה של 6%) מפתחי תוכנה (2%) ומהנדסים (2%).
במבט רבעוני, הביקוש לעבודה (שיעור המשרות הפנויות) גדל ב-19%, לעומת אומדן זה ברבעון המקביל (לפני המלחמה). בפרט, בביקוש בענפי הבינוי חלה עלייה חדה של 62%, כתוצאה מהמחסור בעובדים. עלייה משמעותית בביקוש לעבודה חלה גם בענפי המסחר (33%), שירותי האירוח והאוכל (22%) והתעשייה (21%), לעומת ירידה של 8% בענפי שירותי ההייטק.
ירידה בשיעור האבטלה
שיעור האבטלה הרשמי בישראלי ירד מ-3.4% במאי ל-3% ביוני, ושיעור המשתתפים בכוח העבודה ירד במעט ל-62.8%, לעומת 62.9% במאי. כך עולה מנתונים נוספים שפרסמה היום הלמ"ס. שיעור האבטלה בישראל מוגדר כאחוז מכוח העבודה הכולל של האוכלוסייה, שמחפש עבודה באופן פעיל ואינו מוצא עבודה. ההגדרה כוללת כמה מרכיבים:
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- כוח העבודה הכולל: כולל את כל האנשים בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) שעובדים או מחפשים עבודה.
- מחפש עבודה באופן פעיל: אדם שעשה מאמצים לחפש עבודה בשבוע הקודם לסקר העבודה.
- אינו מוצא עבודה: אדם שאינו מועסק בשום עבודה, גם אם זו עבודה חלקית.
מדובר על 219.9 אלף בני אדם. כך עולה מהנתונים של הלמ"ס. מתוך אותם אנשים, 137.5 אלף מחפשים עבודה כיום. השאר מתייאשים ואחרים שלא משתתפים בכוח העבודה (ראו בטבלה):
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע במאי 2024 ל-4.514 מיליון נפש. מולם יש 2.66 מיליון איש בגילים האלה שאינם חלק מכוח העבודה. זה מבטא פריון יחסית נמוך. אם הממשלה תצליח להוסיף למעגל העבודה כמה מאות אלפים שכיום לא עובדים ולא מחפשים עבודה (מסיבות שונות) זה יהיה הישג גדול.
בכל מקרה מתוך מספר המשתתפים בכוח העבודה 4.525 מיליון מועסקים וכ-145 אלף בלתי מועסקים. שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד במעט כאמור ל-62.8%.
בשיעור העובדים הנעדרים זמנית עקב מילואים נרשמה עלייה, מ-14.4% במאי ל-15.6% ביוני. בהיעדרויות הזמניות מסיבות כלכליות נרשמה ירידה קלה - 11.8% במאי לעומת 10.7% בחודש החולף.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
