מי ישלוט בכספי הביטוח של המנוחה: האח או אבי הילדים?
אשה שהיתה מבוטחת בחברת מגדל הלכה לעולמה. אחרי מותה פנתה חברת הביטוח לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשאלה למי לשלם את כספי הביטוח – למוטבים בפוליסה, ילדיה הקטינים, באמצעות אחיה שמונה בצוואה שלה למנהל העיזבון, או שאולי לאבי הילדים - שהוא האפוטרופוס שלהם. על רקע הצהרתו של האב כי בכוונתו לקנות לעצמו דירה באמצעות הכספים, הורה השופט ארז שני על שמירתם בחשבון נאמנות עד שהילדים יגיעו לבגרות.
המנוחה, שהיתה אם לשני ילדים קטנים, בני 6.5 ו-10, הלכה לעולמה בנסיבות שלא פורטו בפסק הדין שניתן. במהלך חייה היא היתה מבוטחת בחברת מגדל וצברה שם כספים. זמן קצר לפני מותה היא שינתה את זהות המוטבים בביטוח מהאב לילדים. בנוסף, היא גם ערכה צוואה שבה היא מינתה את אחיה למנהל העיזבון שלה, כדי שיהיה אחראי להעביר את הכספים לילדיה.
ואולם ברמה המשפטית, נתקלה מגדל בבעיה אחרי מותה של המבוטחת: מצד אחד, סעיף 147 לחוק הירושה מחריג את כספי הביטוח מהעיזבון של הנפטר. כלומר אין תוקף להוראת המנוחה בצוואה שלפיה כי אחיה ינהל את כספי הביטוח למען ילדיה, ולכאורה יש להעביר את הכספים לאפוטרופוס שלהם - אביהם.
ואולם מנגד, סעיף 31 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי "מי שהקנה לקטין נכס בצוואה, והתנה שניהול הנכס יהיה בידי אדם זולת הורי הקטין (במקרה זה, הדוד) – תנאו קיים". לאור כל אלה, הגישה מגדל בקשה לבית המשפט במרץ האחרון, כדי שיפסוק למי לשלם את תגמולי הביטוח: לאבי הילדים או לדוד שלהם.
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף שבנסיבות הקיימות העברת כספי הביטוח לאבי הילדים עד הגעתם לגיל 18 נראתה כמו פתרון ראוי למצב, במהלך המשפט זרק האב פצצה שטירפדה את הרעיון הזה: הוא סיפר שאם הכספים יועברו אליו, הוא ישתמש בהם כדי לקנות דירה ביחד עם אמו. כלומר הכספים ישמשו גם את צרכיו, והדבר עומד בניגוד גמור להחלטה של המנוחה, שלפיה הם יועמדו לרשות ילדיה בלבד.
השופט קבע כי נוכח הצהרת האב, "יהיה זה בלתי חוקי לתת לו שליטה בכספים כאוות נפשו. התנהלות כזו בכספי הקטינים כמובן אינה מותרת, בוודאי ללא החלטה שיפוטית ספציפית". בתוך כך השופט שני דחה את הצעת עורכת הדין של האב, שלפיה היא תדאג לכך שייעשה שימוש חוקי בכספים – בנימוק כי האב יכול לפטר אותה בכל עת ולחזור לסורו.
עם זאת, גם העמדה שלפיה יש להעביר את הכספים לדוד של הילדים ירדה מן הפרק, נוכח ההסדר החוקי המנתק הוראות בצוואה משימוש בכספי ביטוח. השופט כתב בפסק הדין שפרסם כי בנסיבות שנוצרו, על בית המשפט לוודא שהכספים יישמרו לילדים בנאמנות בתצורתם הנוכחית, כלומר כשהם נזילים ומושקעים בגוף פיננסי באופן חסר סיכון – עד שהם יגיעו לבגרות.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בסופו של דבר הורה השופט על פתרון המשלב גורמים משני הצדדים במקרה. הוא מינה את הדוד ואת עורכת הדין של האב כדי ששניהם יפתחו ביחד חשבון נאמנות עבור הילדים, וידאגו לשמור בו את הכספים מאמם למענם.
במקרה אחר, בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע בחודש שעבר בהתנגדות שהגישו שלושה אחים לצוואת אביהם המנוח, שמנשלת אותם מירושתו לטובת אשתו השנייה. בין היתר, נטען בהתנגדות כי המנוח שכח מצוואתו - כך שאין לקיימה. עוד נטען כי טעה כשלא כלל בצוואה סעיף מסוג יורש אחר יורש לטובת ילדיו. המנוח, שהיה רופא, התחתן עם אשתו הראשונה ב-1967 והביא עמה לעולם שלושה ילדים - שהם המתנגדים לצוואה. כעבור 18 שנות נישואים השניים התגרשו, וב-1993 התחתן האיש שוב, עם רעייתו השנייה, שהיא התובעת, ולה היה נשוי עד יומו האחרון. כעבור כארבע שנים, ב-1997, הוא ערך לטובתה את הצוואה שניצבת במוקד המחלוקת וההליך המשפטי, שמנשלת לחלוטין את ילדיו מאשתו הראשונה. בינואר 2021 הוא הלך לעולמו בגיל 86. זמן קצר לאחר פטירתו עתרה אשתו לקיים את צוואתו, בזמן שילדיו הביעו התנגדות לכך, והדיון בתיק הועבר מרשם הירושה לבית המשפט.
במקרה נוסף, פסק בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה במאי האחרון בתביעה של אב להכיר בו כבעלים של דירה שהיתה שייכת לבנו, שנפטר בגיל צעיר ממחלת הסרטן. התובע ואחת הנתבעות בתיק הם בני זוג לשעבר והורים לשניים, שהתגרשו לפני כ-14 שנה. הנתבעת הנוספת היא בתם המשותפת, שאחיה נפטר באפריל 2021 אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא היה בן 28 בלבד במותו, רווק וללא ילדים. הנפטר לא הותיר אחריו צוואה. למרות גילו הצעיר, היתה רשומה על שמו דירה. כשנה וחצי לאחר מותו, ניתן צו ירושה שלפיו הוריו יורשים אותו בחלקים שווים. בתביעה שהגיש האב לבית המשפט, הוא טען כי מימון הרכישה של הדירה ושיפוצה נעשה מכספו בלבד, מבלי שלבנו או גרושתו היה חלק בכך. הוא ציין כי בעת רכישת הדירה, בנו היה חייל, ורישומה על שמו נעשה משיקולי מס בלבד. יתרה מכך, הוא החתים את הבן על הסכם הלוואה ועל מסמך התחייבות שבו נקבע כי הדירה שייכת לאב.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
