בדרך לאבד נתח שוק? סטארטאפ החיפוש שמאיים על גוגל
ענקית החיפוש גוגל GOOGLE נלחמת לשמור על הדומיננטיות שלה בשוק מנועי החיפוש עם התקדמות הבינה המלאכותית. הקרב הזה הופך להיות כעת קצת יותר קשה. סטארט-אפ חיפוש מבוסס בינה מלאכותית שנקרא Perplexity מגייס 250 מיליון דולר לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר. בין המשקיעים ניתן למצוא את סופטבנק היפנית ובעבר גם את מייסד אמזון ג'ף בזוס.
חברת Perplexity אמרה בחודש אפריל כי השווי שלה עומד על יותר ממיליארד דולר וכי היא גייסה אז 165 מיליון דולר בסך הכל. כאמור, בין המשקיעים בחברה בעבר ניתן למצוא את בזוס, בנוסף לאנבידיה, חברות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. Perplexity מציעה כיום מוצר חינמי לחיפוש מבוסס בינה מלאכותית וכן אפשרות למנוי בעלות של 20 דולר בחודש, המאפשר למשתמשים בין היתר לבחור את מודל הבינה המלאכותית המועדף עליהם ולהעלות קבצים על מנת שהמודל ינתח.
החברה אמרה גם באפריל כי מנוע החיפוש שלה החזיר תשובות ל-169 מיליון שאילתות בחודש.
עד כה גוגל עדיין שולטת ביד רמה בשוק מנועי החיפוש ומטפלת במיליארדי שאילתות מדי יום. החברה גם הוסיפה יכולות בינה מלאכותית ג'נרטיבית בניסיון להילחם במתחרים. עם זאת, לאחרונה הופיעו סימנים ראשוניים לכך שהמשתמשים פתוחים לאמץ חלופות. סקר שנערך על ידי ג'פריס, מצא כי בקרב יותר מ-1,500 צרכנים ועובדי משרד כ-15% כבר משתמשים בפלטפורמת בינה מלאכותית שאינה קשורה לגוגל לביצוע חיפושים ורוב הנשאלים אישרו כי הם צפויים להמשיך ולעשות זאת גם בעתיד.
החזון של מנכ"ל סופטבנק
מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן, אמר בעבר כי הוא מעוניין להתמקד בבינה מלאכותית ולבנות פורטפוליו השקעות סביב ההחזקה בשיעור של 90% של סופטבנק במעצבת השבבים Arm. סאן ציין בישיבת בעלי המניות האחרונה של סופטבנק כי הוא מעוניין להגיע ל"סופר אינטליגנציה מלאכותית" שתהיה חכמה פי 10,000 מבני האדם.
ההשקעה ב-Perplexity היא רק צעד קטן בכיוון, כאשר סופטבנק צפויה להשקיע בחברה בין 10 ל-20 מיליון דולר בלבד. עם זאת, לאחרונה דווח כי החברה היפנית נמצאת במגעים לרכישת מפתחת שבבי הבינה המלאכותית הבריטית Graphcore שמוכרת בעיקר חומרה לסטרט-אפים של בינה מלאכותית המעוניינים לאמן מודלים בעלות נמוכה יותר.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הבריטית הוערכה בעבר ב-2.8 מיליארד דולר, אך עסקה עם מיקרוסופט נפלה וגרמה לחברה להתמודד עם הפסדים הולכים וגדלים. מייסד סופטבנק אמר בעבר גם כי הוא מעוניין לייצר מיזם שבבים של 100 מיליארד דולר וההשקעה ב-Perplexity יחד עם רכישה אפשרית של Graphcore עשויים להיות הצעדים הראשונים בדרך אל היעד.
ההשפעה של שיתוף הפעולה בין אפל ל-OpenAI
אפל APPLE הפכה לאחרונה את OpenAI, מפתחת ChatGPT לשותפה הראשונה באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה. על פניו, זה היה נראה כמו חדשות רעות עבור גוגל GOOGLE , שמשלמת לאפל מיליארדים מדי שנה להיות מנוע החיפוש ברירת המחדל במכשיריה. עם זאת, האינטגרציה של OpenAI עם אפל מוגבלת ויתכן גם שגוגל תכניס את ג'ימיני למכשירי האייפון.
במבט ראשון, נראה היה שהשותפות בין אפל ל-OpenAI תשנה משמעותית את הנוף הטכנולוגי. OpenAI, הנתמכת על ידי מיקרוסופט, תהנה מנוכחות במספר עצום של מכשירים, תחום בו גוגל שימשה כספקית החיצונית העיקרית של שירותים כמו חיפוש ומפות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אפל הדגישה כי היא מתמקדת במתן חווית בינה מלאכותית במכשיריה, כלומר היא מקווה שהמשתמשים לא יצטרכו להשתמש בטכנולוגיה של OpenAI עבור רוב הצרכים שלהם. פרטים של משתמשים לא ישותפו עם ChatGPT ו-OpenAI לא תוכל לראות אילו שאלות המשתמשים שואלים. יכול להיות שבסופו של דבר החוויה שתספק OpenAI תהיה פחות שימושית עבור משתמשי האייפון לעומת החוויה שמקבלים משתמשי האנדרואיד עם ג'ימיני של גוגל.
"האינטגרציה של ג'ימיני ואנדרואיד מספקת יתרון תחרותי בבינה מלאוכתית ג'נרטיבית", כתבו במורגן סטנלי. "האימוץ של המשתמשים כמובן ישפיע, אבל הדינמיקה הזו עשוה להוביל ליותר מכירות של מכשירי אנדרואיד על פני מכשירי אייפון, או פשוט להגדיל עוד יותר את המינוף של אלפבית במשא ומתן עם אפל כך שהחברה תוכל להציע מוצרים דומים גם באייפון".
חברת האם של גוגל, אלפבית, נסחרת כעת לפי שווי של 2.2 טריליון דולר, זאת לאחר שמניית החברה זינקה ב-32% מתחילת השנה וב-56% ב-12 החודשים האחרונים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
