אמיר פנוש
צילום: יחצ

סיוה השיקה מעבד בינה מלאכותית חדש: מתי היא תראה הכנסות ממנו?

החברה הישראלית השיקה שלשום מעבד AI חדש שמכוון למוצרי TinyML, שצפויים לזכות בנתח הגדול ביותר של שוק הבינה המלאכותית עבור מוצרי קצה; מה הפוטנציאל של המהלך ומתי היא תתחיל להכיר בהכנסות ממנו?
איתן גרסטנפלד | (3)

הטכנולוגיה של חברת סיוה סיוה הישראלית נמצאת ככל הנראה בלפחות אחד ממוצרי האלקטרוניקה שאתם מחזיקים. החברה הוותיקה, מתכננת רכיבי מוליכים למחצה ומספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטית וחישה חכמה, עבור מגוון מוצרי קצה החל ממכוניות, עובר בטלוויזיות טלפונים וכלה באוזניות אלחוטיות ושעונים חכמים.

בשנים האחרונות נכנסה החברה גם לתחום הבינה המלאכותית, באמצעות מעבד בשם NeuPro-Nano, אשר מיועד למוצרי בינה מלאכותית עבור מוצרי קצה (edgeAI). למעשה מדובר בבינה מלאכותית, שפועלת מחוץ לשרתים ולמרכזי הנתונים של ענקיות הטכנולוגיה. זה תחום מאד רחב שכולל בתוכו בין היתר מכוניות, בתים חכמים, מחשבים, טלפונים ומצורים לבישים (אוזניות, שעונים חכמים וכו'). סיוה, מציעה פתרונות עבור מעבדי בינה מלאכותית, או בשמם המקצועי NPU (neural processing unit), המיועדים למוצרי קצה שונים. 

שלשום, הודיעה החברה על כניסה לסגמנט בתוך עולם הבינה המלאכותית עבור מוצרי קצה - TinyML. הסגמנט מתאפיין במודלים שרצים באופן מקומי, על מוצרים קטנים יחסית, בהספק קטן, מבלי להיעזר בגישה לזיכרון רחב יותר. כך לדוגמא, רכיב הבינה המלאכותית שרצים באופן מקומי ומתמיד על מכשירים סלולאריים, כמו זיהוי פנים או עוזרים אישיים כמו סירי נופל תחת ההגדרה של TinyML. דוגמא אחרת, הוא סינון הרעשים באוזניות אלחוטיות. 

 

"כשאנחנו מסתכלים על גודל השוק, TinyML צפוי להפוך לשוק הגדול ביותר בעולם של ה-edgeAI. ההערכות הן שבשנת 2028 ייוצרו 6-7 מיליארד שבבים עבור מוצרי קצה, מתוכם 4 מיליארד עבור TinyML. מפה מגיע הרצון שלנו להתמקד גם בשוק הזה, ולתת מענה גם לדרישות שלו ולתפוס נתח משמעותי מהשוק הזה. יש פה מנוע צמיחה שאנחנו בונים עליו שייקח אותנו קדמה", מסביר משה שייר, סמנכ"ל השיווק של סיוה בשיחה עם ביזפורטל.

משה שייר, סמנכ״ל השיווק של סיוה

המוצר החדש של החברה כבר זמין ללקוחות, והיא נמצאת בשלבים מתקדמים של מו"מ מול לקוחות, כאשר להערכתם העסקאות צפויות להסגר כבר בחצי השנה הקרובה. עם זאת, ההכנסות מהן יגיעו בשלבים במהלך השנים הקרובות. זאת משום שהחברה נשענת על הכנסות מהסכמי רישוי מול לקוחות ובשנים לאחר מכן מתמלוגים כפועל יוצא מייצור המכשירים. כך ששייר מעריך שאת התוצאות האמיתיות מהכניסה לתחום של TinyML רק בשנת 2025-2026.

המשקיעים בינתיים פסימיים

עם זאת, חשוב להגיד שההודעה של סיוה שלשום לא ריגשה את המשקיעים, שככל הנראה ימתינו לראות כיצד זה יבוא לידי ביטוי בתוצאות. מניית החברה נסחרת כיום במחיר של כ-18.4 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של 433 מיליון דולר. בשנה האחרונה נמצאת מניית החברה בירידה, כאשר מתחילת השנה ירדה מניית החברה בכ-20%.

קיראו עוד ב"BizTech"

גרף מניית סיוה בחמש השנים האחרונות. קרדיט: ביזפורטל

את הרבעון הראשון של 2024 סיימה סיוה עם הכנסות של כ-22.1 מיליון דולר, ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ומתחת לצפי האנליסטים בוול סטריט. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-33% לעומת הרבעון המקביל ועמדו על 10.7 מיליון דולר (כ-48% מההכנסות), אך ההכנסות מהסכמי רישוי (52% מההכנסות) ירדו ב-37% ל-11.4 מיליון דולר, בשל דחיית החתימה על כמה הסכמים לרבעון השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר להפסד נקי מתואם של 1.3 מיליון דולר (5 סנט למניה), לעומת רווח נקי מתואם של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (3 סנט למניה). החברה פספסה את צפי האנליסטים בוול סטריט שצפו רווח של 3 סנט למניה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי 27/06/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
    המנוע של העולם
  • 2.
    אזרח 27/06/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    מתי יחזור אמון המשקעיים ???
  • 1.
    בשבילי רק QCOM (ל"ת)
    דני 27/06/2024 13:09
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.