החשב הכללי יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף

מוסר תשלומים: רוב מוחלט של התשלומים לספקים של משרדי הממשלה שולמו תוך 45 ימים

על פי נתוני החשב הכללי כ-96% מהתשלומים של המשרדים בשנת 2023 שולמו בתוך 52 ימים ממועד קבלת החשבונית; ממוצע ימי האשראי במשרדי הממשלה נמוך מימי האשראי המרביים הקבועים בחוק ועומד על 29.9 ימים
איתן גרסטנפלד |

​כ-88% מכמות התשלומים לספקי משרדי הממשלה בשנת 2023 משולמים בתוך 45 ימים ממועד קבלת החשבונית וכ-96% מהתשלומים משולמים בתוך 52 ימים ממועד קבלת החשבונית כך עולה מהדיווח, שהוגש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת. נתונים אלו משקפים ימי אשראי קצרים ובתנאים טובים משמעותית מהנתונים הרווחים במשק.

על פי הדו"ח, בשנת 2023 כ-88% מסך התשלומים ששילמה הממשלה, בהיקף כולל כ-101 מיליארד שקל, שולמו בתוך 45 ימים מיום קבלת החשבונית, וכ-96% מסך התשלומים, בהיקף כולל של כ-112 מיליארד שקל שולמו בתוך 52 ימים ממועד קבלת החשבונית, זאת לעומת 93% בשנת 2022. 

ממוצע ימי האשראי במשרדי הממשלה (ללא משרדים ביטחוניים) בשנת 2023 נמוך מימי האשראי המרביים הקבועים בחוק ועומד על 29.9 ימים בלבד מיום קבלת החשבונית. מניתוח ממוצע ימי האשראי בחלוקה לעסקים, לפי גודל עסק, עולה כי ימי האשראי הממוצעים לעוסקים מורשים עומד על כ-23 ימים מיום קבלת החשבונית, לעסקים זעירים על כ-28 ימים, ועסקים קטנים, בינוניים וגדולים עד כ-30 ימים מיום קבלת החשבונית.

נתוני החשב הכללי

ב-61% ממשרדי הממשלה חל שיפור בכמות התשלומים ששולמו בתוך 45 ימים ממועד קבלת החשבונית ביחס לשנים הקודמות. ב-76% ממשרדי הממשלה ימי האשראי הממוצעים קצרים יותר מהממוצע הכולל של תשלומי כלל משרדי הממשלה בשנת 2023, זאת לעומת 73% בשנת 2022, ו-63% בשנת 2021.

משנת 2017 ועד שנת 2023 חל גידול עקבי בכמות ובסכום התשלומים שהוקדמו ביחס לדרישת ימי האשראי הקבועה החוק, כאשר מתוך נתוני משרדי הממשלה (לא כולל מערכת הביטחון), בשנת 2023 חל גידול של כ-38 אלף בכמות התשלומים שהוקדמו ביחס לדרישת ימי האשראי הקבועה בחוק בהשוואה לשנת 2022, וגידול של כ-4 מיליארד ש״ח בסכום התשלומים שהוקדמו ביחס לדרישת ימי האשראי הקבועה החוק בהשוואה לשנת 2022.

כ-12% מכמות התשלומים אינם משולמים בתוך 45 ימים ממועד הגשת החשבונית, כאשר 72% מתוכם משולמים בעיכוב של עד 7 ימים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל