הלמ"ס: ירידה של 15% במספר תאונות הדרכים - ועלייה בתאונות הקטלניות
ב-2023 חלה ירידה של 15.1% במספר התאונות לעומת 2022. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היום. עליות חלו במספרי התאונות הקטלניות (6.6%) והקשות (2.2%) לעומת השנה שקדמה לה.
במספר הנפגעים בתאונות הדרכים נרשמה אמנם ירידה של 13.9%, אך במספר ההרוגים (3.4%) ומספרים הפצועים קשה (2.3%) נרשמו עליות. במספר הפצוןעים קל בתאונות נרשמה ירידה גדולה של 17%.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקום המדינה ועד סוף 2023 נהרגו בתאונות דרכים ברחבי הארץ 32,997 בני אדם. מספר ההרוגים בישראל ירד משיא של 756 ב-1975 ל-344 הרוגים בממוצע לשנה בין 2013 ל-2023. שיעור ההרוגים ל-100 אלף תושבים ירד מ-4.6% ב-2009 ל‑3.7% ב-2012. ב-2016 עלה שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים ל-4.4% וב-2023 הוא הגיע ל-3.7%.
על אף הירידה במספרים מוחלטים בסך כל התאונות בשנים האחרונות, עלה שיעור התאונות החמורות (קטלניות וקשות) מכלל התאונות. בשיעור הנפגעים באופן חמור (הרוגים ופצועים קשה) ל-100 אלף תושבים כמעט ולא חל שינוי בשלוש השנים האחרונות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ב-2023 דווחו למשטרת ישראל 8,832 תאונות דרכים עם נפגעים שסווגו בלמ"ס כתאונות דרכים מורחבות - בתאונות אלה נפגעו 15,897 בני אדם. מספר התאונות הקטלניות ב-2023 (340) היה גבוה ב-6.6% לעומת 2022 (319), וגבוה ב-8.4% לעומת הממוצע ב-2021-2019.
חלה עלייה של 7.1% ב-2023 במספר ההרוגים היהודים וירידה של 14% במספר ההרוגים הערבים, לעומת 2022. חלקם של הערבים מבין הנפגעים (28.2%) ומבין ההרוגים (27.0%) בתאונות דרכים גבוה מחלקם באוכלוסייה (21.1%). על אף הירידה הכללית במספר ההרוגים הערבים, חלה עלייה במספר הילדים הערבים שנהרגו. 22 ילדים ערבים (עד גיל 14) נהרגו ב-2023 (14 ילדים ב-2022), שהם 62.9% מכלל הילדים שנהרגו (לעומת 48.3% ב-2022).
חומרת התאונות בדרכים לא עירוניות היתה גבוהה מחומרת התאונות בדרכים עירוניות: 6.0% מהתאונות בדרכים לא עירוניות היו קטלניות ו-29.2% קשות, ואילו 2.7% מהתאונות בדרכים עירוניות היו קטלניות ועוד 25.6% קשות. 54.7% מהתאונות הקטלניות, אירעו בדרכים לא עירוניות. 47.1% מכלל הנפגעים נפגעו בתאונות שאירעו בדרכים לא עירוניות, שהן 35.2% מכלל התאונות. רוב ההרוגים נהרגו בתאונות שאירעו בדרכים לא עירוניות (56.2%). לעומת זאת, רוב הפצועים קשה (57.1%) נפגעו בדרכים עירוניות.
לפי הדיווחים למשטרה, ב-2023 נפגעו 1,517 בני אדם ב-1,407 תאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים (לעומת 1,468 תאונות ב-2022). 311 מהן סווגו כתאונות מסוג תאונת דרכים מורחבת, והשאר סווגו כ"כללי עם נפגעים קל". בנוסף, בבתי החולים אושפזו 703 נפגעים בעקבות תאונות דרכים כאלה שלא דווח עליהן למשטרה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
