הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תאונת דרכים תאונה רכב התנגשות
צילום: Istock

הלמ"ס: ירידה של 15% במספר תאונות הדרכים - ועלייה בתאונות הקטלניות

עוד עולה מהנתונים שפורסמו על 2023 כי במספר הנפגעים נרשמה ירידה, אך במספר ההרוגים והפצועים קשה נרשמו עליות. ירידה של 14% נרשמה במספר ההרוגים מהמגזר הערבי, ואילו זינוק נרשם במספר הנפגעים בתאונות עם קורקינט חשמלי שלא דווחו למשטרה
עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הלמ"ס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תאונות דרכים

ב-2023 חלה ירידה של 15.1% במספר התאונות לעומת 2022. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היום. עליות חלו במספרי התאונות הקטלניות (6.6%) והקשות (2.2%) לעומת השנה שקדמה לה.

במספר הנפגעים בתאונות הדרכים נרשמה אמנם ירידה של 13.9%, אך במספר ההרוגים (3.4%) ומספרים הפצועים קשה (2.3%) נרשמו עליות. במספר הפצוןעים קל בתאונות נרשמה ירידה גדולה של 17%.

מקום המדינה ועד סוף 2023 נהרגו בתאונות דרכים ברחבי הארץ 32,997 בני אדם. מספר ההרוגים בישראל ירד משיא של 756 ב-1975 ל-344 הרוגים בממוצע לשנה בין 2013 ל-2023. שיעור ההרוגים ל-100 אלף תושבים ירד מ-4.6% ב-2009 ל‑3.7% ב-2012. ב-2016 עלה שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים ל-4.4% וב-2023 הוא הגיע ל-3.7%.  

על אף הירידה במספרים מוחלטים בסך כל התאונות בשנים האחרונות, עלה שיעור התאונות החמורות (קטלניות וקשות) מכלל התאונות. בשיעור הנפגעים באופן חמור (הרוגים ופצועים קשה) ל-100 אלף תושבים כמעט ולא חל שינוי בשלוש השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"בארץ"

ב-2023 דווחו למשטרת ישראל 8,832 תאונות דרכים עם נפגעים שסווגו בלמ"ס כתאונות דרכים מורחבות - בתאונות אלה נפגעו 15,897 בני אדם. מספר התאונות הקטלניות ב-2023 (340) היה גבוה ב-6.6% לעומת 2022 (319), וגבוה ב-8.4% לעומת הממוצע ב-2021-2019.

חלה עלייה של 7.1% ב-2023 במספר ההרוגים היהודים וירידה של 14% במספר ההרוגים הערבים, לעומת 2022. חלקם של הערבים מבין הנפגעים (28.2%) ומבין ההרוגים (27.0%) בתאונות דרכים גבוה מחלקם באוכלוסייה (21.1%). על אף הירידה הכללית במספר ההרוגים הערבים, חלה עלייה במספר הילדים הערבים שנהרגו. 22 ילדים ערבים (עד גיל 14) נהרגו ב-2023 (14 ילדים ב-2022), שהם 62.9% מכלל הילדים שנהרגו (לעומת 48.3% ב-2022).

חומרת התאונות בדרכים לא עירוניות היתה גבוהה מחומרת התאונות בדרכים עירוניות: 6.0% מהתאונות בדרכים לא עירוניות היו קטלניות ו-29.2% קשות, ואילו 2.7% מהתאונות בדרכים עירוניות היו קטלניות ועוד 25.6% קשות. 54.7% מהתאונות הקטלניות, אירעו בדרכים לא עירוניות. 47.1% מכלל הנפגעים נפגעו בתאונות שאירעו בדרכים לא עירוניות, שהן 35.2% מכלל התאונות. רוב ההרוגים נהרגו בתאונות שאירעו בדרכים לא עירוניות (56.2%). לעומת זאת, רוב הפצועים קשה (57.1%) נפגעו בדרכים עירוניות.

לפי הדיווחים למשטרה, ב-2023 נפגעו 1,517 בני אדם ב-1,407 תאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים (לעומת 1,468 תאונות ב-2022). 311 מהן סווגו כתאונות מסוג תאונת דרכים מורחבת, והשאר סווגו כ"כללי עם נפגעים קל". בנוסף, בבתי החולים אושפזו 703 נפגעים בעקבות תאונות דרכים כאלה שלא דווח עליהן למשטרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם הסכם נורמליזציה קזחסטן תיירות

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן