צילום: אייל טואג

ראש אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל: "הגירעון צפוי לטפס ל-7%"

ד"ר אייל ארגוב העריך במסגרת כנס "המכון למדיניות כלכלית" של המכללה האקדמית גליל מערבי כי המלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקל, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון

איתן גרסטנפלד | 03/06/2024 14:47 (8)

נושאים בכתבה בנק ישראל גרעון

"הגירעון התקציבי קפץ מ-1% בשנה ל-4% וצפוי לעלות ל-7% והמלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקל, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון", כך מעריך היום ראש אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל, ד"ר אייל ארגוב.

מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד"ר איל ארגוב אמר את הדברים במסגרת כנס "המכון למדיניות כלכלית" של המכללה האקדמית גליל מערבי. לדבריו, "לאחר ירידה ניכרת בפעילות במשק ברבעון האחרון של 2023, שכללה פגיעה בצריכה הפרטית, בהשקעות, ובשוק העבודה בגין היעדרות ממושכת וגיוס מילואים נרחב, בחודשים מרץ-אפריל של השנה אנחנו כבו רואים התאוששות משמעותית במישורים אלה. עם זה, הדגיש ארגוב כי "ישנם 'כיסים' שבהם הכלכלה טרם השתקמה, ובראשם ענף הבניה. הקיפאון בענף הביא לעליית מחירים, כשהתחליף שהממשלה ניסתה לקדם באמצעות הבאת עובדים זרים לא הוכיח את עצמו בשל הבירוקרטיה המתמשכת שכרוכה במהלך ונוכח החשש להגיע לישראל בזמן מלחמה. בתקופת האינתיפאדה השנייה התהליך לקח כשנה וכעת זה צפוי לקחת זמן רב יותר".

בהתייחס לסוגיית הגירעון ציין ארגוב: "הגירעון התקציבי קפץ מ-1% בשנה ל-4% וצפוי לעלות ל-7% והמלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקל, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון. הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שצפויה לקום תהיה חייבת לכלול גם דמויות מהשדה האזרחי, משום שמה שקורה בתוך הצבא משפיע באופן דרמטי על הצרכים האזרחיים, כמו גיוסי מילואים, דחיית שירות, היקף התעשיות הביטחוניות ועוד, ומוכרחים לעשות את האיזון הזה".

גיל כהן, מנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר הדגיש כי "בניגוד לתחזית השלילית שחברות דירוג האשראי נתנו לישראל במהלך המלחמה, המדינה מצליחה לשמור על יציבות בזכות היקף הגיוסים, ניהול החוב ודיאלוג שוטף עם חברות הדירוג למעקב אחר משתנים אלה. ערב המלחמה מדינת ישראל הגיעה עם יחס חוב-תוצר של 60%, מהנמוכים במערב, שאפשר לממשלה גמישות פיסקאלית רבה, ועודף בתקציב המדינה לאחר שנים של גירעון. מתחילת המלחמה גייסנו יותר מ-200 מיליארד שקל על מנת לוודא שלממשלה יהיה מספיק כסף לתמרן בתקופה הזו".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
העובדות מדברות 03/06/2024 21:50
הגב לתגובה זו
בנט "ירש" מהממשלה שלפניו קופת אוצר עם גירעון והצליח להקטין אותו מאד, בהמשך לפיד הצליח לאפס אותו (הגירעון היה אפסי בסיום הקדנציה של לפיד). ואז החלה הקדנציה הנוכחית ואיזה "פלא", מדינת ישראל חזרה להיות בגירעון והוא רק הולך וגדל. גם התירוצים גדלים כל הזמן. אגב, תמיד יש את הסקפטים שרושמים "שמאלני" לכל מי שמציין את העובדות.באמת שאני לא כזה. ממליץ שתבדקו בעצמכם את מה שכתוב לעיל. תירוצים אפשר לספר כל הזמן, את העובדות אי-אפשר לשנות
5.
מריה 03/06/2024 19:57
הגב לתגובה זו
הגירעון מחייב את עצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
4.
אורן 03/06/2024 17:51
הגב לתגובה זו
את הימין המשיחי דברים כאלה לא מענינים
יהווית 03/06/2024 19:56
הגב לתגובה זו
ככה אנחנו נראים...
3.
איצקו 03/06/2024 17:41
הגב לתגובה זו
יש המון חברות שמשלמות מס מופחת. הגיע זמן התשלום. העניין הוא שזה לא מעניין את חברי הכנסת אלא כסאם.
2.
דני 03/06/2024 15:21
הגב לתגובה זו
אני גר לא רחוק מכמה בסיסים, לא תאמינו איזה שדרוגים הם עושים לעמדת הש''ג לשקמיה ולשירותים. אני שוקל לעבור לגור בבסיס.
משרד הביטחון הכרחי 03/06/2024 21:45
הגב לתגובה זו
לא ברור למה מפריע לך שמצ'פרים את החיילים שתורמים למדינה ולהגנה עליה, אבל לא מפריע לך למשל שמעבירים מיליארדים לחרדים שלא תורמים דבר ולא מגנים על המדינה.
1.
אפרת 03/06/2024 15:01
הגב לתגובה זו
אוכלי נבלות לא ישלמו על כך כלום. לעם טיפש מגיע פוליטיקאים מושחתים וגושי חרא גם מימין וגם משמאל. אסור להשאיר אף פוליטיקאים בכנסת הבאה, יש לשנות שיטת הבחירות לאזוריות כל אזור יבחר נציגיו ולכנסת ולא חברי המרכז המושחתים יבחרו אותם. שרים אך ורק שרים מקצועיים ולא גושי החרא שנמצאים שם כרגע וגם שהיו בעבר. ביטול כל המשרדים הממשלתיים והשארת 13 משרדים בלבד. לבטל כל הפיצולים שביבי עשה למשרדים והפירוק שלהם.

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן