אל תאמינו לטיקטוק: מספר השכירים בישראל עלה; שיעור האבטלה: 3.4%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם, שיכולים להעיד על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. אחד הנתונים המעניינים הוא מספר המועסקים במשרת שכיר. בחודש האחרון עלה מספר המועסקים בכלל בכ-9,000 איש לעומת החודש הקודם והגיע ל-4.363 מיליון. בניגוד למה שמספרים לכם ברשתות החברתיות, על הכדאיות הכלכליות בהפיכה לעצמאים ועל הטרנד שכובש את הרשת, המספרים מספרים אחרת: מספר השכירים עלה ל-3.789 מיליון (3.773 מיליון בחודש הקודם) ונראה כי הוא במגמת צמיחה.
על פי נתוני אפריל, האחוז בכוח העבודה עומד על 63.1% (63% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 60.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) ואחוז האבטלה על 3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). לגבי בני 64-25 בכוח העבודה - הם מהווים 81.3% (80.9% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עומד על 78.8% (78.4% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עומד על 3.2% (3.1% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עומד על 77.8% (77.2% בחודש הקודם).
במספרים, המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה מונים באפריל 4.518 מיליון נפש. מהם 4.363 מיליון מועסקים וכ-155 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.236 מיליון היו גברים (2.226 מיליון בחודש הקודם) ו-2.127 מיליון היו נשים (2.128 מיליון בחודש הקודם).
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.1% (63.0% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-66.1% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (60.0% בחודש הקודם).
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש זה הגיע ל-3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים (ראה תרשים 2) הגיע ל-3.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ואחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.1% (3.0% בחודש הקודם).
שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-60.9% באפריל 2024 (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים (ראה תרשים 4) הגיע ל-63.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הגיע ל-58.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).
בחודש האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע ועליה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, בהשוואה לחודש הקודם. מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע) ירד בהשוואה לחודש הקודם.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-34.4 שעות בחודש אפריל 2024 (35 בחודש הקודם). ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד ל-34.9 שעות (35.5 בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-1.1% לעומת החודש הקודם, מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-2.1% לעומת החודש הקודם.
אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (77.2% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים בקרב הגברים עלה ל-86.5% (86.0% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-68.7% (68.0% בחודש הקודם).
האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 68.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים - 55.6% (53.9% בחודש הקודם).
כמו כן, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 66.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) כששיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים 52.3% (51% בחודש הקודם). בחודש אפריל 2024 הייתה עליה בשיעור התעסוקה ברוב המחוזות בהשוואה לחודש הקודם.
אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז ירושלים - 6% (5.3% בחודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז המרכז - 2.9% (2.8% בחודש הקודם).
לפי ענפים, הירידה הגדולה ביותר הייתה בענף תעשייה; כרייה וחציבה (כ-17 אלף מועסקים). בקרב מועסקים, התוספת הגדולה ביותר הייתה בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-16 אלף מועסקים). הירידה הגדולה ביותר הייתה בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (28 אלף מועסקים).
- 1.מה לא נספר? עשרות אלפי שליחים בחלקם אקדמאים במעבר (ל"ת)יורם 03/06/2024 12:37הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
