יואב תורגמן מנכל רפאל
צילום: דוברות רפאל

רפאל בדוחות טובים - המכירות זינקו ל-3.9 מיליארד שקל, ההזמנות זינקו ב-16% ל-7.8 מיליארד שקל

עמית בר | (5)

בהמשך לדוחות הטובים של אלביט מערכות והתעשייה האווירית, רשמה רפאל ברבעון הראשון של 2024 צמיחה משמעותית, עם עלייה של 32% במכירות שהסתכמו ב-3.9 מיליארד שקל. ההזמנות החדשות גדלו ב-16% ל-7.8 מיליארד שקל, והרווח הנקי זינק ב-48% והגיע ל-232 מיליון שקל. החברה מחלקת כ-50% מהרווח כדיבידנד למדינה.

צבר ההזמנות של רפאל עלה ל-55.5 מיליארד שקל והוא צפוי להמשיך ולגדול ברבעונים הבאים בשם המתיחות הביטחונית במספר אזורים בעולם וכן בזכות ההגנה האווירית המוצלחת שהוכחה בזמן אמת נגד הטילים והמל"טים של איראן. 

רפאל כחברה ישראלית מתמקדת בשוק הישראלי ובתקופת מלחמה מספקת עדיפות לישראל, אך משתדלת שלא לפגוע בהזמנות האחרות. על רקע המרכיב הגדול של האספקה למשרד הביטחון וצה"ל ברבעון הראשון, שיעור המכירות לישראל עלה ל-59%.  המכירות באירופה הן 20%, באסיה כ-17% ובארה"ב 3% בלבד.

 

מערכות קלע דוד וכיפת ברזל של רפאל השתתפו בהצלחה ביירוטים שונים, כולל מתקפת הטילים הגדולה מאיראן. המערכת זכתה בפרס ביטחון ישראל, והחברה קיבלה פרס נוסף על פרויקט טכנולוגי וחדשני בשיתוף עם המוסד וחיל האוויר.

 

רפאל צפויה להזמנות גדולות נוספות עם קבלת מימון ביטחוני מארה"ב, הכולל 3 מיליארד דולר למיירטי כיפת ברזל, מיליארד דולר לקלע דוד ו-1.2 מיליארד דולר למערכת היירוט בלייזר מגן אור. 

רפא"ל מפתחת יחד עם אלביט את תותח הלייזר שעשוי להיות גורם מכריע בהגנה על הגבולות החל מהשנה הבאה. מדובר על מערכת זולה משמעותית לעומת כיפת ברזל עם יכולות כמותית העולה פי כמה על היכולת של כיפת ברזל 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי הבעלים של חברת רפאל , היא חברה ממשלתית ? (ל"ת)
    ירוק עולה 02/06/2024 07:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל 31/05/2024 20:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין כמה מהמכירות של החברות הישראליות הן בחול וכמה בארץ...אני מניח שצהל כרגע במצב הנוכחי מזמין את כל "התפריט" פעמיים כי מימלא הכל צק פתוח אבל אם ירגע הנצב אז המכירות לצהל ירדו חדות ולכן מעניין כמה מכל זה אלו מכירות לחול
  • 2.
    מנשר 31/05/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    רפאל מוכרת אשליות , המוצרים החדשים שלה הם תרמית , ראו את הרעיונות עם ד"ר מוטי שפר
  • יהלום 01/06/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
    את החלום למציאות, את המדע הבדיוני למדע ראלי
  • 1.
    טוב שיש לנו רפאל אם ראש יהודי ופטנטים (ל"ת)
    בראל 31/05/2024 19:12
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).