לחם בששת הימים, מת כעבור שנים מסוכרת - ואשתו הוכרה כאלמנת צה"ל
ועדת הערר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הכירה באחרונה באשתו של חייל שנפצע במלחמת ששת ימים ובהמשך מת מסוכרת, כאלמנת חייל שנספה במערכה. חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי, התרשמו מכך שהסוכרת התפתחה אצל האיש המנוח על רקע של הפוסט טראומה שנוצרה לו בעקבות חלקו במלחמה, ומכאן שהיא קשורה לשירות הצבאי שלו.
המנוח נפצע במהלך היום הרביעי של המלחמה, שהסתיימה בזמנו בניצחון ישראלי מוחץ. כשהוא ועמיתיו לשירות היו בדרך לתעלה, הפציצו אותם מטוסי מיג מצריים, והוא נפגע ברגלו ובידו. בהמשך הוא הוכר כנכה צה"ל עקב הפוסט טראומה שממנה סבל בעקבות אותו אירוע.
אלא שתחלואי המנוח לא הסתכמו בפציעות בגפיים ובנפש. שנים ספורות אחרי תום המלחמה אובחנה אצלו סוכרת, וב-1983 הוא החל לקבל תרופה מסוג אינסולין. בשלב מסוים הוא אף נאלץ לעבור כריתה של רגל. בדיון שהתקיים לפני כעשור, שיתף המנוח כי מצבו הנפשי החמיר, הוא שרוי בדיכאון, ספון בבית מזה חצי שנה, לא יכול לתפקד או לדבר הרבה וסובל מלחץ רב.
לבסוף הלך המנוח לעולמו בשל אירוע לב וכשל בכליה, על רקע מחלת הסוכרת. אחרי מותו ביקשה אלמנתו מקצין התגמולים להכיר בזכויותיה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ("חוק המשפחות"). ואולם היא נדחתה, ובעקבות כך הגישה את הערר לוועדה באוגוסט 2020.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת האלמנה, בעלה סבל מסוכרת מסוג 2 שהתפתחה אצלו כתוצאה מן המצב הנפשי הקשה שבו הוא היה שרוי לאחר המלחמה. בהתאם לכך, נטען כי יש קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפטירתו - דבר שמקנה למערערת הכרה מצד הרשויות כאלמנת חייל שנספה.
לעומתה, טען קצין התגמולים כי המנוח סבל בסבירות של 97% מסוכרת מסוג 1, שכן הוא לא סבל מהשמנת יתר – המאפיין הבולט של חולי סוכרת סוג 2. בהתחשב בכך שהספרות הרפואית אינה מכירה בקשר כלשהו בין לחץ נפשי להתפרצות סוכרת סוג 1, טען קצין התגמולים כי לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, ולכן יש לדחות את הערעור של האלמנה.
ואולם השופט אזולאי קיבל דווקא את עמדת המומחה שהעיד מטעם האלמנה, שלפיה בעלה סבל מסוכרת סוג 2. בקשר לכך, הוא הדגיש כי ועדת רפפורט קבעה בזמנו כי יש להכיר בקשר סיבתי בין מצב דחק בנסיבות מסוימות לבין סוכרת, וזאת ללא קשר אם מדובר בסוכרת 1 או בסוכרת 2.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
"בנסיבות מקרה זה, נראה לנו לאור מצבי הדחק מאז האירוע בשירות, הופעת ה-PTSD, והסבל הרב המתואר בתיעוד הרפואי ובעובדות האמורות לעיל מאז האירוע ועד להופעת הסוכרת ופטירתו, יש לאמץ את חוות דעתו ואת עדותו הקונקרטית של המומחה מטעם המערערת שבין שמדובר בסוכרת מסוג 1 ובין שמדובר בסוכרת מסוג 2 יש לקבוע את הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי", כתב השופט בפסק הדין. כמו כן, השופט העיר כי ישנה פסיקה ענפה שמכירה בקשר שקיים בין אירועי דחק נפשי לבין התפרצות של סוכרת 1, כך שעמדת קצין התגמולים השוללת את הקשר הזה אינה מבוססת.
כך למשל, באפריל 2023 הכירה ועדת הערר בקשר שבין דחק נפשי כתוצאה מהדחה מקורס קצינים עקב העתקה במבחן לבין סוכרת 1. גם בנובמבר האחרון פסקה הוועדה כי קיים קשר בין דחק נפשי שנגרם לחיילת כתוצאה מנפילת טיל בסמוך אליה והשתתפותה במטווח, לבין הסוכרת מהסוג הנ"ל.
בעקבות כל אלה, קבעו חברי הוועדה כי מות המנוח מסוכרת קשור באופן סיבתי לפוסט טראומה מהשירות הצבאי, ומשכך האלמנה שלו זכאית להכרה המבוקשת לפי חוק המשפחות, ובנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 25 אלף שקל.
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 מגדיר מיהם חיילים שנספו במערכה, מי מבני המשפחה זכאים לתגמולים ושיקום, סדרי תשלום, תקנות שיקום ועוד.
בימים אלה מקודם נוסח חדש לחוק. לפי המשרד, מטרת החוק המוצע היא לתקן את החוק באופן שיספק מענה ראוי ומיטבי לצרכים של יתומים ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. עיקר התיקון נוגע להרחבת הסיוע ליתומים בתחום הכלכלי, השיקומי והרגשי. זאת, בין היתר, בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינה וגיבוש המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים בראשות השופט פרופ' אליקים רובינשטיין ("ועדת היתומים"), שהוגשו באוגוסט 2022 לשר הביטחון. בנוסף, בעקבות תיקון מס' 35 מ-2013 לחוק משפחות חיילים, ולאור הניסיון שהצטבר מאז, עלה הצורך בעריכת תיקונים שונים הנוגעים לחלק מן ההטבות שעוגנו בתיקון האמור.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
