בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

האשה לא עובדת - והגרוש ימשיך לשלם לה מזונות

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה אשה על החלטה שפוטרת את בעלה, איש עסקים אמיד, מתשלום המזונות שלה: "אין די בקיום פוטנציאל השתכרות לאשה וברצון הבעל כי אשתו תצא לשוק העבודה כדי לפטור את הבעל מלשאת במזונותיה"
עוזי גרסטמן | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה ערעור שהגישה אשה על החלטה שפוטרת את בעלה, איש עסקים אמיד, מתשלום המזונות שלה. ההחלטה ניתנה על רקע העובדה שהאשה לא מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלה ובעלה נושא בכל הוצאות התא המשפחתי – כך שלכאורה אין סיבה לחייב אותו גם במזונות אשה. סגן הנשיא, השופט שאול שוחט, קבע כי אין בנימוקים האלה כדי לשלול מהאשה את מה שמגיע לה, ולכן היא תקבל מבעלה 4,500 שקל בחודש. בנוסף, נקבע כי הבעל יישא במלוא הוצאות החינוך והוצאות הבריאות החריגות של הילדים.

הצדדים נישאו זה לזו ב-2012 והביאו לעולם שלושה ילדים, כולם קטינים. בשלב מסוים עשתה המשפחה רילוקיישן לארצות הברית, שם ניהל הבעל את עסקיו. ב-2020 חזרה האשה עם ילדיה לישראל, כשבעלה נשאר שם ורק הגיע לביקורים בארץ פעם בחודש.

לאורך שנות הנישואים נהנתה המשפחה מרמת חיים גבוהה השמורה לעשירון העליון. בפסק הדין צוין כי הבעל העביר מדי חודש לאשתו 35 אלף שקל למחיה, וכן שהמשפחה נהגה לטוס לחופשות רבות בחו"ל. עוד נכתב כי בבעלות הבעל דירה בראשון לציון ובית פרטי בלוס אנג'לס, המניבים לו הכנסות משכירות.

בספטמבר אשתקד החליט הבעל לחזור ארצה, הפעם לצמיתות. אלא שלדברי האשה, עם חזרתו נהפכו החיים בבית המשותף לבלתי נסבלים. חודשיים בלבד לאחר מכן היא הגישה נגדו, באמצעות עו"ד אורלי מנע שני, תביעה למזונות אשה ומזונות הילדים.

לטענתה, עם חזרתו ארצה החל בעלה להפעיל כלפיה אלימות כלכלית, שהתבטאה בין היתר בביטול כרטיס האשראי שלה ובהפסקת ההעברות הכספיות, באופן שהפך אותה ואת הילדים המשותפים של השניים לנתונים לחסדיו. בינואר האחרון דחה בית המשפט למשפחה את התביעה למזונות אשה בנימוק שהבעל נושא במלוא הוצאות התא המשפחתי ובנוסף, לאשה יש פוטנציאל השתכרות שאותו היא לא מנצלת. לגבי מזונות הילדים, נקבע כי הבעל ישלם 5,250 שקל לחודש בלבד.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

האשה לא השלימה עם פסק הדין והגישה בקשת ערעור למחוזי. לטענתה, ההחלטה גורמת עוול בלתי נתפש לה ולילדיה, שלפני פרוץ הסכסוך חיו ברמת חיים גבוהה ביותר וכעת נאלצים להסתפק ב"פרוטות". היא ביקשה לפסוק לה מזונות אשה בסכום של 13 אלף שקל בחודש, וכן לחייב את בעלה במזונות של לפחות 3,000 שקל עבור כל אחד מהילדים המשותפים. מנגד, ביקש הבעל, שיוצג באמצעות עו"ד שירים הלפרט, לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה על כנה.

אבל השופט שוחט הכריע כי ההחלטה תשונה, בעיקר במישור מזונות האשה. הוא הבהיר כי אין בעצם העובדות שלאשה יש פוטנציאל השתכרות לא ממומש או שהבעל נושא במלוא הוצאות המחיה, כדי לפטור את האחרון ממזונות אשתו. "מזונות אשה אינם מסתכמים אך בקורת גג", הבהיר השופט והוסיף כי, "אין די בקיומו של פוטנציאל השתכרות לאשה וברצון הבעל כי אשתו תצא לשוק העבודה כדי לפטור את הבעל מלשאת במזונותיה".

קיראו עוד ב"משפט"

כמו כן, השופט סקר את רמת החיים הגבוהה ביותר שאליה התרגלה המשפחה, ובאופן ספציפי האשה, כשציין כי רק בין פברואר לאוקטובר בשנה שעברה טסה המשפחה ללא פחות משש חופשות בחו"ל. בנסיבות אלה, הוא קבע כי בנוסף לחיובים שהושתו על האיש בבית המשפט לענייני משפחה, הוא יוסיף לשלם לאשתו 4,500 שקל בחודש כמזונות אשה זמניים, וזאת עד להחלטה אחרת.

גם בסוגיית מזונות הילדים, נקבע כי ההחלטה תשונה כך שהבעל יישא במלוא הוצאות החינוך והוצאות הבריאות החריגות של הילדים, ולא רק במחצית מהן כפי שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה. עוד חויב הבעל לשלם לאשתו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 שקל.

אשה הקשורה בקשר נישואים זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואים עומד בתוקפו - אלא אם כן האשה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה. המזונות משולמים לאשה עד מועד הגירושין בין בני הזוג, או עד למתן פסק דין לגירושים על ידי בית הדין הרבני.

כדי לספק לאשה סעד זמני בזמן התנהלות ההליכים בתביעת המזונות, עומדת בפניה האפשרות להגיש בקשה למזונות זמניים. זכות האשה לקבל מזונות אינה רטרואקטיבית. בדרך כלל המזונות להם זכאית האשה ייקבעו מיום הגשת התביעה ולא יכללו את זכאותה למזונות, אם היתה, לפני הגשת התביעה. ניתן לתבוע מזונות אשה ומזונות ילדים בכתב תביעה אחד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    99 30/05/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    וגם השופט לא חכם
  • 1.
    בביביסטאן הגרוש לא שווה גרוש (ל"ת)
    Robin Hood 29/05/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.