רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המיסים תחויב להחזיר 118 מיליון שקלים

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל תביעה ייצוגית נגד רשות המסים בגין גבייה שלא כדין של מס שבח מבעלי דירות שהשכירו אותן לאורך השנים בפטור ממס כאשר בעלי הדירות ביקשו למכור אותן, הרשות החליטה לחשב "פחת" על הדירות, באופן שהגדיל את מס השבח

דור עצמון | (3)
נושאים בכתבה רשות המסים

בימ"ש לעניינים מנהליים (המחוזי בתל אביב) קיבל תביעה ייצוגית כנגד רשות המיסים וקבע כי אין לנכות פחת בעת חישוב מס השבח על מכירת דירות מגורים, שהושכרו בפטור ממס הכנסה על דמי שכירות, כפי שעשתה עד היום רשות המיסים. בימ"ש קבע כי ניכוי הפחת נעשה שלא כדין וכי הן הוראת הנוהל של רשות המיסים והן פסיקות של וועדות ערר שניתנו בעניין זה ותמכו בעמדת רשות המיסים הינן שגויות.

בימ"ש פסק כי על רשות המיסים להשיב לחברי הקבוצה, הכוללים את מי שמכרו דירות בין יום 20/1/18 ועד 28/2/23 ונוכה להם פחת, את מס השבח המוגדל שנגבה בשל ניכוי הפחת בסך כולל מוערך של 118,000,000 שקל. הסכום עשוי להגיע לכמיליארד שקלים בחישוב הצמדה וריבית.

עוד נפסק שכ"ט לב"כ התובע הייצוגי בסך של 4.2 מיליון שקל ולתובע הייצוגי בסך של 800,000 שקל. את התובע הייצוגי ייצג עו"ד אליהו מאיר, שותף במשרד פרימס, שילה, גבעון מאיר. התובע הייצוגי הינו עו"ד רשף חן.

"פחת" הוא כלי חשבונאי המשקף את הירידה בשווי של דירה על פני תקופת הבעלות והשימוש בה, כתוצאה מבלאי והתיישנות. בשנת 1996, רכש עו"ד חן דירת מגורים בחיפה, בתמורה ל-446,460 אלף שקל, לצורך השכרתה למגורים. כעבור כ-23 שנה, במאי 2019, מכר עו"ד חן את הדירה תמורת סך של 900,000 שקל. לאורך כל שנות החזקתו בדירה, השכיר אותה עו"ד חן, תמורת דמי שכירות בסכום הנמוך מתקרת הפטור ממס הקבועה בחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), ולכן היה פטור מתשלום מס הכנסה בגינה.

מכירת הדירה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין חיפה ביוני 2019, תוך שעו"ד חן חישב את השומה העצמית ללא הפחתה של רכיב הפחת משווי הרכישה, כך שסכום המס לתשלום עמד על סך של 9,263 שקל. אולם, בדיון שנערך ברשות המסים, טען מנהל מיסוי מקרקעין כי לפי הוראת נוהל פנימי 5/2007, יש להפחית את הפחת משווי הרכישה. בהתאם לכך, נערכה לעו"ד חן שומת מס שבח חדשה, בה הופחת רכיב הפחת בסך של 108,937 שקל משווי רכישת הדירה במקור, מה שהגדיל את סכום השבח (הפער בין שווי המכירה לבין שווי הרכישה) בגין המכירה, לסך של 19,646 שקל.

לאחר שרשות המסים עמדה על תשלום תוספת המס, שילם עו"ד חן את הסכום הנדרש, ובסמוך לאחר מכן, הגיש את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים.

עו"ד אליהו מאיר: "פסק הדין מהווה בשורה חשובה לציבור רחב של משכירי דירות בפטור, שעד היום נאלץ לשלם בעת מכירת דירתו מס שבח לא מוצדק, בשל כך שרשות המיסים ניכתה פחת לצורך חישוב המס - אף שפחת זה לא נוכה ולא היה יכול להיות מנוכה בפועל. לפסק הדין יכולות להיות השלכות גם לסוגי פטורים נוספים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ראשות המיסים רק רוצים כסף בשביל החרדים! (ל"ת)
    אמנון 26/05/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניצחון העם על האוצר המושחט! (ל"ת)
    אמנון 26/05/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף קצת צדק! (ל"ת)
    אמנון 26/05/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).