Finout
צילום: עומר הכהן

Finout עם גיוס של 26 מיליון דולר

סבב הגיוס מביא את סך ההשקעות בחברה ל-45 מיליון דולר מאז הקמתה
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה Finout גיוס הון

חברת הסטארט-אפ Finout, הפועלת בתחום ה-FinOps ומפתחת פלטפורמה לניהול תשתיות ענן בארגונים, מכריזה על גיוס בסך 26.3 מיליון דולר בסיבוב מסדרה B. הסיבוב הובל על ידי קרן Red Dot Capital, בהשתתפות Maor Investments והמשקיעים הקיימים Team8, Pitango First ו-Jibe. סיבוב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-45 מיליון דולר.

הפלטפורמה של Finout נמצאת בשימוש על ידי חברות כמו Lyft, The New York Times, Choice Hotels, Wiz, Appsflyer, Orca Security, Forter, Riskified וארגונים נוספים. 

ארגונים גדולים נוטים להשתמש במגוון שירותי ענן ותשתיות, כמו AWS, Azure, GCP, Datadog, Snowflake, Databricks, Kubernetes ועוד. Finout הינה מערכת ההפעלה שעליה חברות מטמיעות FinOps, המערכת מאפשרת לארגון לנתח את כל חשבוניות הענן במקום אחד, לשייך את ההוצאות לישויות ארגוניות, ליצור תקציבים, תחזיות ופעולות נוספות להורדת עלויות הענן.

"ארגונים גדולים מגיעים ל-Finout כדי לעזור להתמודד עם אתגרי הFinOps שלהם", אמר רועי רבהון, שותף מייסד ומנכ"ל החברה. "ככל שמורכבות הסביבה גדלה, ככה קשה יותר לשמור את כל הארגון סביב אותה מטרה - צמיחה בריאה. הוצאות הענן הן ההוצאה השנייה בגודלה בתקציב להרבה ארגונים, והבנה שלהן לעומק היא קריטית לגדילת החברה."

חברת Finout נוסדה ב-2021 ע"י רועי רבהון (מנכ"ל), אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי). החברה הכפילה את ההכנסות שלה פי 9 ב-2023 ופי 3 כבר מתחילת 2024. באפריל הכריזה החברה כי רכשה את חברת Cloudthread, חברה מתחרה הפועלת בחזית טכנולוגיית אופטימיזציית הענן. בנוסף צרפה Finout לדירקטוריון החברה את מאט אליס, לשעבר מנכ"ל ומייסד של מתחרתה Cloudability. החברה מעסיקה 42 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בתל אביב והשאר במשרד בניו יורק.

"כשגדלים במהירות כמו שלנו, תרבות FinOps היא חיונית מהיום הראשון", אמר רון צרויה, מוביל תחום ה-FinOps בחברת Wiz. "העבודה עם Finout מאפשרת לי כראש התחום לחבר בין עולמות הפיתוח לעולמות העסקיים, ועוזרת לי לוודא שהתשתיות שלנו גדולות בצורה בריאה. Finout הם שותפים לדרך ולמסע ה-FinOps שלנו שהוא לא טרוויאלי בחברה כמו Wiz עם אתגרי הגדילה הייחודיים שלנו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.