נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

אחרי הורדת הדירוג: ב-S&P צופים לכלכלה הישראלית התאוששות איטית מבעבר

חברת דירוג האשראי מעריכה שלמרות השיפור בתוצר והעובדה שהם מעריכים כי לא צפויה הסלמה נוספת באחת הגזרות, להערכתם חוסר הוודאות הפוליטי לצד החולשה בשורה של מגזרים יקשו על התאוששות התוצר שיציג בסוף השנה צמיחה של 0.5% בלבד
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה S&P דירוג אשראי

לאחר שבחודש שעבר הורידה את דירוג האשראי של ישראל, חברת S&P צופה שההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית יותר מבעבר, חרף השיפור בתוצר ברבעון הראשון. על אף שבחברה לא צופים הסלמה באחת הגזרות, להערכתם חוסר הוודאות הפוליטי לצד החולשה בשורה של מגזרים יקשו על התאוששות התוצר.

בסקירה שפרסמה את אתמול חברת דירוג האשראי הבינלאומית נכתב כי החולשה המתמשכת במגזרי התיירות, הבנייה והחקלאות, לצד חוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית, יגבילו את ההתאוששות בצמיחה. לאור זאת בחברה דבקים בהערכתם שצמיחת התוצר בשנת 2024 תעמוד על 0.5%, אך תגדל ל-5% בשנת 2025. זאת בהנחה שהמצב הגיאופוליטי יתייצב ופעילויות הייצוא וההשקעות יתאוששו.

לדבריהם, במהלך 20 השנים האחרונות, רק מגפת הקורונה במהלך שנת 2020 הביאה לירידה דומה בתפוקה הכלכלית לזו שנרשמה בסוף 2023. עם זאת, לאחר מגיפת הקורונה, התפוקה הכלכלית של ישראל התאוששה מהפגיעה תוך רבעון אחד. ב-S&P מציינים גם כי זעזועים אחרים שעברו על הכלכלה כולל המבצעים בעזה ב-2012 ("עופרת יצוקה") וב-2014 ("צוק איתן"), ולפניהם מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הביאו לפגיעה קלה באופן משמעותי בביצועים הכלכליים ולוו בהתאוששות מהירה. אולם הפעם, ברבעון הראשון של השנה, התפוקה של ישראל נותרה מתחת לרמה שלפני המלחמה, במיוחד אם לא כוללים הוצאות ממשלתיות הקשורות לביטחון.

קרדיט: S&P

בחברת דירוג האשראי ממשיכים להניח שהמלחמה עם חמאס וחילופי האש עם חיזבאללה יימשכו לאורך 2024, אך צפויות להישאר מקומיות ולא להתרחב לרחבי המזרח התיכון. קרי, לא צפויים לדידם עימותים משמעותיים וישירים עם איראן, וכן לא צפויה החרפה במתיחות ברחבי יהודה ושמרון. עם זאת, הם עדיין מעריכים שהסיכונים לדירוג האשראי של ישראל נותרו גבוהים, שכן בנוסף לאפשרות של הסלמה בחלק מהגזרות הם מזהים הידרדרות ביחסים בין ישראל לבעלות בריתה הקרובות ביותר. מה שעשוי לפגוע בהתאוששות הכלכלית של ישראל ובאמון המשקיעים.

לבסוף, ציינו בסקירה גם את החלטת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש בקשות לצווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, כמו גם את חוסר היציבות הפוליטית הפנימית, על רקע כוונתו של ראש מפלגת המחנה הממלכתי לעזוב את קבינט המלחמה במידה ולא יעמדו בתנאים שהציב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תם 21/05/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
    חברים תבינו ותפנימו מה שיותר מהר יותר טוב מדינת ישראל מבחינה כלכלית חזרה לאחור כ30 שנים המשמעות היא סטגפלציה קשה!! ריבית בסיסית על אשראי צפויה עד 2026 להגיע ל12%-17% גל פשיטות רגל ופיטורים כבד לפנינו לעובדי המדינה בכל המגזרים- רשויות,חינוך,שוטרים,סוהרים וכו לא תהיה משכורת החל מ2025 כי לא יהיה תקציב יהיו קיצוצים רוחביים קשים עליית מס וקושי בייצור באופן כללי ומזון בפרט תקופת צנע וקשיים אדירים לפנינו! אנא חסכו כל שקל וותרו על חופשות צמצמו הוצאות קבועות בדקו הוראות קבע היכונו היכונו ??????
  • 1.
    מריה 21/05/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
    כל עוד ההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.