בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

הגירעון בשנה האחרונה עומד על 6.7% מהתוצר, הכנסות המדינה ירדו ב-2.2%

הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-34.7 מיליארד שקל ועל 59.6 מיליארד שקל מפרוץ המלחמה
דור עצמון | (10)

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.8% ועמד על כ-7% מהתוצר. בנטרול דחיית המסים מוערך הגירעון בכ-6.7% מהתוצר, כך עולה מנתונים שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר.

בעקבות חג הפסח הוסטו תשלומי מסים מחודש אפריל לחודש מאי בהיקף מוערך של כ-4.8 מיליארד שקל. הגירעון החודשי עמד על כ-11.7 מיליארד שקל (לעומת עודף של כ-3.2 שנמדד באפריל אשתקד). בנטרול דחיית המסים הגירעון מוערך בכ-6.9 מיליארדי שקל, זאת בהשוואה לחודש אפריל אשתקד שהסתיים בעודף של כ-3.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה נמדד גירעון מצטבר של כ-37.6 מיליארד שקל (לעומת עודף מצטבר של כ-17.5 בתקופה המקבילה אשתקד).

הכנסות המדינה בחודש אפריל הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל, מתוכן 31.8 מיליארד שקל הכנסות ממסים. בנטרול דחיית המסים, הכנסות המדינה לחודש אפריל מוערכות בכ-41.3 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-157.6 מיליארד שקל המשקפות קיטון של כ-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול דחיית המסים נרשם גידול של כ-0.8% בהכנסות המדינה וכ-1.7% בהכנסות ממיסים.

סך הוצאות הממשלה בחודש אפריל עמדו על כ-48.2 מיליארד שקל, לעומת 37.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות הסתכם בכ-195.3 מיליארד שקל לעומת 143.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות אלו משקפות גידול של כ-35.8% למול התקופה המקבילה אשתקד ביחס לגידול מתוכנן של כ-12.9% (תקציב מקורי 2024 למול אומדן ביצוע 2023). הגידול נובע בעיקר מהוצאות גבוהות במערכת הביטחון עקב המלחמה, שינויים בהתפלגות ההוצאות השנה ביחס לשנה שעברה, וכן מתשלומים קשיחים הנובעים מחוק והסכמים.

אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-34.7 מיליארד שקל (מפרוץ המלחמה 59.6 מיליארד שקל). שיעור הגידול בנטרול הוצאות המלחמה (ללא קרן הפיצויים) עמד על כ-11.7%.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ערן 09/05/2024 18:02
    הגב לתגובה זו
    רק אצלנו ממנים אפסים מהמפלגות למשרות שרים והנזק שהם גורמים פשוט עצום.
  • 6.
    כספי 09/05/2024 17:46
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא נורא כי בסך הכל הגרעון הוא 7 מליארד שקל שקל מאד לכסות אותו או על ידי מכירת אגרות חוב או על ידי תוספת קטנה של מע''מ אז תפסיקו לאיים כי זה כבר לא עובד
  • רועי 12/05/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
    עד סוף השנה גרעון של 30 מליארד , במקום שהמטומטמים האלה יתחילו לקצץ משמעותית בתקציב אתה אומר שיפילו הכול על האזרח , טיפש אתה
  • 5.
    דן 09/05/2024 17:04
    הגב לתגובה זו
    מה לו ולשר אוצר ? אפס . בושה וחוצפה .. מדינה מופקרת בידי שקרן וחבורת אפסים .
  • 4.
    סוסו 09/05/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    אם יש לנו זומבים בממשלת חרא מלא מלא !!
  • 3.
    עם בנט ולפיד זה היה יותר גרוע (ל"ת)
    ביביסט גאה 09/05/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איש פשוט 09/05/2024 13:37
    הגב לתגובה זו
    מה אומרים שר האוצר וראש הממשלה ??
  • תשובה : מלחמה עולה כסף ..... (ל"ת)
    דן 09/05/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
  • ישי 09/05/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    המוני עולים חדשים בעקבות האנטישמיות והאיסלם שמטפשטים בעולם.יצוא הגז יוכפל השנים נקרובות.הבנת?ודלא נדהר שהגרעון הלאומי שלנו הוא חצי ואף פחות מגרעון דל כל מדינת עולם ראשון. פחות מחצי!!!!!
  • 1.
    דן 09/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    במיסים. 20% לחברות רגילות ו 12% - 15% לחברות ייצוא.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).