התגרשה מבעלה - ותצא עם רכוש בשווי 2.3 מיליון שקל
קצינה בכירה שסבלה מיחס אלים ומשפיל מצד בעלה לשעבר, תצא מהנישואים עם נדל"ן ותכשיטים בשווי כולל של כ-2.3 מיליון שקל. כך קבע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה באשדוד. סגנית הנשיא, השופטת ענת אלפסי, קיבלה את טענת האשה, שלפיה בעלה לשעבר מכר את שתי חנויות התכשיטים שהיו בבעלותם לאחיו ללא ידיעתה, כך שהיא זכאית למחצית מהתמורה שהתקבלה עבורן, כמו גם לתכשיטים שניתנו לה במתנה במהלך תקופת הנישואים, למחצית משווי התכשיטים שנותרו בחנויות ולמחצית מהדירה המשותפת של שני הצדדים.
השניים נישאו זה לזו בסוף 2004 והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. במהלך נישואיהם הם רכשו כמה נכסים, בהם דירה ושתי חנויות התכשיטים האמורות. ב-2019 חלה עלו היחסים ביניהם על שרטון, והבעל מכר את שתי חנויות התכשיטים לאחיו. ביולי של אותה שנה הוגשה התביעה לבית המשפט.
בתביעתה כתבה האשה כי במהלך נישואיה לנתבע הוא גילה כלפיה יחס פוגעני ומבזה, שהתבטא בין השאר בקללות וצעקות על בסיס יומי. עוד טענה האשה כי הוא נהג לכלוא אותה בבית, לזרוק עליה חפצים ולהתייחס אליה כאל זונה. השיא, לדבריה, היה כששלח לה הודעה שבה כתב כי, "אני רוצח אותך".
לטענת האשה, לאור ההתעמרות של הנתבע בה, יש להעביר לרשותה את כל הדירה שלהם, ובנוסף להעביר אליה מחצית מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה של חנויות התכשיטים. עוד טענה האשה כי היא זכאית לקבל את כלל התכשיטים שבעלה לשעבר נתן לה במתנה, וכן את מחצית משווי התכשיטים שנותרו בחנויות, שערכם מוערך ב-4 מיליון שקל. מנגד, טען הבעל כי בפועל פרודתו ידעה על מכירת החנויות, וכי בנסיבות העניין אין הצדקה לסטות מביצוע חלוקה שוויונית של כל הנכסים שלהם, לרבות הדירה המשותפת.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני שהחלה במלאכת חלוקת הרכוש המשותף של השניים, התייחסה השופטת אלפסי לאופיו של הבעל כפי שעולה מהטענות של פרודתו. לדבריה מדובר באדם שאינו מאוזן מבחינה רגשית, כשאפילו במהלך הדיון שהתנהל בבית המשפט הוא פעל בצורה לא נאותה, לאחר שאיחל לעורכת הדין שחקרה אותו להיות נכה.
השופטת אף כתבה כי, "אם כך התנהג בבית המשפט, ניתן רק לשער כיצד מתנהג באין משגיח. במצב דברים זה, יכולתה של האשה להשיב בשלילה להוראות שהנחית עליה האיש לא הייתה קיימת הלכה למעשה. מתוך פחד צייתה לו ולא מתוך בחירה". כמו כן, השופטת האמינה לאשה כי חנויות התכשיטים נמכרו על ידי הבעל לאחיו ללא ידיעתה, ואף בסכום גבוה יותר מזה המצוין בהסכמי המכר. היא קבעה כי מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת החנויות, זכאית התובעת לרבע מיליון שקל.
מנגד, בנוגע לדירה המשותפת, ששוויה מוערך בכ-3 מיליון שקל, קיבלה השופטת דווקא את עמדת הבעל, שלפיה עליה לחלק אותה חצי-חצי לשני הצדדים. בהקשר זה, היא ציינה כי האשה היא קצינה בכירה, שמרוויחה 17.5 אלף שקל בחודש, בעוד שהנתבע מתקיים כיום מקצבת נכות זעומה של 5,000 שקל, כך שאין הצדקה לסטות מברירת המחדל שבחוק. עם זאת, השופטת נתנה לתובעת זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הנתבע בדירה, תמורת כמה מאות אלפי שקלים בלבד.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
בנוגע לתכשיטים, קבעה השופטת כי אלה שניתנו לתובעת במתנה, בשווי 146,065 שקל, יישארו בבעלותה הבלעדית. לגבי התכשיטים שנותרו בחנויות, נקבע כי היא זכאית לשווי של מחציתם, בסך 363,195 שקל נוספים. לסיכום, השופטת קבעה כאמור כי במסגרת חלוקת הרכוש המשותף תקבל האשה נכסי מקרקעין ותכשיטים בשווי שמגיע לסכום כולל של כ-2.3 מיליון שקל.
הסדר איזון משאבים הוא מונח משפטי שקיים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, שקובע את האופן שבו יחולק הרכוש בין בני זוג נשואים עם תום נישואיהם (עקב גירושים או מוות של אחד מבני הזוג). הסדר איזון משאבים קובע כי בעת סיום הנישואים או פרידה של בני זוג, צריך לערוך חלוקת רכוש שווה, של רכוש שמוגדר כמשותף לבני הזוג. המשמעות היא שעם סיום מערכת היחסים, כל בן זוג יהיה זכאי למחצית מהרכוש המשותף, כולל קופות גמל, חסכונות, פנסיה, מוניטין עסקי ועוד. נכסי בני הזוג מחולקים ביניהם שווה בשווה, כך שאם יש הפרש לטובת אחד מבני הזוג, הוא ישלם לשני את גובה ההפרש, באמצעות מתן זכויות בנכס או באמצעות תשלום כספי. למרות הדברים הנ"ל, בית המשפט יכול להורות כי נכסי בני הזוג לא יחולקו ביניהם שווה בשווה, אלא באופן אחר, אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית. יש נכסים שלא נכללים בהסדר איזון המשאבים, ובמועד הפרידה מבן הזוג שהם שייכים לו בלבד, הוא לא יידרש לחלוק בהם עם השני, או לשלם הפרשי איזון בגינם. עם זאת, בן הזוג השני יכול לנסות ולהוכיח כי היה שיתוף בנכסים האלה, או שהתקיימו נסיבות שמצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית.
- 3.מה פתאום האישה קיבלה זכות ראשונים לרכוש חצי דירה (ל"ת)בכמה מאות אלפים?! 03/05/2024 22:30הגב לתגובה זו
- 2.מנשר 02/05/2024 13:22הגב לתגובה זומשפט משפח
- 1.חתן פרס ישראל אח לנזק -ולדמן. התקוטט עם גרושתו על המקרר (ל"ת)שופט 02/05/2024 12:38הגב לתגובה זו

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.