התגרשה מבעלה - ותצא עם רכוש בשווי 2.3 מיליון שקל
קצינה בכירה שסבלה מיחס אלים ומשפיל מצד בעלה לשעבר, תצא מהנישואים עם נדל"ן ותכשיטים בשווי כולל של כ-2.3 מיליון שקל. כך קבע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה באשדוד. סגנית הנשיא, השופטת ענת אלפסי, קיבלה את טענת האשה, שלפיה בעלה לשעבר מכר את שתי חנויות התכשיטים שהיו בבעלותם לאחיו ללא ידיעתה, כך שהיא זכאית למחצית מהתמורה שהתקבלה עבורן, כמו גם לתכשיטים שניתנו לה במתנה במהלך תקופת הנישואים, למחצית משווי התכשיטים שנותרו בחנויות ולמחצית מהדירה המשותפת של שני הצדדים.
השניים נישאו זה לזו בסוף 2004 והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. במהלך נישואיהם הם רכשו כמה נכסים, בהם דירה ושתי חנויות התכשיטים האמורות. ב-2019 חלה עלו היחסים ביניהם על שרטון, והבעל מכר את שתי חנויות התכשיטים לאחיו. ביולי של אותה שנה הוגשה התביעה לבית המשפט.
בתביעתה כתבה האשה כי במהלך נישואיה לנתבע הוא גילה כלפיה יחס פוגעני ומבזה, שהתבטא בין השאר בקללות וצעקות על בסיס יומי. עוד טענה האשה כי הוא נהג לכלוא אותה בבית, לזרוק עליה חפצים ולהתייחס אליה כאל זונה. השיא, לדבריה, היה כששלח לה הודעה שבה כתב כי, "אני רוצח אותך".
לטענת האשה, לאור ההתעמרות של הנתבע בה, יש להעביר לרשותה את כל הדירה שלהם, ובנוסף להעביר אליה מחצית מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה של חנויות התכשיטים. עוד טענה האשה כי היא זכאית לקבל את כלל התכשיטים שבעלה לשעבר נתן לה במתנה, וכן את מחצית משווי התכשיטים שנותרו בחנויות, שערכם מוערך ב-4 מיליון שקל. מנגד, טען הבעל כי בפועל פרודתו ידעה על מכירת החנויות, וכי בנסיבות העניין אין הצדקה לסטות מביצוע חלוקה שוויונית של כל הנכסים שלהם, לרבות הדירה המשותפת.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני שהחלה במלאכת חלוקת הרכוש המשותף של השניים, התייחסה השופטת אלפסי לאופיו של הבעל כפי שעולה מהטענות של פרודתו. לדבריה מדובר באדם שאינו מאוזן מבחינה רגשית, כשאפילו במהלך הדיון שהתנהל בבית המשפט הוא פעל בצורה לא נאותה, לאחר שאיחל לעורכת הדין שחקרה אותו להיות נכה.
השופטת אף כתבה כי, "אם כך התנהג בבית המשפט, ניתן רק לשער כיצד מתנהג באין משגיח. במצב דברים זה, יכולתה של האשה להשיב בשלילה להוראות שהנחית עליה האיש לא הייתה קיימת הלכה למעשה. מתוך פחד צייתה לו ולא מתוך בחירה". כמו כן, השופטת האמינה לאשה כי חנויות התכשיטים נמכרו על ידי הבעל לאחיו ללא ידיעתה, ואף בסכום גבוה יותר מזה המצוין בהסכמי המכר. היא קבעה כי מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת החנויות, זכאית התובעת לרבע מיליון שקל.
מנגד, בנוגע לדירה המשותפת, ששוויה מוערך בכ-3 מיליון שקל, קיבלה השופטת דווקא את עמדת הבעל, שלפיה עליה לחלק אותה חצי-חצי לשני הצדדים. בהקשר זה, היא ציינה כי האשה היא קצינה בכירה, שמרוויחה 17.5 אלף שקל בחודש, בעוד שהנתבע מתקיים כיום מקצבת נכות זעומה של 5,000 שקל, כך שאין הצדקה לסטות מברירת המחדל שבחוק. עם זאת, השופטת נתנה לתובעת זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הנתבע בדירה, תמורת כמה מאות אלפי שקלים בלבד.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוגע לתכשיטים, קבעה השופטת כי אלה שניתנו לתובעת במתנה, בשווי 146,065 שקל, יישארו בבעלותה הבלעדית. לגבי התכשיטים שנותרו בחנויות, נקבע כי היא זכאית לשווי של מחציתם, בסך 363,195 שקל נוספים. לסיכום, השופטת קבעה כאמור כי במסגרת חלוקת הרכוש המשותף תקבל האשה נכסי מקרקעין ותכשיטים בשווי שמגיע לסכום כולל של כ-2.3 מיליון שקל.
הסדר איזון משאבים הוא מונח משפטי שקיים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, שקובע את האופן שבו יחולק הרכוש בין בני זוג נשואים עם תום נישואיהם (עקב גירושים או מוות של אחד מבני הזוג). הסדר איזון משאבים קובע כי בעת סיום הנישואים או פרידה של בני זוג, צריך לערוך חלוקת רכוש שווה, של רכוש שמוגדר כמשותף לבני הזוג. המשמעות היא שעם סיום מערכת היחסים, כל בן זוג יהיה זכאי למחצית מהרכוש המשותף, כולל קופות גמל, חסכונות, פנסיה, מוניטין עסקי ועוד. נכסי בני הזוג מחולקים ביניהם שווה בשווה, כך שאם יש הפרש לטובת אחד מבני הזוג, הוא ישלם לשני את גובה ההפרש, באמצעות מתן זכויות בנכס או באמצעות תשלום כספי. למרות הדברים הנ"ל, בית המשפט יכול להורות כי נכסי בני הזוג לא יחולקו ביניהם שווה בשווה, אלא באופן אחר, אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית. יש נכסים שלא נכללים בהסדר איזון המשאבים, ובמועד הפרידה מבן הזוג שהם שייכים לו בלבד, הוא לא יידרש לחלוק בהם עם השני, או לשלם הפרשי איזון בגינם. עם זאת, בן הזוג השני יכול לנסות ולהוכיח כי היה שיתוף בנכסים האלה, או שהתקיימו נסיבות שמצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית.
- 3.מה פתאום האישה קיבלה זכות ראשונים לרכוש חצי דירה (ל"ת)בכמה מאות אלפים?! 03/05/2024 22:30הגב לתגובה זו
- 2.מנשר 02/05/2024 13:22הגב לתגובה זומשפט משפח
- 1.חתן פרס ישראל אח לנזק -ולדמן. התקוטט עם גרושתו על המקרר (ל"ת)שופט 02/05/2024 12:38הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
