לא רק חברות הטכנולוגיה: המרוויחות הבאות מהבינה המלאכותית
בינה מלאכותית נמצאת במרכז תשומת הלב כבר יותר משנה, כאשר חברות הטכנולוגיה פועלות במרץ ומשקיעות מיליארדי דולרים במטרה לבנות את הדור הבא של החומרה והתוכנה שיוכל לעמוד בעומס הגובר של המודלים המורכבים והפיתוחים החדשניים ונהנות מתשואות מדהימות. עם זאת, יתכן והמרוויחות הבאות לא יהיו בהכרח רק חברות הטכנולוגיה.
לא רק אנבידיה NVIDIA COR ומיקרוסופט MICROSOFT לא מפסיקות לדבר על הבינה המלאכותית. הייתה עלייה של 75% לעומת השנה שעברה במספר הפעמים ש-AI הוזכר בשיחות רווחים של חברות בינוניות וגדולות בארה"ב ולא רק חברות טכנולוגיה. מדובר בחברות מ-44 תעשיות שונות, כולל מדיה, בנקאות, חלל, נפט ועוד.
כמובן, לדבר זה קל וכיום המון מהחברות שמזכירות AI עושות את זה בשביל אולי להצליח להשפיע לטובה קצת על המשקיעים לאחר פרסום הדוחות. אבל כמו בכל טכנולוגיה משבשת, הבינה המלאכותית תאומץ על ידי מגוון רחב הרבה יותר של חברות. כמו בכל דבר חדשני, יש את היצרנים, אלה שמפתחים ובונים את הטכנולוגיה החדשנית וממסחרים אותה ויש את המאמצים, אלה מיישמים אותה בפועל לצרכים השונים.
בעידן הבינה המלאכותית, המפתחים הן החברות המתמקדות באימון מודלים של AI, כמו אלפבית, מיקרוסופט ו-OpenAI, כמו גם החברות הבונות את החומרה שהמודלים צריכים בשביל להיות מסוגלים לעבוד כמו אנבידיה, AMD ו-TSMC וענקיות מחשוב ענן כדוגמת מיקרוסופט, אמזון ואורקל. הביצועים של המניות הללו הם לא סוד, עם זינוקים של עשרות ומאות אחוזים מתחילת השנה שעברה.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במורגן סטנלי בחנו ביצועים ב-2023 של קבוצת חברות עם עסקי בינה מלאכותית שכללה את חלק מהחברות כאמור וגילו כי הקבוצה סיפקה תשואה ממוצעת של 111% באותה השנה, לעומת תשואה של 6% בלבד בקבוצה שכללה חברות מאמצות, כאלה שלקחו את הטכנולוגיה ויישמו אותה לצרכים שונים.
יקח קצת זמן עד שנראה שינוי בדינמיקה הזו, אבל בוול-סטריט סבורים כי מאמצים שיהיו מסוגלים להציג יוזמות חדשניות בשימוש בטכנולוגיה יתחילו בסופו של דבר לקבל קרדיט רב יותר מהמשקיעים בצורה של מכפילי רווח גבוהים יותר.
המרוויחות הבאות
המרוויחות הבאות יהיו החברות שלוקחות את הטכנולוגיה החדשנית ומטמיעות אותה על מנת להפוך לפרודוקטיביות יותר. הגל המוקדם ביותר של אימוץ בינה מלאכותית נראה כבר במגוון עסקים באינטרנט. אם נסתכל על מטא META PLATFORMS , שהשיקה מגוון רחב של כלי AI לצרכנים ומפרסמים בחודשים האחרונים, המודלים אותם היא מפעילה מאפשרים לה לנתח כמויות אדירות של נתונים ולהציג תוכן מדויק יותר בתשלום למשתמשים בפלטפורמות שלה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
חיזוקי בינה מלאכותית הופיעו גם אצל חברת הימורי הספורט המקוונת DraftKings, הנעזרת בטכנולוגיה על מנת לקבוע הסתברויות בהימורים על משחקים.
הטכנולוגיה מתרחבת ומחליפה עבודות כמו נציגי שירות לקוחות. ספקית ה"קנה עכשיו, שלם אחר כך", Klarna, אמרה לאחרונה כי הצ'טבוט שלה, המופעל על ידי המודלים של OpenAI, ניהל 2.3 מיליון שיחות עם לקוחות בחודש אחד ועשה את עבודתם של 700 נציגים במשרה במלאה בדיוק רב יותר והפחית את הזמן הממוצע שלקח למשתמשים להגיע לפיתרון ל-2 דקות מ-11 דקות. החברה מעריכה היא ה-AI יחסוך לה 40 מיליון דולר בשנה.
לתעשיות אחרות ייקח קצת יותר זמן להטמיע את הבינה המלאכותית, אבל זה מתקרב בצעדי ענק. חברות שירותים פיננסיים החלו לבנות אוטומציות המנהלות תהליכים מורכבים יחסית באופן אוטומטי לחלוטין. בג'יי פי מורגן החלו להקצות 15 מיליארד דולר בשנה להשקעה בטכנולוגיה, עם 2,000 מומחי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. "אנחנו משתמשים יותר ויותר ב-AI ו-ML ויש לנו כבר יותר מ-400 שימושים שונים בתחומים כמו שיווק, הונאות וניהול סיכונים והם מניבים יותר יותר ערך אמיתי בעסקים שלנו", אמר מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון.
בתחום הבריאות חברות כמו UnitedHealth החלו להשתמש בבינה מלאכותית כמעט בכל דבר, החל מייעול פעולות אדמיניסטרטיביות כמו עיבוד תביעות רפואיות ועד לספק תובנות רפואיות המבוססות על מאגר הנתונים הרפואי העצום של החברה. בוולמארט WALMART הוסיפו חיפוש מתקדם באפליקציה, כך שהמשתמשים יכולים להקליד שאילתא כמו "עזור לי לתכנן מסיבת יום הולדת", מה שעוזר לצרכנים לרכוש הכל בבת אחת במקום לרכוש כל מוצר בנפרד. בנוסף החברה נעזרת בבינה המלאכותית על מנת לייעל את המלאי שלה בהתאם לביקוש הצפוי בעזרת מאגר הנתונים העצום שאספה.
- 1.רוצה להיות חבר של קב 29/04/2024 18:07הגב לתגובה זוכבר כתבתי בעבר שהיעוד שלה זה 90$ מי שלא עקב שינחש לאיזה מניה הכוונה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
