Bridgewise השלימה גיוס של 21 מיליון דולר
חברת Bridgewise (ברידג'ווייז) הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המנגישה תובנות וידע אודות מניות, הכריזה היום (שלישי) על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 21 מיליון דולר. לאחר גיוס סבב סיד של 14 מיליון דולר בתחילת השנה שעברה, סך ההון שגייסה החברה עומד על 35 מיליון דולר.
את הסבב הוביל SIX Group, תאגיד פיננסי שוויצרי שתחתיו פועלות הבורסה השוויצרית והספרדית, לצד משקיעים בתחום הפינטק, וביניהם Group 11 קרן הון סיכון אמריקאית להשקעה בפינטק בבעלות היזם הישראלי דובי פרנסס, L4 Venture Builder, קרן ההון סיכון של הבורסה הברזילאית וגופים פיננסיים גלובליים נוספים.
Bridgewise, אשר נוסדה ב- 2019 על ידי גבריאל דיאמנט (מנכ"ל), דור אליגולא (סמנכ״ל פיתוח עסקי), אור אליגולא (סמנכ"ל התפעול) ומור חזן (סמנכ"ל מוצר), הינה ספקית ניתוח בינה המלאכותית למניות ונירות. רק 20% מהמניות העולמיות נמדדות ומנותחות על ידי מוסדות פיננסיים, דבר שמותיר את המשקיעים ללא מידע, תובנות ותמיכה הדרושים לקבלת החלטות השקעה מושכלות, במיוחד כשמדובר במניות קטנות או מניות זרות.
Bridgewise משרתת בתי השקעות וגופים מוסדיים ופיננסיים מ-15 מדינות, כולל ארה״ב, ברזיל, יפן, שוויץ, סינגפור, בריטניה, איחוד האמירויות, ישראל ועוד. בין לקוחות החברה בישראל: בנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, הבורסה לניירות ערך, בנק וואן זירו ועוד, ובעולם: בורסת נסדאק, בורסת יפן, בורסת לונדון, חברת איטורו, אינטראקטיב ברוקרס, Avel ,Suno Investimentos ועוד. משרדי החברה בישראל ממוקמים במתחם הבורסה ברמת גן והיא מעסיקה מעל ל-70 עובדים בארץ וברחבי העולם.
"הגיוס מהווה צעד משמעותי במשימה שהצבנו למזער את הפער בידע והנגשתו לכל מי שמתעניין בשוק ההון ברחבי העולם", מסר גבריאל דיאמנט, מייסד שותף ומנכ"ל Bridgewise. "הטכנולוגיה שפיתחנו כדי לפתור בעיה זו, מספקת את הניתוחים, ההמלצות והתמיכה שהמשקיעים צריכים כדי לקבל החלטות מושכלות. עם שותפים אסטרטגיים כמו SIX Group Group 11 ו-L4VB יש לנו את הכלים הדרושים לנו כדי לספק תובנות משודרגות משמעותית ולהפוך את כל מי שמשקיע בניירות ערך למשקיע על, בכל שפה, בכל שוק".
הפלטפורמה המבוססת בינה מלאכותית מנתחת נתונים של למעלה מ-90% מניירות הערך העולמיים, לרבות מניות, תעודות סל וקרנות נאמנות, כדי לספק תמונה וניתוח בעשרות שפות, של שוק המניות. תוך שהיא מציגה תובנות ופרופיל מתומצת של כל נייר ערך.
הפתרון של Bridgewise נשען על שתי טכנולוגיות בינה מלאכותית שפיתחה החברה. הראשון הוא אלגוריתם של למידת מכונה (machine learning) המבוסס על נתונים עדכניים והיסטוריים של מעל ל-20 שנה אודות מטריקות מדדים וקורלציה של תנודות מחירים, שמנתח יותר מ-50,000 ניירות ערך ומספק לכל אחד מהם ציון ביצועים בזמן אמת. השנייה היא בינה מלאכותית generative AI המבוססת על מודל שפה Small Language Model) SLM), שיוצר דוחות פשוטים להבנה עבור כל אמצעי אבטחה בשפה המועדפת על הקורא. שיטה זאת מספקת ניתוח והמלצות באיכות גבוהה, ומציעה מידע מקיף ובדיקה יסודית של ביצועי המניה של כמעט כל חברה הנסחרת בבורסה בעולם.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
