פנסיית גישור שאותה מקבל איש קבע לשעבר בצה"ל תמוסה כהכנסה ראשונה, באופן שייתן לגרושה שלו נתח גדול יותר בה. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בפסק דין שפורסם באחרונה. האיש, כיום אזרח עובד צה"ל ומקבל שתי הכנסות – משכורת ופנסיה, טען כי הוא זכאי לבחור איזה מבין ההכנסות שלו תמוסה ראשונה ואיזה שנייה, אך השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה כי הוא מחויב לבחור בפנסיה שאותה הוא חולק עם אשתו לשעבר כהכנסה ראשונה.

בני הזוג לשעבר נישאו זה לזו בתחילת 2002, והביאו לעולם חמישה ילדים משותפים. במהלך נישואיהם, שירת הבעל בצבא קבע, בזמן שהאשה היתה עקרת בית ועסקה בגידול הילדים ובניהול משק הבית. בשלב מסוים עלו יחסיהם על שרטון, והדברים הגיעו לידי כך שבאוקטובר 2020 עזבה האשה עם הילדים את ביתם המשותף לבית אמה, בעוד שבעלה נותר לגור בבית.

שלושה חודשים לאחר מכן פרש הבעל מצה"ל והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל, המקבל כאמור שתי הכנסות: משכורת ופנסיה צבאית. בחלוף חצי שנה נוספת התגרשו בני הזוג באופן רשמי. במקביל, הם ניהלו משפט בנוגע לחלוקת הרכוש שלהם, שבמסגרתו מונה מומחה שקבע כי חלקה של האשה בפנסיה הוא 37.84%, וכי הוא ישולם לה כ"הכנסה ראשונה", באופן שתחושב בהתאם למדרגות המס הראשונות, וכן שיילקחו בחשבון נקודות זיכוי שיגדילו את סכום הנטו ממנה.

הבעל, שלא היה מרוצה מהקביעה, טען כי הוא רשאי לבצע תכנון מס כראות עיניו, ובכלל זה לבחור איזו מהכנסותיו תמוסה כהכנסה ראשונה ואיזו כשנייה. לדבריו, שעה שהוא הגורם המשלם את המס, ראוי שהזכות לבחירת מדרגת המס תהיה זכותו הבלעדית, כמי שעמל והרוויח את פרי עמלו.

• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
• דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, טענה האשה שעמדת הגרוש, שלפיה היא לא צריכה ליהנות מהטבות המיסוי על ההכנסה הראשונה, היא חסרת תום לב. לטענתה, היא טיפלה לאורך כל החיים המשותפים שלהם בילדים המשותפים, כדי שהוא יתפתח מבחינה מקצועית, ולכן אין זה הוגן לפגוע כעת בחלקה בפנסיה, אם דרישתו תתקבל.

השופטת ריקנטי-רוסהר ציינה כי המקור של זכותה של האשה בפנסיה הצבאית של בעלה לשעבר נעוץ במשטר הרכושי החל על הצדדים, מכוח חוק יחסי ממון. לפי חוק זה, זכות הגרוש לפנסיה נוצרה וצמחה בתקופת הנישואים, כך שדינה להיכלל באיזון המשאבים בשיעור השיתוף שקבע המומחה. עוד הבהירה השופטת כי, "עריכת האיזון ומימוש הזכות לאיזון משאבים צריכים להיעשות בתום לב ובהוגנות", כאשר "פעולה חד צדדית של אחד מבני הזוג המוציאה מבסיס האיזון זכות ולמצער פוגעת בהיקפה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יחסי ממון".

בכך הבחינה השופטת בין מישור היחסים שבין האיש לבין שלטונות המס, שבו זכאי הראשון לתכנן את המיסוי על הכנסותיו באופן שנראה לו נכון; לבין מישור היחסים שבינו לבין גרושתו, שבו זכותו לבצע תכנון מס כפופה לחובות הגינות ותום לב, ומחייבת שלא לפגוע סתם ככה בחלקה של האשה בפנסיה.

• נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

השופטת שבה והדגישה כי הפעולה של הבעל, שפוגעת בזכות שנוצרה לגרושתו במהלך תקופת הנישואים, אינה לגיטימית, ומחייבת את ההתערבות של בית המשפט לאור שיקולי תום לב והוגנות. היא קבעה כי בחירת הנתבע למסות את הפנסיה שלו כהכנסה שנייה, שתספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלק הנטו של גרושתו, היא פעולה חסרת תום לב ולא הוגנת, שאף מצדיקה לערוך איזון לא שוויוני לטובת האשה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. לפיכך השופטת אימצה את מסקנת המומחה, וקבעה כי הפנסיה הצבאית תמוסה כהכנסה ראשונה.

פנסיית גישור היא מעין פנסיה תקציבית, והיא ניתנת למי שפרשו פרישה מוקדמת עד גיל הגעה לגיל הפרישה. היא משולמת על ידי המעסיק לשעבר. לאחר הגעה לגיל הפרישה המוקדמת, משולמת הפנסיה על ידי קרן הפנסיה שבה מבוטח הפורש. המטרה שלה היא גישור על פני התקופה, עד ההגעה לגיל הפרישה הרשמי. בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת נהוגה פנסיית גישור, כמו גם במקרים בהם ארגונים דואגים לפרישה מרצון.

מי שהתגייס לצה"ל מ-2004 והלאה לא יכול להצטרף לפנסיה התקציבית, והוא במסלול של פנסיה צוברת. מודל השירות בצה"ל קובע כי קצינים פורשים בגיל 43 בממוצע, ואילו נגדים פורשים בגיל 53 בממוצע. מכיוון שאין לפורשים זכאות לקצבה חודשית מקרן הפנסיה, נקבע בחוק כי הם יהיו זכאים לפנסיית גישור מתוך תקציב צה"ל, שלא גורעת מהחיסכון בפנסיה הצוברת. ב-2015 נכתב הסכם עקרונות בין משרד האוצר (בזמן כהונתו של משה כחלון כשר בו) ומשרד הביטחון (בזמן שמשה יעלון היה השר בו), אך התקנות שהיו אמורות להיקבע, לא נקבעו.

היועץ המשפטי לממשלה קבע ב-2018 שעד שיותקנו התקנות בהסכם שגובש ב-2015, ישולמו לפורשי צה"ל, הזכאים לפנסיית גישור, לפי הסכם כחלון-יעלון ועל פיה, הממוצע של קצבאות הגישור החודשיות לא יהיה גבוה מ-12 אלף שקל, על פי נתוני 2015. אך בהיעדר תקנות, ממשיך משרד הביטחון לשלם קצבאות לזכאי פנסיית גישור על פי החישובים של אנשיו, שלא מוסכמים על אנשי משרד האוצר.