בתוך כעשור: גידול של 20% בפער שעות העבודה בין ישראל וה-OECD
ישראל ידועה במשך שנים כמדינה בה עובדים יותר שעות מבשאר העולם וגם שעובדים בה יותר שנים כדי לקנות דירה. כיום, במדינת ישראל עובדים בשנה כ-140 שעות יותר מאשר במדינות ה-OECD - עלייה של כמעט 20% מלפני כעשור אז עבדו בישראל כ-118 שעות בשנה מעבר למדינות ה-OECD.
עם זאת, סך שעות העבודה השנתיות ירד בכ-25 שעות באותה תקופת זמן, אם כי בשאר מדינות ה-OECD נרשמה ירידה כפולה בסך שעות העבודה השנתיות. לפני כעשור עמד סך שעות העבודה השנתיות בישראל על כ-1,920 שעות בממוצע, לעומת כ-1,800 שעות בממוצע ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות).
חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל מגביל את שעות העבודה בשבועיות בעד 43 שעות. עם זאת, בצרפת החוק מגביל בעד 35 שעות עבודה שבועיות, בדנמרק עד 37 שעות, ובבלגיה, אוסטרליה ושבדיה עד 38 שעות עבודה שבועיות. מנגד, שבוע העבודה בהודו מוגבל בעד 48 שעות עבודה. משרה מלאה בישראל היא משרה בת כ־43 שעות עבודה שבועיות. מדובר בשבוע העבודה הרביעי באורכו בעולם המפותח. שבוע העבודה הסטנדרטי במשרה מלאה קצר יותר כמעט בכל אירופה.
בארה"ב, שבוע עבודה במשרה מלאה מוגדר כ־30 שעות בלבד. אבל החוק הפדרלי בארה"ב, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, לא מחייב מעסיקים לשלם תוספת על שעות נוספות. כך שיש מדינות שבהן להגדרה "משרה מלאה" אין משמעות, וניתן להעסיק בהן עובדים בלי הגבלת שעות ובלא תוספת תשלום. בישראל עובדים 380 שעות בשנה יותר מאשר בצרפת, 360 יותר מגרמניה, 285 יותר מאשר ביפן ו-235 יותר מאשר באירלנד.
- 1.עובדים כמו חמורים והכל יקר רצח (ל"ת)אלון 14/04/2024 13:56הגב לתגובה זו
עינבל משש, שירות התעסוקה (אושר צילומים)הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
מנתוני שירות התעסוקה עולה תמונה ברורה - הצעירים לא רוצים לעבוד. יש משרות, יש הצעות, אך שיעור ההשתתפות של הצעירים בירידה; אצל המבוגרים זה הפוך - שיעור תעסוקה גבוה; ההשתלבות בשוק העבודה תהיה קשה יותר עם התקדמות הבינה המלאכותית
דוח חדש של שירות התעסוקה חושף כי בעוד ששיעורי האבטלה הנמוכים בישראל יוצרים אשליה של שוק עבודה משגשג, מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה - הצעירים הישראלים יוצאים משוק העבודה בקצב מסחרר. הנתונים שפורסמו מגלים שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה חלה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות הגיל הצעירות, ללא יוצא מן הכלל.
"ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות", קובע הדוח בצורה חד-משמעית. המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארצות הברית שיעור ההשתתפות של צעירים בני 20-24 בכוח העבודה עלה בשנים האחרונות, בישראל חלה צניחה דרמטית - מ-80% בקרב גברים צעירים ב-2014 לכ-68% בלבד ב-2025.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מזהירה: "הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו".
קריסה מגדרית: הגברים הצעירים בנפילה חופשית
אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח נוגע לפער המגדרי המתהפך. בעבר, גברים צעירים הובילו בשיעורי התעסוקה, אך כיום התמונה התהפכה לחלוטין. "בעוד שיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, שיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשמו ירידה די עקבית", מציין הדוח.
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער המגדרי שעמד על 12 נקודות אחוז לטובת הגברים ב-2014 נמחק כליל. כיום, גם גברים וגם נשים בני 20-24 נמצאים באותו שיעור השתתפות של 68% בלבד. בשירות התעסוקה משערים כי "אחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות", אך זה רק חלק מהסיפור.
צעירה בשיח עם עובדים אחרים קרדיט: גרוקכמה באמת צריך להרוויח בגילכם?
השכר הממוצע המתפרסם מדי פעם לא באמת משקף את הממוצע של בעלי תארים עם קריירה מקצועית ולכן צריך להסתכל על זה אחרת: כמה באמת אתם צריכים להרוויח?
שכר השאלה "כמה אני צריך להרוויח?" מלווה אותנו לאורך כל הקריירה המקצועית. אבל כשמסתכלים על הממוצע הסטטיסטי הכללי, מקבלים תמונה מעוותת. אם אתם בעלי תואר אקדמי, עובדים בקריירה מקצועית ומשקיעים בעצמכם - אתם לא "ממוצע". אתם שייכים לקבוצה אחרת לגמרי, ולכן גם ההשוואה צריכה להיות אחרת.
כמה אתם אמורים להרוויח בגילכם?
השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה בישראל עומד על כ-14,500 שקל (כ-11,500-12,000 שקל נטו). אבל נתון זה כולל את כולם: את עובדי הניקיון, המלצרים, קופאים ועובדי הייצור לצד המהנדסים, עורכי הדין והמנהלים.
הכתבה הזו לא עוסקת בממוצע הכללי. היא מיועדת למי שמשתייכים לשלושת העשירונים העליונים בשוק העבודה שלרוב השלימו תואר ראשון לפחות והתקדמו במקום העבודה בהדרגה או קפצו למשרה מתגמלת יותר בחברה אחרת. בפועל, מסתבר שרוב העלייה בכר מגיעה בתזוזות למקומות עבודה אחרים.
הנתונים הבאים מבוססים על סקרי שכר של חברות כוח אדם מובילות, נתוני משרד האוצר ומחקרים של מכון טאוב למדיניות כלכלית, תוך התמקדות בשלושה העשירונים העליונים של העובדים במשק:
- שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גילאי 23-25 - בוגרים טריים שמתחילים נכון. למי שסיים תואר רלוונטי ונכנס למשרה ראשונה בחברה טובה, השכר הממוצע נע בין 7,500 ל-10,000 שקל נטו. בהייטק אפשר לצפות לשכר שנע בין 9,000-12,000 כבר בתפקיד ראשון. בתחומים כמו כלכלה, משפטים (לפני ההתמחות) או הנדסה הטווח עומד על בין 8,000-10,000. זהו שכר התחלתי לאחר השקעה של 3-4 שנות לימודים, לעומת השכר הממוצע הכללי בגיל הזה שהוא כ-7,000 שקל.
