אלעזר במברגר
צילום: רז רוגובסקי

"התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש, אבל זה עדיין לא מספיק"

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, התייחס להתפתחות השוק והודה כי הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה: "לשם נביא את זה". מנכ"ל ?הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "רוצים להפיץ טוב מול הרוע, ולבסס בנייה ותקומה"
איציק יצחקי |

"התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה". כך אמר ​שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף במהלך כנס של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

הכנס התקיים תחת הכותרת "התחדשות עירונית – שיח אקדמיה וממשלה" ובו נטלו חלק מובילי המדיניות ומבצעיה בשטח מטעם המדינה ומרצים רבים, שדנו בין  היתר בהשפעה על סביבת המגורים לאחר סיום פרויקט ההתחדשות. 

גולדקנופף, פתח את הכנס ואמר: "התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה. קורת גג זה צורך בסיסי לכל אדם. התחדשות עירונית עם כל היתרונות אינה תהליך פשוט, ולמרות זאת אנחנו רואים לאט לאט תהליך שהפך ליעיל וראוי, כאשר היום הזה הוא עוד הזדמנות לקידום של כיווני מחשבה חדשים וקידום התחום".

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, אמר: "העיסוק שלנו בהתחדשות זו שליחות, ובמיוחד בימים אלו בהם אנו רוצים להפיץ טוב מול הרוע, ולבסס בנייה ותקומה מול מי שרצו להחריב ולהרוס. הרשות הממשלתית היא גוף צעיר שמאסדר את התחום הצומח ביותר בנדל"ן הישראלי, ואנחנו רוצים להפעיל את הכלים הכבדים שבידינו באופן אחראי ומדויק. חלק מזה הוא המפגש היום, במסגרתו יוצגו עבודות מחקר המשקפות מגוון של רעיונות ודעות, חלקן עוסקות בנושאים שעולים תדי בפעילות היום יומית שלנו, וחלקן מטרתן לפתוח את הראש לכיוונים חדשניים".

במהלך הכנס התקיים דיון סוער על היבטים של צדק חברתי בהתחדשות עירונית, אותו הנחה אלעזר במברגר, שבפתח הדיון ציין שמניסיונו בכמה משרדים ממשלתיים, לא קיימת תכנית ממשלתית שמצליחה לשנות באופן כל כך עמוק את איכות החיים של משפחות שלמות. בהמשך הדיון הציגו הדוברים עמדות שונות, בהן ד"ר רינה דגני, ממכון גיאוקרטוגרפיה, שציינה כי מיעוט מתוך הדיירים בבניינים שעברו התחדשות הם דיירים שחזרו אל הבניין, והציעה לבצע חשיבה מחודשת ולהסיט את הדגש בהתחדשות לחיזוק ועיבוי לעומת הליכי ההריסה והבנייה מחדש. ד"ר מירב אהרון גוטמן, מהטכניון, סברה כי הגישה הרווחת שבעלי הדירות הם קורבנות חלשים היא טעות, שכן יש תופעה גדולה של מינוף עצמי בפרויקטים כאלו, והם מצליחים לקדם מוביליות חברתית של משפחות רבות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.