הקוסמטיקאית ניהלה שני יומנים נפרדים - מאחד הוציאה חשבוניות. מה העונש?
במהלך חודש מרץ ערכה היחידה הארצית לניהול ספרים ברשות המסים 4 מבצעי ביקורת, בערים רמלה, בית שמש, ירושלים, רמת גן, בני ברק ובאר שבע. במסגרת המבצעים נבדקו 144 עסקים וב-64 מהם נמצאו ליקויים חמורים של אי רישומי תקבולים או אי ניהול ספרים.
במקרים רבים קדמה לביקורת תצפית שנערכה על ידי המבקרים או קניית ביקורת מקדמית, במהלכן נמצאו עדויות להפרות. כך למשל, במקרה של קוסמטיקאית מירושלים, נערכה תצפית במקום העסק ונראה כי קיבלה סך של 160 שקל אותם לא רשמה בספרים. מבדיקת הספרים נמצא כי הקוסמטיקאית מנהלת יומנים כפולים: יומן אחד לרישום "אמיתי" של כל הלקוחות, ויומן נוסף שאת הנתונים בו היא מדווחת לרשויות המס. מבדיקה מדגמית לשנת 2023 נמצאו אי רישום תקבולים על סך 7,020 שקל ומבדיקה לשנת 2024 נמצא כי לא נרשמו בספרים תקבולים בסך 10,030 שקל. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו תקבולים אלו, השיבה בעלת העסק: "אני לא יודעת מדוע לא רשמתי את מה שמצאתם בביקורת, מהיום ארשום ולא אנהל יומנים כפולים".
בנוסף, ערכו המבקרים השוואות בין ספרי העסק לבין אמצעי התשלום השונים, לרבות יישומים מקוונים לתשלום ומסופי סליקה באשראי. כך למשל, נערכה ביקורת אצל רופא שיניים במודיעין, שבמהלכה נבדק יישומון מקוון לתשלום ונמצאו 5 עסקאות שלא נרשמו בספרי העסק. 4 עסקאות משנת 2022 על סך 7,944 שקל ועסקה נוספת בסך 2,000 שקל משנת 2023. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשם התקבול, ענה הרופא: "מדובר שחברה שעלתה לארץ ועשיתי לה טיפול שיניים ופשוט שכחתי לרשום". בקיוסק בבני ברק נמצא מסופון לסליקת אשראי שלא היה מחובר כלל לקופה רושמת. לדברי בעל העסק "המסופון משדר ישירות ליועץ המס שלי וזה בסדר". מבדיקה מדגמית עולה כי רק ביומיים שקדמו לביקורת התקבלו בצורה זו תשלומים בסך 1,300 שקל שלא נרשמו בספרי העסק.
בחלק מהמקרים הוזמנו בעלי עסקים לביקורת במשרדי מס הכנסה בעקבות מידע מודיעיני שנאסף בעניינם. כך למשל במקרה של יבואן רכב מדרום הארץ שעבד במקביל בשיפוצים. במהלך הביקורת במשרד נבדק חשבון הבנק שלו ונמצא תיעוד להפקדה של 2 צ'קים בסך 6,900 שקל אשר בגינם לא נמצא רישום בספרים. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו הצ'קים השיב בעל העסק: "הלקוחות סגרו את החנות ונתנו לחייבים שלהם להעביר לי כסף דבר שיצר בלבול".
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- ביקורת ניכויים בביטוח לאומי - ממה להיזהר; ומה קורה במצב של החלפת מערכת שכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אייל 08/04/2024 12:02הגב לתגובה זובחישוב גס נוספו עפ"י הכתבה הנ''ל כ-20000 שח לקופת המדינה כתוצאה מחוקי ניהול ספרים שנכתבו לפני 50 שנה שקשה מאד לעמוד בהם מלכתחילה. טוב תעשה רשות המסים אם תרענן את חוקי ניהול הספרים על מנת שיתאימו לתקופה הנוכחית ולבני אנוש. אחרת תמיד ימצאו אנשים שאינם עומדים בחוקים הבלתי אפשריים האלה. עוד לא הזכרתי את העובדה שהרבה יותר פשוט להיטפל לעסקים הקטנים ולא לבדוק את פעילותם של החברות הגדולות במשק והעסקים הגדולים. שיהיה רק טוב לכולם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
