הסטארטאפ הישראלי Zafran עם גיוס של 30 מיליון דולר
הסטארט-אפ הישראלי Zafran Security (זפרן), שפיתח פלטפורמה המנטרלת את הסיכון לניצול נקודות התורפה שאותרו בארגון, נחשף היום לראשונה ומכריז על גיוס כולל של יותר מ-30 מיליון דולר - מתוכם כ-5 מיליון דולר שגויסו בסבב הסיד. Sequoia Capital הובילה את סבב הגיוס לצד Cyberstarts ובהשתתפות Cerca Partners וקרן PennyJar.
זפרן הוקמה ב-2022 על ידי סנז ישר (מנכ"לית) בן סרי (CTO) ושניר הבדלה (CPO). סנז, שנולדה בטהרן ועלתה בנעוריה לישראל, שירתה כ-15 שנים ביחידות העילית של חיל המודיעין והשתחררה בדרגת רב-סרן. סנז הובילה קבוצות מחקר וניתוח איומי סייבר ב- FireEye -Mandiant (שנרכשה על ידי גוגל) ולקחה חלק בחקירות גאו-פוליטיות משמעותיות, לרבות חקירת מתקפת הסייבר על בית חולים מרכזי בישראל, שבמסגרתה שיתפה פעולה עם שניר ובן. שניר בוגר מסלול ״תלפיות״ של חיל האוויר ושירת כעשור ביחידת 8200, שם זכה בפרס ביטחון ישראל ובאות הטכנולוגי של הרמטכ"ל והשתחרר בדרגת רב סרן. בן שירת ביחידת 81, זכה בפרס ביטחון ישראל והיה לעובד הראשון ביוניקורן הישראלי Armis, שם שימש כ-VP Research. זפרן מעסיקה כיום כ-40 עובדים בישראל ובארצות הברית ומעניקה שירותים לשורת תאגידים, ביניהם חברות Fortune 25, בתחומי הבריאות, הקמעונאות, ייצור ותעשייה ועוד.
כ-60% מפרצות האבטחת קרו במהלך "חלון ניצול החולשות", פרק הזמן שבין זיהוי החולשות ועד תום הטיפול בהן, על פי Verizon. זאת, מכיוון שתהליך תיקון החולשה מלווה במאמצי פיתוח, מידול ובקרה רבים הדורשים את השבתת המערכת. מדובר בתהליך מורכב המצריך משאבים רבים, כשהזמן הממוצע לטיפול בחולשה נמדד בשבועות ואף בשנים. במקביל, הזמן הממוצע שלוקח לתוקף להשמיש את החולשה ירד באופן משמעותי בעזרת שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ביניהן בינה מלאכותית, כשעל פי דו"ח שפורסם על ידי Rapid7, מעל מחצית מהחולשות שנחשפו נוצלו תוך שבעה ימים.
הפלטפורמה של זפרן נותנת מענה לפער האבטחה שנוצר ב-"חלון ניצול החולשות", כשהיא פועלת באופן אוטומטי. זפרן מתחברת לכלל כלי האבטחה הנמצאים בארגון (כלים לסריקת חולשות, כלי אבטחת נקודות קצה, רשת, ענן, יישומים ונתונים) וממפה את כל החולשות שאותרו. לאחר ניתוח מעמיק המבוסס על שיטת הפעולה של התוקף, היא מצביעה על נקודות התורפה בחברה שצפויות להתקף ומנטרלת את הסיכון בהדרגה. הפלטפורמה של זפרן משתמשת בכלי האבטחה הקיימים בארגון ולא מצריכה התקנה של אייג'נטים (סוכני תוכנה) נוספים, כך שהיא משמרת את האבטחה בארגון. זפרן יודעת למפות את קווי ההגנה בארגון, לסנכרן את פלטפורמות האבטחה ומבצעת קונפיגורציה.
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת פתרונות patching שדורשים עדכון מחדש של המערכת ועלולים להוביל להשבתות יזומות, זפרן פועלת בסביבת הפרודקשן ואינה משבשת את הרציפות התפקודית של הארגון. הפלטפורמה מכפילת כוח משמעותית לעובדי הארגון ולכלי האבטחה הקיימים בו, כשהטמעתה מייעלת את מוטת השליטה בכוח האבטחה בארגון וכן את החזר על ההשקעה בכלי האבטחה הקיימים.
"תעשיית הסייבר מאופיינת במירוץ תמידי בין תוקפים לצוותי האבטחה, שהוביל להיווצרותו של "חלון ניצול החולשות", בו מתקיימות בפועל מרבית התקיפות", מסרה סנז ישר, מנכ"לית זפרן. "קצב היווצרות החולשות בארגונים מהיר יותר מהיכולת שלהם להתמודד איתן, כשארגונים נאלצים לעתים להיאבק במיליוני חולשות במקביל. זפרן נוקטת בגישה חדשנית שמסירה את האיום ומנטרלת את היכולת של התוקף לנצל את החולשה, באמצעות מיטיגציה וניצול מיטבי של כלי האבטחה הקיימים. הטכנולוגיה הייחודית מייצרת לארגון 'כיפת סייבר' הממקסמת את האבטחה במקביל לייעול כלי האבטחה השונים."
- 1.אמיר 29/03/2024 18:45הגב לתגובה זועלו והצליחו!
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
