אביגדור וילנץ
צילום: אייל טוואג אינטל
ראיון

החברה הישראלית שהיתה יכולה להיות אנבידיה ומה קרה בדרך?

הדס מגן | (13)

התקוות היו בשמיים. הבאנה לאבס היתה לא סתם חברה, היא היתה חברה שמפתחת שבבים שמאפשרים עיבוד מהיר פי כמה מהקיים בשוק, שבבים לסביבת בינה מלאכותית (AI). ב-2019 אינטל רכשה אותה בתמורה ל-2 מיליארד דולר. המוצר העיקרי של הבאנה היה שבב שמאיץ את העיבוד במשימות של בינה מלאכותית בדאטה סנטרס. בהמשך הוא יזכה לשם גאודי (Gaudi). בוחרי השם כנראה שכחו שגאודי לא סיים חלק משמעותי מהיצירות החשובות שלו. והנה גם השבב גאודי לא הגיע לשלב הסופי, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. 

כבר בעת הרכישה, אינטל ותעשיית השבבים הגדירו את המלחמה של הבאנה באנבידיה כמלחמה ראש בראש. אנבידיה פיתחה שבבים מאיצים למעבדים גרפיים (GPU) ובהבאנה ואינטל העריכו שיישומי הבינה המלאכותית דורשים ארכיטקטורה אחרת. מבחינה טכנולוגית, ייתכן שהם צודקים. את אינטל הם שיכנעו ואינטל רצה עם המוצר, אבל אינטל זו אינטל. כש-200 עובדי הבאנה רצים זו ריצה מהירה, כשאינטל מוסיפה עוד 800-1,000 עובדים לחברה הישראלית ורוצה שירוצו - יש בלגן על המסלול. 

וככה איבדו אינטל והבאנה שנים חשובות, ברחו מהמיקוד ובעיקר הסתכלו מלמטה על אנבידיה שבורחת להם. הבעיה הגדולה התחילה כשאינטל החלהף במקביל לפעילות בהאבנה, לפתח מאיצים גרפיים (GPU) המיועדים להריץ משימות AI בדאטה סנטרס - כלומר לפתח מוצר דומה לזה של אנבידה. כשזה קורה, אז גם אם המנכ"ל אומר שהסיבה היא רצון להתחמש בשני מוצרים לאותו תחום, זה עושה רעשים בבית. תחרות פנימית, וגם הערכה שזה ניסיון לסגור את המוצר הקיים, או סוג של אכזבה מהמוצר הקיים. 

זה מלמד עד כמה הארגון חשוב להצלחה, עד כמה הניהול חשוב ועד כמה האחווה-החיבור בין הקבוצות והאנשים בתוך החברה חשובים להצלחה. לפני כשנה, התברר שגאודי כבר לא יהיה השבב המנצח. אינטל מסרה שהיא תתמקד בשבב GPU. זו לא מכת מוות להבאנה, כי היכולות והטכנולוגיה ישמשו את השבב החדש ואת החברה בכלל, אבל זה מכת מוות לגאודי וזו מכה גדולה לאינטל עצמה שבעצם הודתה שיש פער גדול בינה לבין אנבידיה.

ולזכור שב-2018-2019 המוצר של הבאנה היה מעבד שווה כוחות, או לכל הפחות מתחרה ראוי למעבד של אנבידה. לפני כשנה אמר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. "הפכנו את מפת הדרכים שלנו באינטל לברורה ופשוטה יותר בכך שמיזגנו בין ה-GPU לבין המאיצים שלנו לתוך מוצר אחד

"הבאנה עשתה בדיוק מה שהיתה אמורה לעשות"

 

אומר היזם אביגדור וילנץ, ממייסדי חברת השבבים אסטרה לאבס, שהונפקה  בשבוע שעבר ומאז זינקה מעל פי 2 לשווי של מעל 10 מיליארד דולר. וילנץ הוא גם ממייסדי הבאנה - הוא סירב להתייחס באופן כלשהו לאסטרה, בשל מגבלות "התקופה השקטה". עם זאת, הוא התייחס להבאנה לאבס,והתקומם כנגד הטענה שהבאנה כשלה. לדבריו, "הבאנה היא חברה מדהימה שנמכרה לאינטל על סמך מוצרים מסוימיים שהיא 'דלוורה' עבור אינטל. היא עשתה בדיוק את מה שהיא היתה אמורה לעשות. הכוונה היתה שהבאנה תפתח עבור אינטל אקסלטורים בנושא של אימון ושל אינפרס (הסקת תוצאה) בענן, וזה מה שהיא עשתה. מה שאינטל מחליטה או רוצה, אין לו קשר להבאנה. היא חברה נפלאה בתוך בית עוצמתי וכל השאר תלוי באינטל, תלוי באנבידיה, ובשאר המתחרים".

-ומה אתה אומר על כך ששלוש שנים לאחר הרכישה, אינטל פיטרה 10% מעובדי הבאנה?

"כשאינטל רכשה את הבאנה היו בה 200 עובדים, ותחת אינטל היא צמחה לכ-1000 עובדים. פיטורים לא מראים בהכרח על בעיות. הרבה פעמים זה מראה דווקא על ההיפך".

ואיך אתה רואה את תעשיית השבבים?

"תעשייה נהדרת, שסופסוף יצאה (ממקומה) מתחת למכסה המנוע, עם  חברות מצויינות כמו אנבידיה, ברודקום, מארוול".

איך זה שאף חברה עד כה לא הצליחה לסדוק את ההגמוניה של אנבידיה?

"כרגע אינבידיה היא הגדולה ביותר, אבל זה שוק משתנה  ודינמי".

"כלומר, יכול להיוצת שבעוד מספר שנים אחת מבין המתחרות דווקא תוביל את השוק?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ביבי המלך 30/03/2024 02:18
    הגב לתגובה זו
    אבל אדאג לקחת קרדיט בעתיד
  • 5.
    Dudu 29/03/2024 15:30
    הגב לתגובה זו
    פיספסתם עובדה חשובה והיא שבחודש האחרון היזמים וחלק משמעותי מההנהלה הבחירה של הבאנה עזבו. גאודי חי וקיים, אפילו מנצח את נווידיה בלא מעט מודלים. אינטל נכשלת סדרתית בלשלב חברות שהיא רוכשת ולעזור להן לפרוח. זה גם המקרה כאן. התרבות ה"אינטלית" שורפת כל חלקה טובה..
  • 4.
    מעניין, זו לא החברה הראשונה של הכושלת של אביגדור וילנץ. (ל"ת)
    משה 28/03/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
  • הצליח בכל אשר עשה. למרות שאת כנראה הצלחת יותר (ל"ת)
    משה 28/03/2024 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    למה נמכרה 28/03/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
    התלות באיזה מנהל כושל בחברה נחשלת ותקועה כמו אינטל מקומם.
  • 2.
    תמיד 28/03/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי שמעניין את וילנץ זה לחסל את מדינת ישראל
  • d 28/03/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
    its bibi destroys israel
  • לא קשור לכתבה אבל נכון להחריד. (ל"ת)
    א-ב 29/03/2024 12:42
  • סתם אחד 28/03/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה כבודו עשה לטובת המדינה? האם פתחת עסק ששכר אלפי עובדים והכניס מיליארדים של שקלים/דולרים למדינה? ביקורת על הממשלה זה דבר לגיטימי במדינה דמוקרטית.
  • אמונחטאפ 28/03/2024 16:01
    כמעט כל יזם שפותח עסק חושב על עצמו ורק על עצמו . זה שהעסק מצליח ומביא עבודה להרבה אנשים זה לא גמ"ח - עדיין זה עניין אנוכיץ היזם לא הקריב את עצמו למען המדינה אלא למען עצמו וחוץ מזה הרבה אנשים עזרו לו להגיע לאן שהוא הגיע . את הפרס הוא קיבל כשהצליח. החברה לא חייבת לו כלום. לכן מי שנאבק נגד המדינה הוא אדם רע בלי קשר ליוזמה שלו
  • אותו דבר מעניין את .....ביבי (ל"ת)
    משה 28/03/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
  • אמונחטאפ 28/03/2024 15:53
    כל דבר מתקשר לך לביבי - כדאי שתתיעץ רפואית זה יכול להיות סופני תהיה בריא
  • 1.
    שוב 28/03/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    למה לראיין,חסר תוחלת
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).