על רקע המלחמה: צבר ההזמנות של רפאל זינק ל-52.4 מיליארד שקל
חברת רפאל רשמה עלייה של 21% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב-14.043 מיליארד שקל, לעומת 11.586 מיליארד שקל בשנת 2022. בנוסף נרשם גידול של 85% בהיקף ההזמנות שקיבלה החברה בשנת 2023- 29.864 מיליארד שקל לעומת 16.104 מיליארד שקל בשנת 2022.
הרווח הנקי של רפאל הסתכם ב-588 מיליון שקל, עלייה של 17% לעומת הרווח הנקי ב-2022. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.928 מיליארד שקל, עלייה של 19% לעומת השנה המקבילה.
כאמור לעיל, צבר ההזמנות של רפאל בשיא של כל הזמנים בעלייה בשיעור של 47% ל-52.416 מיליארד שקל לעומת 35.636 מיליארד שקל ב-2022. בחברה מדגישים כי מודבר בצבר המהווה 3.6 שנות מכירה. היקף ההזמנות בשנת 2023 עלה בכ-85% ועומד על 29.864 מיליארד שקל - 57% מההזמנות מלקוחות בחו"ל (17.072 מיליארד שקל) והיתר 43% מישראל (12.792 מיליארד שקל).
הרבעון הרביעי של שנת 2023 היה רבעון שיא בהיקף הפעילות. ברבעון זה לבדו התקבלו ברפאל הזמנות חדשות בסך 14.514 מיליארד שקל (לעומת 5.737 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2022) כאשר למעלה מ-61% מהזמנות אלה הן הזמנות מהעולם בעקבות השלמת עסקאות ייצוא גדולות. היקף המכירות ברבעון הרביעי עמד על 4.594 מיליארד שקל, עלייה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הפעילות האינטנסיבית במלחמת "חרבות הברזל", רפאל רשמה בשנת 2023 הישגים משמעותיים הן בשדה הפיתוח והניסויים והן בתוצאות עסקיות מרשימות. בחודש יוני חשפה החברה את הטיל המיירט "קלע חד" (Sky Sonic) הפיתוח הייעודי כנגד טילים היפרסונים הראשון מסוגו בעולם, לצד זאת המשיכה רפאל לערוך ניסויים מתקדמים למערכותיה והשלימה, בשיתוף עם מנהלת חומה במפא"ת, משרד הביטחון סדרת ניסויים מתקדמים במערכת "קלע דוד" ולקראת סוף השנה קיימה ניסוי מורכב בתצורה החדשה של מערכת הספיידר AiO שיירט כטב"מ במתאר מאתגר. לצד זאת ממשיכה רפאל בפיתוח המתקדם של מערכת "מגן-אור"- מערכת לייזר רב-עוצמה ליירוט איומים אוויריים, פיתוח המערכת מהווה פריצת דרך טכנולוגית ברמה העולמית והיא תצטרף למערכות נוספות של רפאל שהן פורצות דרך בעולם. בתחום היבשה קיימה רפאל יחד עם משרד ההגנה של בריטניה סדרת ניסויים חיים במערכת "מעיל רוח" לקראת התאמת המערכת לטנק הצ'אלנג'ר העתידי. מערכת "מעיל רוח", מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית היחידה בעולם השלימה אינטגרציה על גבי 16 פלטפורמות שונות בעולם ובראש ובראשונה מגנה על לוחמי צה"ל בהצלחה רבה בתמרון הקרקעי בעזה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: "אנו מסכמים את שנת 2023 כשנת שיא בפעילות המקצועית והעסקית ברפאל. רפאל שמה בחזונה בראש סדר העדיפויות שלנו להיות נדבך משמעותי בביטחון מדינת ישראל, ושנה זו הביאה הלכה למעשה את האסטרטגיה לכדי מימוש עם פריצות דרך מבצעיות טכנולוגיות מתקדמות ביותר. עוד לפני מלחמת "חרבות הברזל", שאת השפעותיה על דוחות החברה נראה בעיקר בשנת 2024, מימשה רפאל הזדמנויות חשובות במדינות שונות בעולם עם עסקאות ענק כגון המכירה ההיסטורית של "קלע דוד" לפינלנד, עסקת מכירת טילי הספייק ליוון, ועוד. אנצל מעמד זה להודות בשמי ובשם הדירקטוריון למנכ"ל רפאל היוצא, האלוף (במיל') יואב הר-אבן, על 8 שנות הובלה ועשייה משמעותית בחברה. בשם הדירקטוריון וההנהלה אני מבקש כמובן להודות לעובדי רפאל ולבני משפחותיהם על מסירותם ומקצוענותם".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "לצד הפעילות הענפה ומצילת החיים בישראל, חברת רפאל ממשיכה לפעול בעולם עם פורטפוליו מוצרים מגוון המאפשר לה לשמור על עוצמה כלכלית עם רובוסטיות עסקית. רפאל תורמת תרומה מכרעת לצה"ל ולמערכת הביטחון כולה, עם מגוון רחב של יכולות מתקדמות שהן תוצר של ההשקעות המשמעותיות במחקר ופיתוח. עם זאת ומעל לכל, אנחנו נשענים על משאב אנושי איכותי, מקצועי ומחוייב, המאפשר לנו לממש את האתגרים והיעדים הניצבים לפתחנו. בשנה הקרובה, אנו צפויים לקלוט כ- 2,000 עובדים חדשים, טובי המהנדסות והמהנדסים שיצטרפו לחברה שהיא חוד החנית של המחקר והפיתוח בישראל.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 4.שאול 27/03/2024 16:20הגב לתגובה זויש בישראל אנשים כול כך מוכשרים . הם בורחים מהפוליטיקה כמו מאש . הפוליטיקה מלאה במיץ של הזבל, בשחיתות בעסקנים עלובים ושקרנים עם פה גדול וראש נבוב .
- 3.משה 27/03/2024 15:56הגב לתגובה זוידוע לכולם שיש סקטורים שלמים ברפאל ללא חוזה חתום?? כולם מושחתים כולל הוועדים. לעובדי רפאל המייצרים בפועל בשטח אין מה לאכול עובדים סביב השעון כמו עבדים מודרניים משכורות של 7-8k ברוטו. גועל נפש.
- 2.בוזגלו 27/03/2024 14:47הגב לתגובה זותורגמו מס 1 בתעשיות הביטחוניות אלפי עובדי אלא מערכות מכם,ועובדי מלמ מצדיעים לך.היית מס 1 ותשאר מס 1 צנוע ותותח על
- 1.אחד 27/03/2024 14:37הגב לתגובה זוושכר העובדים תקוע
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
