צביקה שווימר מנכל אלקטרה צריכה
צילום: דורון ברסקי
דוחות

אלקטרה צריכה הפסידה 80 מיליון שקל ברבעון; ה-EBITDA הסתכם ב-149 מיליון שקל

בנטרול מגזר המזון, הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בכ-1.6 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022; ב-2023 כולה הפסידה החברה 101 מיליון שקל; סוגרת את סניפי 7ELEVEN - המניה צונחת ב-6%
דור עצמון | (3)

חברת אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה -1.09% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי צריכה חשמליים, ובהפעלת רשתות שיווק כגון 'קרפור', הכניסה 6.5 מיליארד שקל ב-2023 לעומת הכנסות של 6.2 מיליארד שקל ב-2022 - עלייה של 5.3%. הכנסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2023 עלו בכ-9.9% לכ-1.7 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל של 2022. בחברה אומרים כי העלייה נבעה בעיקר מגידול במכירות מגזר קמעונאות המזון, בעיקר כפועל יוצא של השקת Carrefour ברבעון השני של השנה, והמשך הסבת סניפים נוספים ברבעונים השלישי והרביעי. בנוסף תרמו למכירות גם מגזר הספורט ופנאי, בין היתר בעקבות "מלחמת חרבות ברזל", שהביאה לגידול במכירות לסיטונאים (חברת סער), וכניסת Adidas לאיחוד החל מהרבעון הרביעי של 2022, וממגזר קמעונאות חשמל בו חל גידול בעיקר במכירות סניפים זהים ופתיחת סניפים חדשים.

הרווח הגולמי בשנת 2023 הסתכם בכ-1.84 מיליארד שקל (28.2% מהמכירות), לעומת כ-1.82 מיליארד שקל (כ-29.5% מהמכירות) בשנת 2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023, הסתכם בכ-481 מיליון שקל (כ-28.2% מהמכירות), לעומת כ-485 מיליון שקל (כ-31.2% מהמכירות) ברבעון המקביל של 2022.

הוצאות המימון, נטו בשנת 2023, הסתכמו בכ-212 מיליון שקל, לעומת כ-127 מיליון שקל בשנת 2022. הוצאות המימון, נטו ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכמו בכ-50 מיליון שקל, לעומת כ-36 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022. הגידול נבע בעיקר מגידול בהוצאות הריבית בגין הלוואות חדשות בעיקר במגזר קמעונאות מזון, וגם בגין עלייה בשיעור הריבית על ההלוואות כתוצאה מעלייה בשיעור ריבית הפריים.

אלקטרה צריכה סיימה את שנת 2023 עם הפסד המיוחס לבעלי המניות בסך של כ-101.3 מיליון שקל, לעומת רווח בסך של כ-102.9 מיליון שקל בשנת 2022. עיקר ההפסד נובע ממגזר קמעונאות מזון, בעיקר בגין הוצאות אחרות, נטו, בעיקר בשל ירידת ערך מוניטין במגזר, תוכנית הרה-ארגון שהתבצעה וכן בשל הגידול בהוצאות המימון, נטו כאמור. בנטרול מגזר המזון, מסכמת החברה את 2023 עם רווח נקי מיוחס לבעלי המניות בסך כ-66.7 מיליון שקל, לעומת כ-156.3 מיליון שקל בשנת 2022. החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2023 עם הפסד מיוחס לבעלי מניות החברה בסך כ-79.2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-15.8 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022. מוניטין גלובל ריטייל, ומהוצאות רה-ארגון. בנטרול מגזר המזון, הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בכ-1.6 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022.

ה-EBITDA של החברה בשנת 2023 הסתכם בכ-453.5 מיליון שקל, לעומת כ-540.9 מיליון שקל, בשנת 2022. השינוי נבע בעיקר מקיטון במגזר קמעונאות מזון, בעיקר כתוצאה מסגירת סניפים לטובת הסבתם והכנתם להשקת Carrefour ומקיטון במגזר מוצרי צריכה חשמליים. ה-EBITDA בנטרול מגזר קמעונאות המזון הסתכם בשנת 2023 בכ-290.5 מיליון שקל, לעומת כ-302.5 מיליון שקל בשנת 2022. ה-EBITDA ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכם בכ-148.7 מיליון שקל, לעומת כ-154 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022. ה-EBITDA בנטרול מגזר קמעונאות המזון הסתכם בכ-70.9 מיליון שקל, לעומת כ-77.6 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022.

סיבוב הפרסה ב-7ELEVEN

באופן מפתיע, או שלא (תלוי את מי שואלים), החלה אלקטרה צריכה בפעולות לסגירה משמעותית של הפעילות, זאת במסגרת תהליך רה ארגון הכולל צמצום עלויות (לרבות כוח אדם) וסגירת סניפים. עם זאת, היא עדיין בוחנת אפשרות להכנסת משקיע לפעילות 7ELEVEN. נכון להיום מפעילה החברה 8 סניפים מרשת 7ELEVEN ונראה כי גם אלו ייסגרו בקרוב.

יש שיגידו שסיבוב הפרסה של אלקטרה צריכה מ-7ELEVEN היה צפוי. מדובר אמנם במותג בינלאומי ומצליח בעולם אך לא מעטים העלו ספקות בהיתכנות שלו בישראל. אופי המכירה בחנויות לא הצליח להיקלט אצל הצרכן הישראלי לצד מחירים גבוהים שלא הביאו שום בשורה צרכנית. באלקטרה צריכה היו בטוחים שהשקת 7ELEVEN תהיה הצלחה כבירה אך העובדה כי החברה החלה לסגור את הסניפים בתוך פחות משנתיים של פעילות מעידה כי מדובר כנראה היה במהלך אחד יותר מדי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אלקטרה צריכה עלתה ב-19% מתחילת השנה למחיר של 88.5 שקל ושווי שוק של 2.05 מיליארד שקל.

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה: "אלקטרה מוצרי צריכה מסכמת את שנת 2023 עם המשך צמיחה בהיקפי הפעילות של הקבוצה. זאת, הודות למודל העסקי שלנו הנשען על פעילויות מגוונות בעלות ביקוש קשיח למוצרי החברה. את העלייה בהכנסות ברבעון הרביעי הובילו מגזרי קמעונאות מזון, קמעונאות חשמל ופעילות סער המחזיקה ברשתות Columbia, אאוטסיידרס ושבילים, שהינה חלק ממגזר ספורט פנאי. אלו נתנו מענה לביקושים שהתעצמו כחלק מהשפעות המלחמה. במהלך השנה ביצענו מספר מהלכים אשר חיזקו את איתנותה הפיננסית של הקבוצה ויאפשרו לה להמשיך ולהציג גידול בהכנסות ובפרמטרים התפעולים, ביניהם חיזוק ההון העצמי ב-Carrefour בהיקף של כ-270 מיליון שקל, הכנסת משקיע לחברה ועלייה לשיעור אחזקה של כ-48%, והשלמת תהליך ארגון מחדש ברשת. אנו ממשיכים בתהליך ההסבה של סניפי הרשת, וכיום נמצאים במשאים ומתנים להארכת הסכמי השכירות בחלק גדול מנכסיה. תהליך ההבראה וההתייעלות העמוק שביצענו ב-Carrefour, יחד עם פרויקט הכשרות הגדול במהלכו אושרו מאות ממוצרי הרשת והשקת מועדון הלקוחות שלנו, יעניקו תרומה משמעותית מאוד לחיזוק הקבוצה כולה ולהאצת צמיחתה כקבוצת מוצרי הצריכה המובילה בארץ, ויאפשרו לנו לפתוח את שנת 2024 עם חוסן עסקי ופיננסי בכל חברות הקבוצה, ולהציג צמיחה ורווחיות במהלכה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רואה חשבון 26/03/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
    זה לא הסיפור הסיפור הוא בתזרים מימון מול הפעילות שוטפת.
  • 2.
    חברה מוצלחת כלכך. לדעתי ההנהלה חייבת לעשות חישוב מ 26/03/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    חברה מוצלחת כלכך. לדעתי ההנהלה חייבת לעשות חישוב מחדש
  • 1.
    ויתרו רשמית על סבן אילבן אפילו לא רשום עליו בדוחות (ל"ת)
    26/03/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.