צוואה ירושה
צילום: Istock

אשה שנושלת מצוואת אמה טוענת שאחיה נישל אותה - איך היא מנסה להוכיח זאת?

אחיה, שקיבל לפי הצוואה רכוש רב, היה גם מיופה כוח בחשבון האם, ולכן ביקשה האחות גישה לתדפיסים - כדי שתוכל לבסס את התנגדותה לצוואה. בית המשפט קיבל את טענתה, אך הגביל את תקופת העיון לשלוש שנים לפני עריכת הצוואה ושנה אחריה
עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע באחרונה כי אשה שנושלה מהירושה של אמה תוכל לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לכתיבת הצוואה שלה, כדי לבסס את ההתנגדות אליה. אחיה, שקיבל על פי הצוואה רכוש רב, התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכי הבנק לשנה קדימה ואחורה מעריכת הצוואה. ואולם השופט סארי ג'יוסי קבע שכדי להגיע לחקר האמת יש להורות על גילוי נרחב יותר.

הצדדים הם כאמור אח ואחות, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה ב-2022. כשמונה שנים לפני מותה, חתמה האם על צוואה נוטריונית, שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר שהיא נפטרה, הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שבתה הגישה התנגדות לכך.

במסגרת התנגדותה, ביקשה הבת לקבל לידיה את התדפיסים של חשבון שהיה שייך לאמה מהעשור שקדם למותה, כלומר החל מ-2012. ביולי 2023 דחה בית המשפט למשפחה את הבקשה שלה, בנימוק שמדובר במידע לא רלוונטי. לטענת בית המשפט, העניין שעל הפרק הוא בחינת התוקף של הצוואה וקביעת זהות היורשים – ולא שאלה של היקף העיזבון.

האח מיופה כוח בחשבון האם

האשה לא אמרה נואש, ובדצמבר האחרון הגישה את בקשת רשות הערעור לבית המשפא המחוזי. לטענתה, אחיה הוא מיופה כוח בחשבון של האם, ומשכך היא צריכה לדעת עד כמה מעורבותו בחשבון היתה משמעותית כדי לבסס את טענת ההתנגדות שלה, מסוג השפעה בלתי הוגנת.

מנגד, טען הבן כי דפי החשבון של האם והשאלה מה עשתה עם כספה הם עניינה הפרטי. לטענתו, באיזון שבין הזכות של האם לפרטיות לבין האינטרס להגיע לחקר האמת, צריך להורות על חשיפת תדפיסי חשבון שלושה חודשים קדימה ואחורה מהמועד של עריכת הצוואה, ולכל היותר לתקופה של שנה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט הסביר כי לפי הפסיקה, זכותו של אדם לפרטיות פוקעת עם מותו, ועוברת ליורשיו. במסגרת זו, שמורה ליורשים האפשרות לוותר על הזכות של הנפטר לפרטיות כדי לברר את ההיקף והנכסים של העיזבון.

הוא אף כתב כי, "במקרה זה, קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה – לרבות בחשבונות הבנק – נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או היעדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה, כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח".

אין לאח עדיפות בגישה למסמכי הבנק

קיראו עוד ב"משפט"

בתוך כך, השופט ג'יוסי הבהיר כי עצם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה לא מעניקה לבן, בהקשר של גישה למסמכי הבנק של המנוחה, עדיפות כלשהי על אחותו. כל עוד צוואת האם לא קוימה – יש לראות בשניהם יורשים פוטנציאליים בעלי מעמד שווה של אמם לעניין הזה.

עוד הוסיף השופט כי בהליכים מסוג זה מקובל לאפשר את הגילוי ואת בחינת ההתנהלות בחשבונות הבנק, קל וחומר במקרה זה שבו הבן מיופה כוח בחשבון שכזה - מה שיוצר פערי מידע בינו לבין אחותו ביחס לנעשה בכספים של האם.

בנסיבות אלה, משהוכח כי המידע המתקבל מחשבון הבנק עשוי להיות רלוונטי לבירור התנגדות הבת – הרי שיש, לדברי השופט, הצדקה לחשיפתו.

לצד זאת, קבע השופט כי כחלק מהאיזון שבין האינטרסים השונים של שני הצדדים ובכלל, יש לתחום את תקופת העיון בדפי החשבון לשלוש שנים לפני עריכת הצוואה ושנה לאחריה בלבד.

באחרונה קבע המשפט לענייני משפחה כי מסמך שבו הוריש אב כספים לשניים מילדיו אינו קביל, והערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי תל אביב נדחה אף הוא. האב הוריש בצוואה ירושה לאשתו השנייה ולא לילדיו מאשתו הראשונה. אשתו השנייה טענה כי המסמך אינו קביל ויש לקיים את הצוואה מקורית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.