אשה שנושלת מצוואת אמה טוענת שאחיה נישל אותה - איך היא מנסה להוכיח זאת?
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע באחרונה כי אשה שנושלה מהירושה של אמה תוכל לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לכתיבת הצוואה שלה, כדי לבסס את ההתנגדות אליה. אחיה, שקיבל על פי הצוואה רכוש רב, התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכי הבנק לשנה קדימה ואחורה מעריכת הצוואה. ואולם השופט סארי ג'יוסי קבע שכדי להגיע לחקר האמת יש להורות על גילוי נרחב יותר.
הצדדים הם כאמור אח ואחות, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה ב-2022. כשמונה שנים לפני מותה, חתמה האם על צוואה נוטריונית, שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר שהיא נפטרה, הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שבתה הגישה התנגדות לכך.
במסגרת התנגדותה, ביקשה הבת לקבל לידיה את התדפיסים של חשבון שהיה שייך לאמה מהעשור שקדם למותה, כלומר החל מ-2012. ביולי 2023 דחה בית המשפט למשפחה את הבקשה שלה, בנימוק שמדובר במידע לא רלוונטי. לטענת בית המשפט, העניין שעל הפרק הוא בחינת התוקף של הצוואה וקביעת זהות היורשים – ולא שאלה של היקף העיזבון.
האח מיופה כוח בחשבון האם
האשה לא אמרה נואש, ובדצמבר האחרון הגישה את בקשת רשות הערעור לבית המשפא המחוזי. לטענתה, אחיה הוא מיופה כוח בחשבון של האם, ומשכך היא צריכה לדעת עד כמה מעורבותו בחשבון היתה משמעותית כדי לבסס את טענת ההתנגדות שלה, מסוג השפעה בלתי הוגנת.
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען הבן כי דפי החשבון של האם והשאלה מה עשתה עם כספה הם עניינה הפרטי. לטענתו, באיזון שבין הזכות של האם לפרטיות לבין האינטרס להגיע לחקר האמת, צריך להורות על חשיפת תדפיסי חשבון שלושה חודשים קדימה ואחורה מהמועד של עריכת הצוואה, ולכל היותר לתקופה של שנה.
השופט הסביר כי לפי הפסיקה, זכותו של אדם לפרטיות פוקעת עם מותו, ועוברת ליורשיו. במסגרת זו, שמורה ליורשים האפשרות לוותר על הזכות של הנפטר לפרטיות כדי לברר את ההיקף והנכסים של העיזבון.
הוא אף כתב כי, "במקרה זה, קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה – לרבות בחשבונות הבנק – נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או היעדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה, כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח".
אין לאח עדיפות בגישה למסמכי הבנק
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בתוך כך, השופט ג'יוסי הבהיר כי עצם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה לא מעניקה לבן, בהקשר של גישה למסמכי הבנק של המנוחה, עדיפות כלשהי על אחותו. כל עוד צוואת האם לא קוימה – יש לראות בשניהם יורשים פוטנציאליים בעלי מעמד שווה של אמם לעניין הזה.
עוד הוסיף השופט כי בהליכים מסוג זה מקובל לאפשר את הגילוי ואת בחינת ההתנהלות בחשבונות הבנק, קל וחומר במקרה זה שבו הבן מיופה כוח בחשבון שכזה - מה שיוצר פערי מידע בינו לבין אחותו ביחס לנעשה בכספים של האם.
בנסיבות אלה, משהוכח כי המידע המתקבל מחשבון הבנק עשוי להיות רלוונטי לבירור התנגדות הבת – הרי שיש, לדברי השופט, הצדקה לחשיפתו.
לצד זאת, קבע השופט כי כחלק מהאיזון שבין האינטרסים השונים של שני הצדדים ובכלל, יש לתחום את תקופת העיון בדפי החשבון לשלוש שנים לפני עריכת הצוואה ושנה לאחריה בלבד.
באחרונה קבע המשפט לענייני משפחה כי מסמך שבו הוריש אב כספים לשניים מילדיו אינו קביל, והערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי תל אביב נדחה אף הוא. האב הוריש בצוואה ירושה לאשתו השנייה ולא לילדיו מאשתו הראשונה. אשתו השנייה טענה כי המסמך אינו קביל ויש לקיים את הצוואה מקורית.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
