כרטיס אשראי חיוב כסף קניות הוצאות
צילום: Pixabay

שבא: נמשכת המגמה של הוצאות גבוהות באשראי

ההוצאות בכרטיסי אשראי בפברואר הגיעו ל-38.5 מיליארד שקל, והיו גבוהות ב-9.4% מהחודש המקביל ב-2023. ממוצע ההוצאות היומי בחודש שעבר היה גבוה ב-5.6% לעומת פברואר 2023. סמנכ"לית שבא: "העלייה בהוצאות היא מעבר לעליות המחירים במשק" 
עוזי גרסטמן | (1)

נתוני שבא (שרותי בנק אוטומטיים), שמפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצביעים על כך שבפברואר, החודש החמישי שבו מתנהלת מלחמת חרבות ברזל, המשיכה הפעילות העסקית במשק להציג נתונים חזקים, עם עלייה של 9.4% בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת החודש המקביל ב-2023. יום הבחירות המקומיות, שחל ב-27 בפברואר והיה יום שבתון, היה יום שיא, עם יותר מ-1.577 מיליארד שקל, ובמהלכו נרשמו הוצאות גבוהות בענף המסעדות עם כ-133 מיליון שקל, חשמל ואלקטרוניקה עם כ-103.5 מיליון שקל, הלבשה והנעלה עם כ-131 מיליון שקל, תעופה עם כ-17.2 מיליון שקל, ובידור ופנאי עם 10.8 מיליון שקל.

במהלך החודש שעבר הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לסכום כולל של 38.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 3.3 מיליארד שקל לעומת החודש המקביל, שבו סך ההוצאות באשראי היה 35.2 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי בפברואר 2024 היה 1.328 מיליארד שקל, והוא היה נמוך ב-1.3% לעומת הסכום היומי הממוצע בינואר 2023, שהיה 1.346 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר נרשם באוגוסט 2023, והיה 1.363 מיליארד שקל.

בפברואר 2024 נרשמה עלייה של 6% בהיקף ההוצאות בעסקות אונליין לעומת פברואר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש זה ל-21.973 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 1.25 מיליארד שקל, לעומת 20.723 מיליארד שקל בחודש המקביל. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם בפברואר ירידה של 5% לעומת ינואר, והוא הגיע לכ-757.7 מיליון שקל, לעומת כ-797.6 מיליון שקל בחודש שקדם.

היקף הרכישות בעסקות פיזיות עלה ב-14.1% לעומת החודש המקביל. בפברואר 2024 נרשם היקף הוצאות של כ-16.5 מיליארד שקל בעסקות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר בעלייה של 14.1% לעומת כ-14.5 מיליארד שקל בפברואר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקות פיזיות בחודש שעבר עלה ב-3.9% לעומת החודש הקודם. בינואר נרשם ממוצע הוצאות יומי של כ-548.6 מיליון שקל, לעומת 570.241 מיליון שקל בפברואר. באוגוסט 2023 הגיע סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקות פיזיות לשיא - כ-608.1 מיליון שקל.

לראשונה מאוקטובר 2023, נרשמה עלייה בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים, והוא עלה ב-4.4% לעומת פברואר 2023. סך משיכות המזומן בפברואר 2024 היה כ-4.9 מיליארד שקל, לעומת כ-4.7 מיליארד שקל בחודש המקביל. ממוצע משיכות המזומן היומי בפברואר הגיע לכ-169.7 מיליון שקל, והיה גבוה ב-7.3% לעומת ינואר - כ-158.2 מיליון שקל. באוגוסט 2023 הגיע ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים לכ-194.9 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז למה המניה מדשדשת....... (ל"ת)
    מאיר 15/03/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"