יוסי ברנע טקטונה
צילום: יח"צ
ראיון

האם טקטונה תצליח להנגיש את נכסי הקריפטו לשוק ההון? "צעד משמעותי בדרך לשם"

מנכ"ל החברה יוסי ברנע: "השיח סביב תעודות הסל של הקריפטו בארה"ב מפיח רוח חדשה בשוק ואנו נהנים מעליית הערך הזו"; על הרישיון: "הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות"
דור עצמון |

חברת טקטונה טקטונה -1.22% העוסקת בפיתוח תוכנות ומסחר בנכסים דיגיטליים קיבלה רישיון לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי מורחב, לרבות במטבע וירטואלי, אשר תוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026. הרישיון ניתן לחברה הבת טקטונה קסטודי בע"מ (100%).

בחברה מדגישים כי הרישיון שקיבלה החברה הבת הוא בין הרישיונות היחידים שהונפקו ע"י רשות שוק ההון והמפקח. בנוסף, החברה בוחנת כעת כיצד לפעול ולהציע למשקיעים מוסדיים וכשירים שירותים פיננסיים שונים בהתאם לתנאי הרישיון.

הרישיון כולל הרשאה לעיסוק בתחומי פעילות הכוללים החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה, שמירה או העברה של נכס פיננסי, לרבות מטבע וירטואלי. הרישיון ניתן בכפוף לעמידה בהגבלות ותנאים המפורטים ברישיון, הכוללים חובות דיווח לרשות שוק ההון, והטמעה של תוכניות ומערכות ייעודיות לצורך ניהול סיכוני סייבר, ואיתור דפוסי התנהגות חריגה של לקוחות עם זיקה לפעילות פשיעה או טרור.

במקביל להענקת הרישיון, העניק המפקח היתר שליטה בנותן שירותים פיננסיים ליו"ר דירקטוריון החברה, יריב גילת. במסגרת ההיתר, הותר לגילת להחזיק באמצעי שליטה בחברה, בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר, שעיקרם הגדלת שיעור ההחזקה של מר גילת במניות החברה, כך שיעמוד לפחות על 22.5% (בדילול מלא), בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההיתר.

בדוחותיה הכספיים ל-2023 שפרסמה אתמול רשמה טקטונה הכנסות של כ-4 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ב-2022. החברה, שעברה תוכנית התייעלות, רשמה בשורה התחתונה רווח של כ-700 אלף דולר לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ב-2022.

מניית טקטונה זינקה ב-39% מתחילת השנה למחיר של 50 אג' ושווי שוק של 40.9 מיליון שקל.

יוסי ברנע, מנכ"ל החברה, אומר בריאיון לביזפורטל כי "החזון של טקטונה הוא להנגיש את עולם הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון הישראלי. אנחנו מאמינים גדולים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה ומרגישים שלישראל יש את היכולת להיות מובילה גם בעולמות האלו. לאור זאת אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לנכסים קריפטוגרפיים ודיגיטליים בין אם זה החזקה, רוכשים, סוחרים, משקיעים ועוד במטרה לייצר ערך למשקיעים שלנו. את רוב עבודות התשתית וההשקעות שלנו התחלנו בתקופה של ירידות (2023) ובה דאגנו להישאר עם חשיפה כמה שיותר גדולה ולהתייעל כדי שעלויות החברה תרדנה כמה שאפשר בלי לפגוע ביכולת שלה להישאר עם אינטרס בעולמות האלו. לקראת סוף השנה ולאור השיח סביב תעודות הסל בארה"ב אנחנו רואים רוח חדשה בשוק שמגבה ותומכת בנכסים בעולמות הללו. כתוצאה מכך הייתה לנו יכולת להינות מעליית הערך הזו.

"הדוחות השנתיים מעידים על כך ומראים את הירידה הדרמטית של עשרות אחוזים בעלויות התפעול של החברה ומצד שני רואים את עליית הערך בזכות ההחזקות וההשקעות של החברה. עליית ערך לצד הורדת עלויות שם אותנו במצב מאוד טוב ביחס לסוף השנה שעברה שמאז המצב הולך ומשתפר לאור עליות ערך בשוק ולכן אנחנו אופטימיים להמשך השנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהי אסטרטגיית הצמיחה של טקטונה?

"החברה עוסקת כיום בהרבה דברים בין אם זה השקעות שותפים עסקיים, מסחר מבוסס אלגוריתם, החזקות נכסים, ניהול דינמי לש תיקי הנכסים ועוד. הרבה מהערך נובע מהניהול האקטיבי שאנחנו עושים לנכסים הללו מעבר להחזקה פסיבית. בנוסף אנחנו אחרי עבודה מאוד ארוכה של רשות שוק ההון בהמלכה זכינו ברישיון 'נותן שירותים פיננסיים' לרבות נכסים דיגיטליים מה שמעיד על הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות. המטרה היא לאפשר להתייחס לנכסים האלה כלכל נכס בסיס אחר שאנחנו מכירים מהעולם הפיננסי. אין שום הבדל מהותי בין הפוטנציאל של נכסים דיגיטליים לפוטנציאל של נכסים פיננסיים אחרים לרבות ניירות ערך, אג"ח סחורות, מתכות ועוד. נמשיך לבחון כיצד אנחנו נוכל להעניק לשוק המוסדי ולמשקיעים את היכולת להיחשף ולהינות גם ממוצרים וגם משירותים של נכסים דיגיטליים".

איך העלייה בביטקוין ובקריפטו בחודשים האחרונים משפיעה על הפעילות שלכם ועל הרווחים שלכם?

"נהירה של הכסף והביקוש לשוק הזה לא נובעת רק מצרכים ספקולטיביים, הימורים וכו' אלא אנחנו מזהים כסף יותר מבוסס שנכנס לשוק הזה בגלל אסדרה, התייחסות רגולטורית של מדינות לעולם הנכסים הדיגיטליים וכמובן הופעת תעודות הסל. במקביל אנחנו רואים את איכות הכסף שנכנס ואיכות השמות שמחפשים חשיפה פיננסית, לצד הגופים והבנקים שתורמים לאסדרה של התחומים האלה בארה"ב ובאירופה, כל אלו הם בעינינו כיוון מאוד חיובי שמייצר לשוק הזה יסודות יותר חזקים שעליהם אנחנו נמשיך ונבנה כמה שאפשר.

"ה-EBITDA שלנו היה קצת מעל מיליון דולר והרווח הנקי היה כ-700 אלף דולר. שווי ההחזקות שלנו נכון למועד הדוח הוא סביב ה-8.5 מיליון דולר וכאמור אנחנו לא מתייחסים לנכסים הללו באופן פסיבי אלא כל הזמן מממשים, מחליפים ומנהלים אותם אקטיבית".

מה משמעות הרישיון שקיבלתם הבוקר עבור החברה?

"היכולת היום של אזרח לרכוש ביטקוין למשל בשקלים דרך חשבון הבנק שלו ואח"כ למכור אותו ולקבל את התמורה בשקלים היא רק דרך מחזיקי רישיון למתן שירותים פיננסיים. הרישיון הזה הוא אחד האלמנטים שמאפשר להיכנס ולצאת מהנכס בצורה מוסדרת מול הבנק והרגולציה בדיוק כמו כל נכס פיננסי אחר. עדיין מוקדם לדבר על אילו הכנסות תיווצרנה עבורנו כתוצאה מכך אבל מדובר בצעד חשוב מבחינתנו בדרך לחלום להנגיש את הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?